מבזקים, חדשות ועדכונים במס ערך מוסף

חישוב החבות במס שכר של מוסד כספי המצוי בהפסד

ביום 9.1.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בענין הערעורים שהוגשו על-ידי איילון חברה לביטוח בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בפרשנות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ הקובע, כי "הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס".
זאת, ביחס לשאלה כיצד יש לחשב את גובה ה"הפסד" שניתן לקיזוז כנגד השכר – האם במדידת ההפסד יובא בחשבון (כניכוי) מלוא מס השכר ששולם במהלך השנה (כעמדת המערערת) או רק סכום מס השכר הסופי לאחַר שיובא בחשבון החזר מס השכר הצפוי (כגישת המשיב).

להרחבה, לחצו כאן.

גילוי מידע על-ידי רשות המיסים

ביום 14.1.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בית ארז חוות מילטין בע"מ ואח'.

להלן תמצית הרקע העובדתי:
המשיבות 1 ו-2 בית ארז חוות מילטין בע"מ ופיש אנד פטס ישראל 1975 בע"מ ("המשיבות"), הגישו מספר תובענות שאוחדו כנגד המשיבות 3 ו-4, מלך האריות השקעות בע"מ ומלך האריות מזון וציוד בע"מ ("הנתבעות"), אשר נדונות בפני בית-משפט השלום בתל-אביב ("התובענות").
במסגרת התובענות, טענו המשיבות, כי הנתבעות לא שילמו עבור סחורה שהמשיבות סיפקו להן ושבגינהּ הנפיקו המשיבות חשבוניות מס לנתבעות.
הנתבעות הכחישו את טענות המשיבות כאשר לטענתן, הסחורה לא סופקה להן. 
המשיבות הגישו לבית-המשפט קמא בקשה למתן צו למסירת מסמכים ומידע מרשות המיסים ("המערערת") ביחס לשאלה האם הנתבעות השתמשו בחשבוניות המס לצורך קבלת החזר של מס תשומות במע"מ או ניכוי הוצאות במס הכנסה.
לדידן, אם יתברר כי הנתבעות השתמשו בחשבוניות לקיזוז תשומות או ניכוי הוצאות, הדבר מהווה הודאת בעל דין בכך שהן קיבלו את הסחורה. 
בית-המשפט קמא נעתר לבקשת המשיבות בהחלטה מיום 9.4.2024 והוציא צו למערערת להודיע בתוך 30 ימים בתעודת עובד ציבור אם הנתבעות השתמשו בחשבוניות המס כאמור ("ההחלטה על הוצאת הצו").
בנימוקי ההחלטה על הוצאת הצו, קבע בית-המשפט קמא, כי המבחן הנוגע לגילוי מסמכים הוא רחב וכי המידע רלוונטי לבירור ההליך; כי המסמכים שייכים לצדדים להליך וכי במובן זה רשות המס היא אך בבחינת "מחזיקה" במסמכים ואין אינטרס כלשהו של רשות המיסים שייפגע; כי החשבוניות אינן סודיות או חסויות, ואף אם יש ממש בטענת החיסיון, הרי שמדובר בחיסיון יחסי שכפוף לשיקול דעת בית-המשפט. במקרה זה, סבר בית המשפט קמא, "המידע המבוקש עשוי לסייע לרדת לחקר האמת".
המערערת הגישה לבית-המשפט קמא בקשה לביטול הצו. לטענתה, חלה עליה חובת סודיות שאוסרת עליה למסור פרטים כאמור בצו. 
בהחלטה מיום 10.6.2024 דחה בית-המשפט קמא את בקשת המערערת לביטול הצו והורה לה להעביר את המידע ("ההחלטה"). בית-המשפט דחה את טענות המערערת לסודיות וקבע כי מדובר בחיסיון יחסי אשר כפוף לשיקול דעתו של בית-המשפט. בנסיבות העניין, סבר בית-המשפט קמא כי עֵרֶך בירור האמת גובר על תכליות חובת הסודיות.
מכאן הערעור לבית-המשפט המחוזי.*

* יצוין, כי בית-המשפט קמא עיכב את ביצועה של ההחלטה עד להכרעה בערעור.

בית-המשפט המחוזי – מפי השופט י' אטדגי (אב"ד), השופטת י' סרוסי והשופטת ט' לוי-מיכאלי – קיבל את ערעורה של רשות המיסים (קישור לפסק-הדין).

השופטת סרוסי קבעה, כי לא יכולה להיות מחלוקת כי המידע המבוקש הוא בגֶדר ידיעה שהגיעה לרשות המיסים אגב ביצוע חוק מע"מ או מילוי תפקידה לפי פקודת מס הכנסה, ובהתאם, הוראות סעיפים 142 לחוק מע"מ וסעיף 232 לפקודת מס הכנסה מציבות תנאים ברורים שעל פיהם ניתן לגלות את המידע המבוקש.
עוד נקבע, כי לא יכולה גם מחלוקת כי המידע המבוקש אינו עומד באף לא אחד מהתנאים המפורטים באותן הוראות (המתייחסות במפורש לגילוי המידע גם במסגרת של הליך משפטי, והן מסייגות את הגילוי אך לגילוי בהליך משפטי שנוגע לחוקי המס), ומשכך, על-פי לשון החוק אין מקום לגלות את המידע המבוקש.

השופטת סרוסי הוסיפה והתייחסה לנימוקו של בית-המשפט קמא לפיו מדובר בחיסיון יחסי שכפוף לשיקול דעת בית-המשפט, וקבעה, כי גם כאשר מדובר בחיסיון יציר הפְּסקיה שנגזר מחובת הסודיות, יש לפרש את החיסיון בהתאם לחובת הסודיות.

עוד קבעה השופטת, תוך שהיא מַפנה להוראת הסודיות המנוי בסעיף 15א לפקודת הבנקאות, כי הן לשון אותו סעיף 15א והן התכליות שעומדות בבסיס הוראת הסודיות הקבועה בו, דומות לענייננו, ובדומה, הן מבּחינת לשון הוראות הסודיות בחוק מע"מ ובפקודה (שמתייחסת במפורש לגילוי במסגרת הליך משפטי) והן מבּחינת התכליות שעומדות בבסיס אותן הוראות הסודיות, הוראות הסודיות בחוק מע"מ ובפקודה גוזרות מקִרבן חיסיון מפני גילוי הידיעה בהליך שיפוטי אזרחי בין שני צדדים פרטיים.

השופת סרוסי הוסיפה וציינה, כי אף אם יש מקום לפרש את החיסיון היחסי כחיסיון שניתן להסירו גם בהליך שיפוטי אזרחי בין שני צדדים פרטיים, עדיין הדעת נותנת כי לאור לשון חוק מע"מ והפקודה והתכליות שעומדות בבסיס הוראות הסודיות, החיסיון יוסר אך במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד; וכי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים.

לבסוף, ציינה השופטת, כי אין ממש בטענה כי מדובר בחשבוניות של המשיבות ועל-כן לא מדובר במידע סודי או במידע של צד שלישי, שכּן המידע המבוקש אינו גילוי החשבוניות עצמן, אלא המענה לשאלה אם הנתבעות השתמשו בחשבוניות ביחסיהן מול רשות המיסים; וכי בכל הנוגע לטענת המשיבות כי האינטרס בגילוי המידע הוא גם של רשות המיסים, הרי שעל-מנת שרשות המסים תעמוד על תשלום המס הנכון, אין כל צורך לגלות את המידע במסגרת ההליך תוך הפרת חובת הסודיות.