השקעה עקיפה בנכס פיננסי באמצעות קרן נאמנות ישראלית (המשקיעה בנכס האמור) עשויה להביא לחבות מס כוללת* שונה מחבות המס הגלומה בהשקעה ישירה באותו נכס.
* המס ששולם, ככל ששולם, על-ידי קרן הנאמנות בצירוף המס ששולם, ככל ששולם, על הרווחים שמקורם בהשקעה בקרן.
הבדל נוסף קיים בין השקעה בקרן חייבת לבין השקעה בקרן פטורה (המשקיעה באותו נכס).
לדוגמה: יחיד תושב ישראל חייב במס בשיעור 15% על רווח הון במכירת מק"מ. כך גם תהיה חבות המס הכוללת אם אותו יחיד ישקיע בקרן חייבת המשקיעה במק"מים. לעומת זאת, אם אותו יחיד ישקיע בקרן פטורה המשקיעה במק"מים, תגדל חבות המס הכוללת ל-20%.
ואולם, כאשר מדובר בהשקעה ישירה במק"מ, מחויב היחיד במס על ההכנסה הנומינלית, בעוד שבהשקעה עקיפה במק"מ באמצעות קרן נאמנות פטורה, חישוב החבות במס נעשה באופן ריאלי (קרי: לאחר נטרול הסכום האינפלציוני).
למותר לציין, כי בשיעורי האינפלציה הנוכחיים, הבדל זה הינו מהותי ביותר.
דוגמה נוספת: חברה תושבת ישראל אינה חייבת במס על דיבידנד שמקורו במניות נסחרות של חברה אחרת שאף היא תושבת ישראל.
לעומת זאת, אם החברה תשקיע בקרן פטורה המשקיעה במניות כאמור, תגדל חבות המס הכוללת בגין הדיבידנד ל-25% או ל-27%, לפי העניין.
ואילו השקעה בקרן חייבת המשקיעה במניות כאמור תגדיל את חבות המס הכוללת של החברה בגין הדיבידנד ל-40% או ל-41.6%, לפי העניין.
סוגיה חשובה נוספת בהקשר זה הינה קיזוז הפסדים:
ראשית, עשויים להיות הבדלים בין כללי קיזוז הפסד שמקורו בהשקעה ישירה בנכס פיננסי מסוים לבין כללי קיזוז הפסד שמקורו בהשקעה בקרן נאמנות חייבת המשקיעה בנכס כאמור כמו גם לבין כללי קיזוז הפסד שמקורו בהשקעה בקרן נאמנות פטורה המשקיעה באותו נכס.
שנית, כללי קיזוז הפסדים שמקורם בפעילות כלשהי (לאו דווקא כזו שמקורה בהשקעות בשוק ההון) כנגד רווח שמקורו בהשקעה ישירה בנכס פיננסי מסוים אינם זהים בהכרח לכללי קיזוז הפסדים כאמור כנגד רווח שמקורו בהשקעה בקרן נאמנות חייבת או פטורה (המשקיעות בנכס הפיננסי האמור).
נדגיש, כי הפסד הון שנוצר לאדם פרטי (יחיד) מפדיון יחידות בקרן נאמנות חייבת אינו מותר בקיזוז. זאת, מהטעם שאילו היה מדובר ברווח הון היה אותו רווח פטור ממס.
עוד נדגיש, כי למרות שקרן פטורה אינה חייבת במס, הפסדיה באים לידי ביטוי במחיר היחידה. כתוצאה מכך, חבות המס של המשקיע ביחידותיה של הקרן נעשית לאחר קיזוז "פנימי" בין הפסדיה ורווחיה, כאשר הקיזוז כאמור אינו כפוף לכללי הקיזוז "הרגילים".
כך, למשל, יבוצע קיזוז "פנימי" בין הפסדים שנוצרו לקרן ממכירת ני"ע נסחרים כנגד הכנסותיה מריבית שמקורה בפיקדון בנקאי, וזאת למרות שקיזוז כאמור אינו אפשרי לפי כללי הקיזוז "הרגילים".
מנגד, השקעה בקרן חייבת שצברה הפסדים בעבר עשויה להוות פיתוי למשקיעים שונים, שהרי קרן כזו לא תשלם מס על רווחיה העתידיים (ככל שיהיו כאלה) בגובה ההפסדים שצברה (זאת, בכפוף לכללי קיזוז הפסדים).
זאת ועוד. ההפסדים הצבורים (ממכירות שבוצעו על-ידי הקרן בעבר) העולים על הרווחים הבלתי-ממומשים אינם מקבלים ביטוי במחיר היחידות של הקרן, כך שמוכר יחידות בקרן כזו אינו מקבל "פרמיה" בגין אותם הפסדים צבורים וממילא קונה היחידות לא משלם "פרמיה" כאמור. זאת, אף באותם מקרים בהם מדובר בקרנות שצברו הפסדים בהיקף העולה על שוויָן הנוכחי של כלל נכסיהן.
__________________________________________________________________
מבזק זה פורסם הבוקר במוסף דה מרקר שבעיתון הארץ במסגרת הטור הקבוע בנושא מיסוי של הח"מ.