פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין עמידי (ו"ע 55640-09-11).
העוררים הם בעלי מחצית זכויות הבנייה במחצית הגג בבניין מגוריהם. לטענת העוררים, הבעלים של המחצית השנייה של הגג וזכויות הבנייה ניסו להשתלט על חצי הגג השייך להם, וזאת בדרך של הצקות ואיומים, וכתוצאה מכך התקשו העוררים למצוא קונה שיסכים לרכוֹש מהם את חֵלקם בגג. בסופו של דבר, נמצא רוכש שהסכים לקנות את חֵלקם בגג תמורת 700,000 ש"ח. במקביל, מכרו העוררים לרכוש את דירתם בבניין בתמורה ל-1,950,000 ש"ח.
במקור, קבע המשיב, כי שווי הגג לצורכי מס הינו כ-3.3 מליון ש"ח, וזאת בהסתמך על נתוני מכירות ברחוב בו מצוי הבניין. לאחר מכן, בעקבות בקשה לתיקון שומה, תיקן המשיב את קביעתו והעמיד את השוֹוי על כ-2.2 מליון ש"ח. ואילו לאחַר ההשגה שהגישו העוררים, קבע המשיב את שווי הגג בסך של 2 מליון ש"ח. זאת, בהתבסס על חוות-דעת שמאית. מכאן הערר.
ועדת-הערר, בראשות השופט בדימ' מ' רביד (בהסכמת החברים משה יצחקי וד"ר ליאור דוידאי), דחתה את הערר.
לדברי יו"ר הוועדה, בעוד שהמשיב הוכיח את שווי השוק וכי המחיר שהוסכם בחוזה הוא 35% משווי זה, העוררים לא הצליחו להרים את הנטל ולהראות, כי התקיימו במצטבר שני התנאים להכרה בתמורה החוזית, דהיינו תום לב והיעדר יחסים מיוחדים. זאת, הן לאור התנהלותם בהגשת הערר, העלמת מסמכים מהוועדה* וחוסר אמון בגרסאותיהם והן מהטעם שלא השכילו להציג חוות-דעת נוגדת שתתמוך בשווי הנטען על ידיהם.
* העוררים לא ציינו בהודעת הערר, כי הרוכש רכש בנאמנות עבוּר השכנים הבעייתיים, חלקים מהזכויות בגג, ואף לא ציינו, כי במעמד חתימת ההסכם למכירת הגג ערכו עסקה נפרדת עם הרוכש למכירת הדירה בסך של 2,000,000 ש"ח.
יו"ר הוועדה הוסיף וציין, כי לא קיבל הסברים מפי ב"כ המשיב כיצד במחי יד הופחתו כמליון ש"ח מהערכת שווי השוק של הגג וכי ראוי שהדבר ייבחן על-ידי המשיב.