עדכוני מלחמה | אי-פרסום עמדות חייבות בדיווח חדשות לשנת-המס 2024 | שיעורי הריבית לגבי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה לשנת-המס 2025 | חוזר מקצועי מיסוי מקרקעין בנושא חוק ההסדרים מחודש מאי 2023 | ליטיגציית מס ועוד
31/12/2024
לפניכם המבזק האחרון לשנת-המס 2024 והמהווה את המבזק ה-49 שנשלח השנה.
אנו מאחלים לכם שנה אזרחית מוצלחת וטובה, בשורות טובות ושנזכה לחבק בחזרה ובמהרה את כל החטופים 🎗️חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.
נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק עקיף במסלולי שכר ושכר מפונים לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
עקרונות להתרת ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שלא הוקצה לה מספר בשל תקלה טכנולוגית במערכות רשות המסים
שיעורי הריבית לגבי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה
פורסמה ברשומות הודעת שר האוצר לפיהן שיעור הריבית בשנת-המס 2025 לעניין סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה* הינו 6.69% (קישור להודעה).
* תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ"ה-1985.
במקביל, פורסמה הודעת שר האוצר לפיה שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י) לפקודה* הינו 5.02% (קישור להודעה).
* תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לעניין סעיף 3(י)), התשמ"ו-1986.
נזכיר, כי שיעורי הריבית האמורים כוללים מע"מ, ככל שחל, ועל-כן לאחַר חישוב הריבית לפי התקנות יש לחלץ מתוך הסכום את סכום המע"מ.
חוזר מקצועי בנושא חוק ההסדרים מחודש מאי 2023
במבזק מס' 2026 דיווחנו על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023 ("חוק ההסדרים") (קישור לחוק ההסדרים).
נזכיר, כי חוק ההסדרים כָּלל שורה ארוכה של תיקונים מהותיים בחוק מיסוי מקרקעין ובפקודת מס הכנסה ובכללם מתן ניכוי בגין דמי שכירות של דירת מגורים למי שמשכיר דירה, הוראת-שעה לגבי מכירת קרקע בשיעור מס שבח מופחת, מס רכישה ברכישת "דירת מעטפת", ביטול החישוב הליניארי המיוחד לגבי דירת מגורים שנבנתה על קרקע, הקלוֹת לצד החמרות לגבי מיסוי התחדשות עירונית ועוד.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (29.12.2024) פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי בנושא חוק ההסדרים (חוזר מס' 2/2024) ("החוזר") (קישור לחוזר).
החוזר מתייחס לנושאים הבאים: מס רכישה ברכישת "דירת מעטפת", ביטול החישוב הליניארי המיוחד לגבי דירת מגורים שנבנתה על קרקע, הוראת-השעה לעידוד מכירת קרקעות לבנייה, קיצור תקופת מכירת הדירה של משפרי דיור (הן לגבי מס שבח והן לגבי מס רכישה) ודיווח מקוּון על-פי הוראות סעיף 76א לחוק.
החוזר אינו מתייחס לתיקונים שנעשו בפרק חמישי 4 ו-5 לחוק מיסוי מקרקעין בנושא התחדשות עירונית אשר יפורטו בחוזר נפרד.
נזכיר, כי דנו בהרחבה בהוראות חוק ההסדרים במסגרת וובינר בן 3 שעות שקיימנו ביום 27.6.2023 בנושא השינויים במיסוי מקרקעין בעקבות חוק ההסדרים.
כך, ובין היתר, נדונו השינויים במס רכישה (לרבות ביחס לרכישת דירת מעטפת), מס שבח מופחת במכירת קרקע לבניית דירות מגורים, החישוב הליניארי המוטב (הדין הקיים והשינוי בחוק ההסדרים), סוגיות מיוחדות בנושא הפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים והשינויים במיסוי התחדשות עירונית (פינוי בינוי ותמ"א 38). בנוסף, נדרשנו למיסוי השכרת דירות מגורים בישראל ובכלל זאת להוראה החדשה שנקבעה בסעיף 122 לפקודה לגבי ניכוי דמי שכירות של דירה בחישוב ההכנסה החייבת.
לפרטים לגבי רכישת ההקלטה והמצגת של הוובינר, לחצו כאן.
פסילת ספרים ושומה לפי מיטב השפיטה לבעלים של מאפיה
ביום 26.12.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין גית.
עניינו של פסק-הדין בערעור לפי סעיף 153 לפקודת מס הכנסה על שומות שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 2) למערער לשנות-המס 2014-2012 וכן על החלטת ועדת-הערר לקבילות פנקסים לדחות את הערר שהגיש המערער על ההחלטה לפסוֹל את ספריו.
בנוסף, נסוב הערעור על החלטת המשיב להשית על המערער קנס גירעון לפי סעיף 191 לפקודת מס הכנסה.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בקשה לפיצול הדיון בערעור מס הכנסה
ביום 9.12.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין צח.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש המערער לפיצול הדיון בערעור כך שבית-המשפט ידוּן תחילה בשאלת תושבותו של המערער; ורק אם יימצא כי הוא תושב ישראל (כטענת המשיב, פקיד-השומה למפעלים גדולים), תידון שאלת חישוב הכנסתו החייבת ויֶתר מַרכיבי השומה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).
בקשה למחיקת חלקים מכתב התשובה של מנהל מע"מ ומתצהיר נציגו
ביום 17.12.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עוזרי.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש המערער למחיקת חלקים מכתב התשובה שהגיש המשיב (ממונה מע"מ מרכז) ומתצהיר נציג המשיב, בטענה כי מדובר בהרחבת חזית פסולה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הבקשה אך חייב את המשיב בהוצאות בסך 10,000 ₪ (קישור להחלטה).
השופטת סרוסי קבעה, כי התנהלותו של המשיב אכן היוותה פגיעה בהשגה, שכּן קביעה משפטית חדשה שמופיעה לראשונה רק בהחלטה בהשגה משמעותה אחת משתיים: אם לא יוגש ערעור – שתצא שומה מבלי שלנישום ניתנה הזדמנות להתמודד עם כלל הקביעות בעניינו; ואם יוגש ערעור – שהמשיב משאיר את הדיון הראשוני בסוגיה לבית-המשפט. "שני המקרים מהווים פגיעה בהליך ההשגה, וככלל, אין להסכין עם כך."
עם זאת, השופטת הוסיפה וציינה, כי לא ניתן להתעלם מכך שהמערער הגיש את בקשתו בשיהוי ניכר, כעשרה חודשים ממועד הגשת כתב התשובה וכתשעה חודשים ממועד דיון קדם המשפט, ובעיקר, מכך שהמערער השיב לגופם של דברים בתצהירו, מבלי שהגיש קודם לכן בקשה למחיקת הטענות; כך שבשלב זה וטרם שמיעת הראיות, הטענות כבר מונחות לפני בית-המשפט ויש מקום לדון בהן לשם בירור מס אמת.
משכך, השופטת לא הורתה על מחיקת הטענת כמבוקש, אך לאור מחדלי המשיב והפגיעה בהליך ההשגה ובסדרי הדין, חייבהּ את המשיב בהוצאות המערער בסך 10,000 ₪.
בקשה להגשת ראיות נוספות לאחַר סיום שלב ההוכחות בערר מס שבח
ביום 23.12.2024 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אוריון.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש העורר, עשרה ימים טרם המועד להגשת סיכומיו וכחודשיים וחצי לאחַר קיום דיון ההוכחות בערר,* להוספת ראיות משלושה סוגים שונים:
* עניינו המרכזי של הערר בשאלה האם הבית שמכר העורר עונה להגדרת "דירת מגורים" לפי סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (כטענת העורר), או שמא מדובר בדירה שבנייתה טרם נסתיימה (כטענת המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב).
1. פרוטוקול דיון בהוצל"פ מיום 20.6.2022, במהלכו הצהיר החייב כי הוא התגורר בבית בתקופה שבין יוני 2012 ליוני 2013. עוד הצהיר החייב במסגרת הפרוטוקול כי "מים שולם כל מה שנצרך בזמן הגבייה";
2. הסכם בין העורר לבין קבלן שיפוצים מחוד שנובמבר 2019 המלמד על עבודות שיפוץ בבית טרם מכירתו וחיבורו למים וכן חשבוניות המעידות על תשלום בגין ביצוע עבודות השיפוץ;
3. חשבונות צריכת מים וביוב של חברת מי אביבים 2010 בע"מ לתקופה שטרם מכירת הדירה, המעידים על היות הבית מחובר למים ולביוב ועל סיווג הבית כמשַמש למגורים בתקופה זו על-ידי עיריית תל-אביב.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' סרוסי (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ורו"ח י' ביליצקי), דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).
ראו, בין היתר, את קביעותיה של השופטת סרוסי ביחס לטענה כי פרוטוקול הדיון בהוצל"פ מהווה ראיה מפריכה (פס' 14 ואילך).