פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דוד ארן (ע"מ 1045-09).
המערערת עבדה כשכירה בחברת טבע. במסגרת העסקתה, הוקצו לה אופציות בלתי-סחירות בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, כנוסחו לפני תיקונו בתיקון 132. אופציות אלו מומשו על-ידה לאחַר 1.1.2006.
במוקד המחלוקת בין הצדדים שָבה ונדוֹנה הוראת-המַעבר שנקבעה בסעיף 90(ט) לתיקון 132, ולפיה "הוקצו מניות לעובדים לפני יום התחילה [1.1.2003], לפי הוראות סעיף 102 לפקודה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, או חלות על הקצאה כאמור הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, לא יחול, לענין הפחתת שיעורי המס, סעיף 91 לפקודה, כנוסחו בסעיף 28 לחק זה או חלק ה3 לפקודה, כנוסחו בסעיף 46 לחוק זה, לפי הענין."
לשיטת המשיב, יש לפרש את הוראת-המַעבר, כך שרווח ההון מהאופציות חייב במס בהתאם לשיעור המס השולי שחל על המערערת. לעומת זאת, לשיטת המערערת, יש למסות את הרווח האמור באופן ליניארי.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור.
השופט אלטוביה חזר על עמדתו בעניין הדר (עמ"ה 27331-12-09) כמו גם על עמדת בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין דשא (עמ"ה 39/09) וקבע, כי יש לפרש את הוראת-המַעבר הקבועה בסעיף 90(ט) לתיקון 132, כך שרווח ההון מהאופציות חייב במס בהתאם לשיעור המס השולי שחל על המערערת.