פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פלומין (ע"מ (חי') 38927-01-10).
באותו מקרה, מָכרו המערערים דירות מגורים שבנו על דירות שקיבלו בירושה. המערערים דיוְוחו למנהל מיסוי מקרקעין על המכירה וביקשו לקזז כנגד הרווח (שבח) ממכירת הדירות הפסדי הון, תוך שהם ממציאים למנהל אישור שקיבלו מפקיד-השומה לגבי הפסדי הון שנצברו לזכותם. הבקשה לקיזוז ההפסדים כנגד השבח ממכירת הדירות אוּשרה על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין. ברם, לאחַר שהמערערים הגישו דו"ח שנתי לפקיד-השומה, קבע האחרון שהרווח ממכירת הדירות מהווה הכנסה פירותית החייבת במס הכנסה (ולא רווח הון החייב במס שבח) לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. ההשגה שהגישו המערערים נדחתה, ומכאן הערעור לבית-המשפט המחוזי.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ק' סוקול קיבל את הערעור.
אומנם, בית-המשפט קבע, כי החלטתו של פקיד-השומה בהשגה ניתנה במועד. זאת, לאחַר ששוכנע, כי ההחלטה האמורה נשלחה בפקס למשרד מייַצגם של המערערים לפני תום התקופה הרלבנטית, ואף נערכה תרשומת מטעם פקיד-השומה, לפיה המייַצג אכן קיבל את הפקס האמור.
עם זאת, בית-המשפט הוסיף וקבע, כי הגם שפקיד-השומה מוסמך, בכפוף לכללי המשפט המינהלי, לסַווג את עסקות המכירה באופן שונה מסיוּוגן על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין, לא היה מקום, בנסיבות המקרה, לעשות שימוש בסמכות זאת; וכי בכל מקרה יש לסַווג את עסקות המכירה כעסקות הוניות הכפופות להוראות חוק מיסוי מקרקעין ולא כעסקות פירותיות הכפופות לחלק ב לפקודת מס הכנסה.