במסגרת הרפורמה במס הכנסה, אימץ המחוקק הישראלי את שיטת המיסוי הפרסונלית, כך שתושבי ישראל (הן יחידים והן חברות) יחויבו במס על הכנסתם לפי בסיס עולמי (worldwide basis) תוך זכאות, במקרים מסוימים, לזיכוי ממס בגין המס ששילמו מחוץ לישראל.
ואילו לגבי תושבי-חוץ (הן יחידים והן חברות), לעומת זאת, ממשיך לחול משטר מס טריטוריאלי, לפיו אלה חייבים במס על הכנסותיהם ממקורות בישראל.
מכאן, שאדם הבוחן את השלכות המס הגלומות בביצוע השקעות שונות ייטיב לעשות אם יידָרש, בין היתר, להשלכות המיסוי הבינלאומי ויתכנן כהלכה את מבנה ההשקעה.
כך, למשל, רווחיה של חברה זרה שעסקיה נשלטים ומנוהלים מחוץ לישראל ושאינה פעילה כלל בישראל אינם חייבים במס בישראל. זאת, אף אם השליטה בהונהּ של אותה חברה – להבדיל מהשליטה בעסקיה ובניהולם – מצויה בידי תושבי ישראל. עם זאת, רווחי אותה חברה זרה יחויבו, במקרים מסוימים, במס בישראל אם היא תיחשב לחברת משלח-יד זרה או לחברה נשלטת זרה.
דוגמה אחרת היא פעילות פיננסית באמצעות נאמנות זרה. תכנון שגוי של מבנה אותה נאמנות עשוי להביא לחיוב במס בישראל בשל רווחי הנאמנות.
לדיון נרחב בכללי המיסוי הבינלאומי, ראו פרק 7 בספרנו מיסוי שוק ההון