כידוע, לפני כשנתיים אוּשר שינוי מס' 2 לתמ"א 38 ("תמ"א 38/2"), בגדרו הורחבה תחולת התוכנית למקרים של הריסת בניין קיים ובניית בניין חדש תחתיו.
פרק חמישי 5 בחוק מיסוי מקרקעין קובע הוראות לגבי חבויות המס החלות בעסקת תמ"א 38, אך אלו לא חלות על תמ"א 38/2.
ואכן, בהחלטת מיסוי מחוֹדש פברואר 2011 (החלטת מיסוי 5887/11), קבעה החטיבה המקצועית שברשות המסים, כי במקרה של הריסת בניין ישן והקמת חדש, לא תחולנה הוראות פרק חמישי 5, אלא יִראו את העִסקה כעסקת קומבינציה במסגרתה יהיו הדיירים רשאים לנצל את הפטוֹר האישי (במכירת דירת מגורים מזַכה) במקום השימוש בפטור המיוחד לעסקת תמ"א 38. זאת, כמובן, בכפוף לסייג שעניינו בתמורה שהושפעה מקיומן של זכויות בנייה (סעיפים 49א(ב) ו-49ז לחוק).
הבוקר פורסם תיקון 74 לחוק מיסוי מקרקעין (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון תוקנו הוראות פרק חמישי 5 לחוק, וכעת הן תחולנה גם על עסקות תמ"א 38/2, וכלשון התיקון, על "מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכווית בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה".
מעיון ראשוני בהוראות התיקון עולה, כי אלו אוצְרות בחוּבּן מספר מגבלות וסייגים המעוררים ספק לגבי כדאיות יישומן.
כך, למשל, היקף הפטוֹר ממס שבח מוגבל לשווי הזכויות שמקורן בתמ"א 38 ואינו כולל זכויות בנייה נוספות שניתנו לפי תכנית אחרות (ששוויָן עשוי להיות משמעותי ביותר). כמו-כן, הפטוֹר מוגבל לדירת מגורים חלופית אחת (שתי דירות ב"אזור מוטב", קרי: בפריפריה), וזאת בכפוף לתקרות שונות (תקרה של שווי, שטח וכו').
דומה אפוא, כי במקרים רבים תיווצר עדיפות ליישום מִתווה המיסוי הקודם (דהיינו, בהתאם להחלטת המיסוי שצוינה לעיל).