מבזקים, חדשות ועדכונים במס ערך מוסף

ביום 8.1.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אבו אלהוא ועקארי.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ ירושלים) מיום 27.12.2023, במסגרתה עוכבו כספי החזר מס תשומות ביֶתֶר* למערערים בגין דוח מע"מ לחודש 10/2023 המדוּוח עד ליום 15.11.2023 ("החזרי המע"מ"). 

* דהיינו, המערערים דיווחו על סכום מע"מ עסקאות הנמוך מסכום מע"מ תשומות.

לטענת המערערים, סעיף 39(א)(1) לחוק מע"מ מאפשר למשיב לעכב את החזרי המע"מ למשך 30 ימים, או 90 ימים במקרה בו המשיב הורה על בדיקת פנקסי החשבונות של העוסק (המערערים דנא).
דהיינו, תקופת העיכוב לפי סעיף 39(א)(1) הינה מיום הגשת דו"ח מע"מ – ביום 2.12.2023 (המועד בו הגיש המערער 1) וביום 4.12.2023 (המועד בו הגיש המערער 2) – עד ליום 29.2.2024 וליום 2.3.2024.
אולם, לטענת המערערים, מיום הגשת דוח מעמ למשיב – כאמור לעיל – עברו למעלה מ-90 ימים המותרים על-פי חוק מע"מ לעכב את החזרי המע"מ.

בעקבות הערעור, הגיש המשיב בקשה לדחייתו על הסף, וזאת מהנימוקים שלהלן:
האחד, איחוד שני הליכי ערעור שונים להליך אחד. לטענת המשיב, עצם הגשת שני הליכים במסגרת הליך תוך התחמקות מתשלום שתי אגרות, מהוה נימוק לדחייה על הסף של הערעור.
השני, היעדר מיצוי הליכים. הערעור הוגש בטרם חלפה תקופת העיכוב על-פי חוק מע"מ. לטענת המשיב, נפתחה חקירה פלילית בגין חשבוניות פיקטיביות, ובימים 15.5.2023 ו-16.5.2023 נחקרו המערערים באזהרה. על כן, תום תקופת העיכוב תסתיים לאחַר 180 יום, ולא לאחַר 90 יום, בהתאם לסעיף 39(א)(2) לחוק מע"מ. דהיינו, תום תקופת העיכוב תסתיים ביום 30.5.2024 לכל המוקדם.
השלישי, חוסר סמכות עניינית. קיים הליך בבימ"ש השלום. למשיב היה חשש לדיווח על מע"מ תשומות שלא נוכו כדין, מעת שנפתחה כאמור לעיל, חקירה בעניין חשבוניות פיקטיביות, הוגשה בקשה למתן סעד זמני (צו עיקול נכסי המערערים) לבית-משפט השלום שלוֹ הסמכוּת לדון, בהתאם לסעיף 112א(ג)(2) לחוק מע"מ לפיו "לא שולם הסכום האמור או לא ניתנה הערובה, לפי הענין, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת המנהל, ליתן צו, אף שלא בפני העוסק".

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, הורה על מחיקת הערעור על הסף (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, ציין השופט דורות, כי היות שענייננו בהליך שנפתח בבית-משפט השלום, בהתאם לסעיף 112א לחוק מע"מ, אין הוא מוצא לנכון לעסוק בטענות האחרות, מלבד בטענה לחוסר סמכות עניינית.
וכך הוא קבע (בפס' 9):
"מעת שנפתח הליך בבית המשפט השלום, שלו מסורה הסמכות לדון לפי סעיף 112א לחוק מע"מ, הרי שממילא ניתן צו עיקול על כספי המערערים. זאת ועוד, לטעמי לא ניתן לנתק את ההליך במסגרת בית המשפט השלום, שכן ההליך דנא נובע מאותן נסיבות של הערעור ומאותן סיבות לעיכוב ההחזר.
על כן, לטעמי, הסמכות העניינית לדיון בטענות המערערים מסורה לבית משפט השלום."

השופט דורות הוסיף וקבע, כי בהתאם לסעיף 112א(ד) לחוק מע"מ, אם שולם סכום המס שבמחלוקת או ניתנה ערובה לתשלום החוב, רשאי העוסק להגיש השגה וערעור בדרך שמשיגים ומערערים על שומה.
במקרה זה, פתוחה הדרך בפני המערערים לפעול בהתאם להוראה זו.