פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ר.א שליט פיתוח בניה ויזום פרויקטים בע"מ (ע"ש 305-08).
המערערת הינה חברת בנייה ויזמות, אשר במסגרת עסקיה התקשרה עם מדינת ישראל (משרד הקליטה) באמצעות חברת עמידר ("עמידר") בחוזה, לפיו תעמיד מִקבץ דיור בן 148 דירות ("מִקבץ הדיור") לצורך מגורי עולים וכן תספק שירותי דיור לדיירי דירות אלו. לפי החוזה עם עמידר, חֵלק מהתשלום עבור השימוש בדירות ישולם על-ידי עמידר וחֵלק ישולם ישירות על-ידי הדייר שיתגורר בדירה.
המערערת דיוְוחה לרשויות מע"מ על התקבולים שהתקבלו מעמידר כעל עסקות החייבות במע"מ, אך על חֵלק התשלום ששולם על-ידי הדיירים דיוְוחה המערערת כעסקות פטורות ממע"מ לפי סעיף 31(1) לחוק מע"מ, בהיותן, לטענתה, עסקות להשכרת דירות למגורים.
מנהל מע"מ ירושלים לא קיבל דיווח זה, סירב להעניק את הפטוֹר האמור וחִייב את המערערת במע"מ גם על הסכומים שקיבלה מהדיירים.
מכאן הערעור.
מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופטת מ' מזרחי, דחה את הערעור, בקובעו, כי ניתוח המהות הכלכלית של ההתקשרות מצביע על כך, שיש לראות בכל התקבולים משום עסקה אחת, בגדרהּ השכירה המערערת את הדירות במקבץ הדיור לעמידר למטרה מסחרית ואילו עמידר השכירה את הדירות לדיירי הבניין למטרת מגורים.
נזכיר, כי סוגיה דומה התעוררה בפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ש.י. סימון אחזקות בע"מ (ע"א 2291/07).