ככלל, ברוב מדינות העולם נוהג העיקרון, לפיו המס מוטל לא רק על הכנסה שהופקה ממקורות באותה מדינה, אלא גם על הכנסה שהופקה ממקורות מחוץ לאותה מדינה. זאת, בין אם הכנסה זו התחייבה במס בידי מקבלהּ במדינת המקור ובין אם לאו.
כתוצאה מכך, עשוי להיווצר מיסוי כפול של אותה הכנסה: פעם אחת במדינת המושב; ופעם נוספת במדינת המקור.
על-מנת למנוע מצב זה של כפל-מס, ננקטות שתי דרכים עיקריות: האחת – מתן הקילה חד-צדדית (Unilateral Relief), דהיינו הקילה הניתנת על-ידי מדינה אחת שאינה מותנית ביחס גומלין מצד המדינה האחרת, ואשר מתבטאת בקביעת פטור, מלא או חלקי, ממס, או שיעור מס מוגבל לגבי ההכנסה הנידונה, או במתן זיכוי, מלא או חלקי, מהמס החָל במדינה האחת בגין המס ששולם במדינה האחרת; השנייה – מתן הקילה לפי אמנה למניעת מסי-כפל (Treaty Relief), המותנית ביחס גומלין מצד המדינה האחרת. על-פי רוב, כאשר קיימת אמנה כאמור, נקבע בה, כי מדינת המושב תיתן זיכוי בגין המס הזר המשולם במדינת המקור, בכפוף להוראות הדין הפנימי במדינת המושב.
ההקילות המוקנות מכוח הדין הישראלי כוללות, בין היתר, מתן זיכוי ממס ישראלי בגין מסי מדינה זרה.