ביום 15.11.2011 רשות המסים פרסמה ניהול מעודכן לגילוי מרצון לתקופה שבין 15.11.2011 ועד ליום 30.6.2012 ("הנוהל המעודכן"),* המַקנה הקלוֹת שונות בהשוואה לנוהל הרגיל מיום 10.4.2005,** וזאת ביחס לנכסים והכנסות מחוץ לישראל.
* להורדת הנוהל המעודכן, לחצו כאן.
** להורדת הנוהל הרגיל, לחצו כאן.
ביום 26.6.2012 פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה), לפיה תוקפו של הנוהל המעודכן הוארך עד ליום 27.9.2012 וכי תתאפשר גם הגשת פניות אנונימיות מקדמיות שמטרתן בירור חבות המס הנובעת מהבקשה.
בעקבות הבקשות לגילוי מרצון שהוגשו לרשות המסים התעוררה, בין היתר, השְאֵלה מה דינם של הפסדים שנוצרו לנישום מההון נשוא הבקשה אותן בקשות. ובפרט: האם זכאי הנישום לקזז הפסדים אלה כנגד הכנסות ורווחים אחרים (בכפוף לכללי קיזוז הפסדים), הגם שאֶלה לא דוּוחו במועד, אלא מאוחר יותר, במסגרת הגילוי מרצון.
היום פורסמה לציבור הנחייתו מיום 28.10.2012 של רו"ח ועו"ד משה אשר, המִשנה למנהל רשות המיסים (קישור להנחייה).
בגדרה של ההנחייה צוין, כי הרשות תאפשר קיזוז הפסדים מחו"ל שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון (לפי העניין) הנובעים מההון בחו"ל עליו הוצהר בהליך זה וביחס לשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי בלבד, והכל בהתאם לכללי הקיזוז הקבועים בסעיפים 29 ו-92 לפקודת מס הכנסה.*
* כך, למשל, ועל-פי ההנחייה, אם הוגשה בקשה לגילוי מרצון המתייחסת לשנים 2007-2005, ובמסגרתה דוּוח על הפסד הון ממכירת נייר-ערך חו"ל בשנת-המס 2005, אזי הפסד זה יהיה מותר בקיזוז כנגד רווח הון מנייר-ערך שנצמח בשנת 2006 ויתרתו כנגד רווח הון מנייר-ערך שנצמח בשנת-המס 2007 ובלבד שרווחי הון אלה נכללו במסגרת הליך הגילוי מרצון. ואולם, על-פי ההנחייה, לא יתאפשר קיזוז הפסד ההון כנגד רווחי הון עתידיים בשנות-מס מאוחרות יותר שלא במסגרת הליך הגילוי מרצון וגם לא כנגד רווח הון שהופק בישראל או בחו"ל ושעליו דוּוח בשעתו כדין במסגרת הדו"חות השנתיים שהוגשו.
עוד צוין, כי הרשות לא תאפשר לקזז הפסדים (פירותיים והוניים) עליהם הוצהר כדין בדו"חות של הנישומים כדין כנגד רווחים פירותיים ורווחי הון שהופקו בחו"ל ושעליהן הוצהר בהליך הגילוי מרצון.
הגם שיש לברך על עצם מתן ההנחייה שפיזרה (הגם שבאיחור ניכר) את הערפל בנושא קיזוז ההפסדים במסגרת הליך הגילוי מרצון ואף "שיפרה" את עמדת רשויות המס (כפי שהוצגה על-ידי משרדי השומה), המגבלות הקבועות במסגרת ההנחייה אינן-סבירות, לא כל שכּן לאור הנסיבות המיוחדות של הליך הגילוי מרצון (הרגיל וקל וחומר במסגרת הנוהל המעודכן), וספק אם תעמודנה במבחן משפטי.