פורסם פסק-הדין בעניין יונס (קישור לפסה"ד).
באותו מקרה, הצהירו העוררים - מוֹכר וקונה שביניהם יחסים מיוחדים (חברים שהם גם קרובי משפחה) - למשיב, מנהל מיסוי מקרקעין חדרה, על מכירת/רכישת קרקע בישוב ערערה.
המשיב לא קיבל את ההצהרה וקבע, כי שווי הקרקע גבוה מהמוצהר כמעט פי ששה. בהתאם, הוצאו לעוררים שומות מס רכישה ומס שבח.
מכאן הערר.
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול - יו"ר, ג' יחזקאלי-גולן וש' פסטנברג - חברים) דחתה את הערר.
לדברי הוועדה, יש להעדיף את שומתו של השמאי מטעם המשיב על-פני שומתו של השמאי מטעם העוררים. זאת, מהטעם שהאחרון התעלם מנתונים וממאפיינים רלבנטיים ובעלי חשיבות: מיקומה של הקרקע בתוך מובלעת בייעוד חקלאי כאשר סביבה אזורי מגורים; הקרקע אינה משַמשת בפועל לחקלאות אלא לאחסנה; הקרקע מגודרת וסלולה באספלט ועוד.