מבזקים, חדשות ועדכונים במיסוי רווחי הון

החקיקה שבדרך

ביום ד, 4.12.2024, פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).

במסגרת הצעת החוק מוצעים, בין היתר, התיקונים הבאים:

• מוצע לתקן את סעיף 16א לפקודת מס הכנסה כך שתיווסף לו הוראה המסמיכה את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי יינתנו פטוֹר או הנחה ממס לתושב-חוץ אשר יקבע, על הכנסות מסוימות הנובעות מהשקעות שביצע בניירות-ערך או בנכסים פיננסיים אחרים שמתקיימים בהן התנאים שיקבע, או מניהולן.*
  * סעיף 4(1) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
  במקביל, מוצע להוסיף לסעיף 30(א) לחוק מע"מ (הקובע את המקרים בהם קיימת זכאות למע"מ בשיעור אפס) את סעיף-קטן 20 שיכלול מתן שירותי ניהול לשותפוּת – לגבי חלק העִסקה המחושב לפי שיעור השקעתם של השותפים שהם תושבי-חוץ בשותפוּת האמורה ביחס לכלל השקעות השותפים בשותפות זו, הכול כפי שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת-הכספים של הכנסת.*
  * סעיף 5(1) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
• מוצע להחליף את סעיף 63(ה) לפקודת מס הכנסה, המַקנה סמכות לקביעת הוראות פרטניות לשותפויות ספציפיות, ולהסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, תנאים שבהתקיימם ייחשב חֵלקו של שותף בהכנסת השותפוּת כהכנסה פסיבית** או כרווח הון, ובלבד שההכנסה היא מניירות-ערך או מנכס פיננסי אחר, הכול כפי שקבע כאמור.**
  * לעניין זה, "הכנסה פסיבית" – הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה או מדיבידנד, שאינה הכנסה מעסק או ממשלח-יד.
  ** סעיף 4(2) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
• מוצע להוסיף לסעיף 97 לפקודת מס הכנסה את סעיף-קטן (ב4) שבמסגרתו יוסמך שר האוצר לקבוע, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, כי הכנסות ממכירת ניירות-ערך על-ידי תושב-חוץ תהיינה פטורות ממס רווחי הון על-פי סעיף 97(ב2) או (ב3) לפקודה אף אם רווח ההון הופק במפעל הקבע שלו בישראל, בתנאים שיקבע.*
  * סעיף 4(3) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
• מוצע להוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיף 125ג1 שלפיו יוסמך שר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, תנאים שבהתקיימם ההכנסה המיוחסת לשותף בשותפוּת שהוא יחיד תושב ישראל, בְּשל זכאותו לדמי הצלחה, תחויב במס בשיעור מופחת של 32%.*
  * סעיף 4(3) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
  במקביל, מוצע להוסיף לסעיף 31 לחוק מע"מ (הקובע את המקרים בהם קיימת זכאות לפטוֹר ממע"מ) את סעיף-קטן (6) שיכלול מתן שירותי ניהול על-ידי שותף לשותפוּת, שהתמורה המשולמת בעדם ניתנה כדמי הצלחה כהגדרתם בסעיף 125ג1 לפקודה, הכול כפי שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת-הכספים של הכנסת.*
  * סעיף 5(2) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
• מוצע להקטין את שיעור ההחזקה הנדרש בעת ביצוע מיזוג בדרך של החלפת מניות החברה הנעברת במניות החברה הקולטת, כך שמיד לאחַר המיזוג יעמוד שיעור ההחזקה של החברה הקולטת במניות החברה הנעברת על לפחות 70% ממניות חברה זו, במקום על 80% (ראו החלופה השנייה בהגדרת המונח "מיזוג" שבסעיף 103 לפקודת מס הכנסה).*
  * סעיף 6(1) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע לגבי מיזוג שנעשה ביום פרסומו של החוק המוצע ואילך.*
  * סעיף 7(א) להצעת החוק.
• מוצע להקל את התנאים שעניינם ביחסי הגודל במיזוג, כך שיתאפשר ביצוע מיזוג גם כאשר יחסי הגודל בין שתי החברות המשתתפות במיזוג אינם עולים על פי 19 (במקום מפי 9) זו מזו וחֵלקם של בעלי הזכויות בחברה הקטנה מביניהן הוא לפחות 5% (במקום 10%) מהזכויות של החברה הקולטת לאחַר המיזוג, ובלבד שהתקבל אישור מראש.*
  * סעיף 6(2)(א) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע לגבי מיזוג שנעשה ביום פרסומו של החוק המוצע ואילך.*
  * סעיף 7(א) להצעת החוק.
• מוצע לבטל את התנאי (ואת ההוראות הנוספות הקשורות לתנאי זה) הקובע חובת החזקה על בעלי הזכויות שביצעו שינוי מבנה להחזיק במשך התקופה הנדרשת ב-25% מכל אחת מהזכויות בחברה.*
  * סעיפים 6(2)(ב) ו-(ג), 6(3)(א), 6(4)(א)(1) ו-(3), 6(4)(ב) ו-(ג), 6(5) ו-(6), 6(7)(א)(1) ו-(2) ו-6(7)(ב) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע לגבי שינוי מבנה שנעשה ביום פרסומו של החוק המוצע ("יום הפרסום")* ואילך אך גם לגבי שינוי מבנה שנעשה ערב יום הפרסום ובלבד שניתנה על כך הודעה למנהל רשות המיסים ושביום הפרסום טרם הסתיימה התקופה הנדרשת (כהגדרתה בסעיף 103 לפקודה) והתקיימו לגבי שינוי המבנה ההוראות החלות לגביו לפי חלק ה'2 לפקודה כנוסחו ערב יום הפרסום, לפי העניין.**
  * סעיף 7(א) להצעת החוק.
  ** סעיף 7(ב) להצעת החוק.
• מוצע לבטל את התנאי שלפיו בעת ביצוע שינוי מבנה שבמסגרתו מועבר נכס מקרקעין לחברה שהיא איגוד מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין מחויבת החברה להשלים בניית מבנה על המקרקעין בתוך 5 שנים ממועד שינוי המבנה.*
  * סעיפים 6(3(ב), 6(4)(א)(2) ו-7(ג) להצעת החוק (ראו לעניין זה, הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 9/2004 מיום 30.5.2004 (קישור להוראה) וכן תוספת מס' 2 מיום 24.6.2012 להוראה האמורה (קישור לתוספת)).
  תחולת התיקון המוצע לגבי שינוי מבנה שנעשה ביום הפרסום (כהגדרתו לעיל) ואילך* אך גם לגבי שינוי מבנה שנעשה ערב יום הפרסום ובלבד שניתנה על כך הודעה למנהל רשות המיסים ושביום הפרסום טרם חלפה תקופת 5 השנים ממועד העברת הזכויות בקרקע, העברת הקרקע או הפיצול, לפי העניין, והתקיימו לגבי שינוי המבנה ההוראות החלות לגביו לפי חלק ה'2 לפקודה כנוסחו ערב יום הפרסום, לפי העניין.**
  * סעיף 7(א) להצעת החוק.
  ​** סעיף 7(ב) להצעת החוק.
• מוצע להוסיף לסעיף 32 לפקודת מס הכנסה, העוסק בניכויים שאין להתירם, מספר הוצאות שלא תהיינה מותרות בניכוי: (א) תשלומים שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה הפרה לפי החוק לצמצום השימוש במזומן; (ב) תשלומים ששולמו במזומן מֵעבר לסכום הקבוע בסעיף 130א1(א) לפקודה (שמוצע להוסיפו לפקודה במסגרת הצעת החוק), בניגוד לסעיף האמור, או תשלומים שלא דוּוחו כנדרש לפי סעיף 131א1(ב) לפקודה; (ג) הוצאה בְּשל עסקה שסכומה גבוה מהסכום המחייב מספר הקצאה, ללא חשבונית מס אשר הוקצה לה מספר הקצאה לפי סעיף 47(א2) לחוק מע"מ.*
  * סעיף 8(1) להצעת החוק.
  במקביל, מוצע לתקן את סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין* ואת סעיפים 38 ו-69א לחוק מע"מ.**
  * סעיף 9 להצעת החוק.
  ** סעיף 10 להצעת החוק.
  תחולת התיקונים המוצעים לגבי תשלומים והוצאות ששולמו ביום 1.2.2025 ואילך.*
  * סעיף 14 להצעת החוק.
• מוצע להאיץ את החלתו המדורגת של תיקון חוק מע"מ (במסגרת סעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023) בנושא הקצאת מספרי חשבוניות.*
  * סעיף 11 להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע לגבי חשבוניות מס שהוצאו מיום 1.2.2025 ואילך.*
  * סעיף 13 להצעת החוק.
• מוצע לתקן את סעיף 32א לפקודת מס הכנסה (הקובע כלל האוסר על נישום לנַכּוֹת הוצאות או להקטין מקדמות בגין תשלומים שעליהם חלה חובת ניכוי מס במקור, אם לא הגיש לפקיד-השומה דוח שהוא חייב בהגשתו על-פי סעיפים 166 ו־171 לפקודה, לפי העניין, ובו צוינו פרטי מקבל התשלום המפורטים בסעיף 32 לפקודה) ולקבוע, כי נוסף על הדיווח, תנאי להתרת הוצאה שחלה לגבּיה חובת ניכוי הוא העברת סכום המס שלגביו חלה חובת הניכוי על-ידי משלם ההוצאה לפקיד-השומה.*
  * סעיף 8(2) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע לגבי תשלומים והוצאות ששולמו ביום 1.2.2025 ואילך.*
  * סעיף 14 להצעת החוק.
• מוצע להוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיף 130א1, שעניינו הגבלת תשלומים במזומן. בהתאם לסעיף המוצע, מי שחָייב בניהול פנקסי חשבונות לא יהיה רשאי לשלם תשלומים במסגרת עִסקו באמצעות מזומן בסכום העולה על 200,000 ₪ בשנה, במצטבר. כמו-כן, ולצורך אכיפת הוראה זו, מוצע לקבוע, כי אדם כאמור יהיה חייב לדַווח על התשלומים ששולמו כאמור, בטופס שיקבע המנהל שיצורף לדוח השנתי שיגיש.*
  * סעיף 8(3) להצעת החוק.
  במקביל, מוצע לקבוע, כי על הפרת סעיף 130א1(א) המוצע יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בשיעור 10% מהסכום ששולם בחריגה מההגבלה האמורה ולא יוֹתר מ-200,000 ₪.*
  * סעיף 8(5) להצעת החוק.
  תחולת התיקונים המוצעים לגבי תשלומים והוצאות ששולמו ביום 1.2.2025 ואילך.*
  * סעיף 14 להצעת החוק.
• מוצע לחיֵיב פלטפורמות דיגיטליות המתווכות בין צדדים ומשמשות לביצוע עסקה (זירות מקוּונות) לדַווח על עסקות המבוצעות במסגרתן.*
  * סעיף 8(4) להצעת החוק.
  במקביל, מוצע להקנות למנהל רשות המיסים סמכות להטיל עיצום כספי על מפעיל זירה מקוּונת שהֵפר את ההוראות החלות עליו.*
  * סעיף 8(6) להצעת החוק.
  תחולת התיקונים המוצעים בתוך ששה חודשים מיום התחילה של החוק המוצע, דהיינו ביום 1.8.2024.* זאת, בכפוף לחריג אחד.**​
  * סעיף 12(א) להצעת החוק.
  ** סעיף 12(ב) להצעת החוק.
• לבטל איחוד עוסקים.*
  * סעיף 15 להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
• מוצע לבצע תיקון טכני בסעיף 38(ג)(2) לחוק מע"מ שלפיו במקרה בו העוסק מגיש דוח מפורט לפי סעיף 67א, דוח אשר מוגש באופן מקוּון והכולל פירוט גם לגבי חשבוניות P,* יתייתר הצורך בהגשת דוח נוסף לפי סעיף 72 היות שמדובר בדיווח כפול שאין בו צורך.**
  * חשבוניות המוצאות לעוסק הרשום בישראל על-ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו.
  ** סעיף 16(1) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
• מוצע לקבוע, כי כל החשבוניות מסוג I* תוּצאנה באופן מקוּון על-ידי כלל העוסקים ולא תהיה עוד אפשרות להוצאת חשבוניות I לא מקוּונות (למעט במקרים בהם מוגש דוח מרוכז בצורה חודשית על-ידי עוסקים גדולים בהתאם לכללים לפי סעיף 129 לחוק מע"מ).**
  * חשבוניות המוצעות על-ידי עוסק (כהגדרתו בחוק מע"מ) הרשום בישראל לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור ובשטחי עזה ויריחו.
  ** סעיף 16(2) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.
• מוצע לבטל את סעיף 67(א1) לחוק מע"מ הקובע חובה על מלכ"רים להגיש דוח מיוחד על רכישת טובין או קבלת שירותים מעוסק הרשום בידי הרשות הפלסטינית.*
  * סעיף 16(3) להצעת החוק.
  תחולת התיקון המוצע, בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, ביום 1.2.2025.*
  * סעיף 27 להצעת החוק.

עיכוב ביצוע פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בעקבות ערעור לבית-המשפט העליון

רקע

ביום 1.12.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין פלונית.

עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישה המבקשת לעיכוב ביצועו של פסק-הדין המשלים שנתן בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 19.5.2024 (השופט ד"ר ש' בורנשטין), בגדרו נדחה הערעור שהגישה המבקשת על שומה שהוּצאה לה בגין עִסקה למכירת מניות.

נזכיר, כי מקורו של ההליך בחיובה של המבקשת במס רווחי הון בגין עסקה שביצעה בשנת 2011 ואשר במסגרתה מכרה מניות. תחילה חויבה המבקשת במס על בסיס שווי עסקה של כ-27 מיליון ₪. בהמשך, ובעקבות הליך משפטי שנקטה המבקשת, נחתם בשנת 2018 בינה ובין מי שרכש ממנה את המניות הסכם גישור ובעקבותיו קיבלה המבקשת ממנו סכום נוסף של כ-80 מיליון ₪ ("התמורה הנוספת"). המבקשת חויבה במס בגין התמורה הנוספת, והמחלוקת שהולידה את ההליך נסבה על כך.
ביום 20.8.2020 הגישה המבקשת ערעור לבית-המשפט המחוזי באשר לחיובה במס בגין התמורה הנוספת. המבקשת טענה, בעיקרו של דבר, כי התמורה הנוספת לא שולמה לה בגין המניות, וכי מכל מקום השומה שמכוחה חויבה במס בגין העִסקה התיישנה.
ביום 10.11.2022 נתן בית-המשפט המחוזי פסק-דין חלקי ("פסק-הדין החלקי") (קישור לפסק-הדין החלקי) שדחה את טענתה של המבקשת באשר לעילת התשלום של התמורה הנוספת וקבע כי זו שולמה בגין מכירת המניות.*

* להשלמת התמונה יצוין, כי המבקשת הגישה ערעור על פסק-הדין החלקי לבית-המשפט העליון, אך ביום 18.3.2024 חזרה בה מערעור זה בשים לב להערות בית-המשפט.

בפסק דינו המשלים ("פסק-הדין המשלים") (קישור לפסק-הדין המשלים), דחה השופט בורנשטין את טענתה של המבקשת לפיה חלה התיישנות ביחס לשומה הנוגעת לתמורה הנוספת.
השופט בורנשטין הִבהיר, בעיקרו של דבר, כי לא ניתן לקבל את טענתה של המבקשת "לפיה תמורה שהתקבלה 'באיחור' אינה חייבת במס, משום שעל פי הנטען אין ליחסה, לא לשנת העסקה ולא לשנה שבה התקבלה". בהתאם לכך חִייב השופט בורנשטין את המבקשת לשלם מס בסכום של כ-40 מיליון ₪.

נזכיר, כי דיווחנו על פסק-הדין החלקי במבזק מס' 1999 מיום 16.11.2022; ואילו על פסק-הדין החלקי דיווחנו במבזק מס' 2083 מיום 1.7.2024.
למַעבר לתמצית פסקי-הדין האמורים, לחצו כאן.

הערעור לבית-המשפט העליון ובקשת עיכוב הביצוע

ביום 17.7.2024 הגישה המבקשת ערעור על פסק-הדין המשלים לבית-המשפט העליון.
בערעור נטען, בין היתר, כי חלה התיישנות ביחס לחיובה של המבקשת במס בכל הנוגע לתמורה הנוספת.

ואילו ביום 20.9.2024 הגישה המבקשת את הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-הדין המשלים.
לטענת המבקשת, סיכויי הערעור טובים וכי די בנכסיה על מנת להבטיח את ביצועו של פסק-הדין המשלים ככל שיידחה הערעור.
כמו-כן, המבקשת העלתה בבקשתה לעיכוב הביצוע של פסק-הדין טענות באשר למצבה הרפואי ובהקשר זה לצורך שלה בכספים עבור טיפולים רפואיים.

בתגובתו מיום 29.9.2024 טען המשיב (פקיד-שומה נתניה), כי דין הבקשה להידחות.
לטענתו, הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי, כארבעה חודשים לאחַר שניתן פסק-הדין המשלים, וכחודשיים לאחַר הגשת הערעור.
עוד טען המשיב, כי "סיכויי הערעור קלושים ולמעשה אפסיים", וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה של המבקשת. בהקשר זה, הדגיש המשיב, כי המבקשת לא הִצביעה על כך שייגרם לה נזק בלתי -הפיך ממימוש פסק-הדין המשלים.
המשיב הוסיף, כי הוצע למבקשת הֶסדר של פריסת תשלומים, אך היא נמנעה מלפעול לפיו. ואילו באשר לטענותיה של המבקשת ביחס למצבה הבריאותי, טוען המשיב כי אלה הועלו בעלמא.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 10.10.2024 הגישה המבקשת בקשה שנָשאה את הכותרת "בקשה בהולה למתן סעד ארעי לעיכוב מימוש חוב המס למיצער עד להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע".
בבקשה זו נטען, בעיקרו של דבר, כי המשיב עיקל כספים בחשבונותיה של המבקשת באופן הפוגע ביכולתה להתקיים.
בהחלטתה מאותו יום, הורתה השופטת ד' ברק-ארז למשיב להודיע "אילו חשבונות בנק של המבקשת יש בכוונתו לעקל, וכיצד יש בכוונתו לאפשר לה התנהלות כספית שוטפת ולו חלקית".
בתשובתו מאותו יום, הודיע המשיב, כי יותיר בחשבונות הבנק של המבקשת סך של 200,000 ₪ על-מנת לאפשר לה לקיים את צרכיה השוטפים.
ואילו בתגובתה מיום 13.10.2024, הוסיפה המבקשת וטענה, כי סכום זה אינו מספיק לצורך הבטחת התנהלותה השוטפת.

השופטת ברק-ארז קיבלה את בקשת עיכוב הביצוע באופן חלקי וללא צו להוצאות (קישור להחלטה).

השופטת ציינה, כי מדובר בסכום כסף משמעותי אשר תשלום מלא שלוֹ עלול להכביד באופן ניכר על המבקשת, בין השאר בהתחשב בצורך לכאורה לממש לשם כך נכסים שאינם נזילים.
מנגד, קיים החשש המובנה שבסופו של דבר המשיב לא יוכל להיפרע מהמבקשת ולמצער לא במלוא הסכום, אם פסק-הדין שניתן יעמוד על כנו. לעומת זאת, בהינתן שהזוכה היא המדינה, אין חשש מקביל לפיו המבקשת לא תוכל לגְבות את הכסף שישולם בחזרה אם ערעורה יתקבל.

על רקע השיקולים האמורים ומבלי לנקוט כל עמדה ביחס לסיכויי הערעור, מצאה השופטת ברק-ארז להורוֹת על עיכוב ביצוע חלקי: בשלב זה המבקשת תידרש לשלם למשיב כמחצית מסכום המס שהיא חייבת בו בהתאם לפסק-הדין המשלים, דהיינו סך של 20 מיליון ₪. לצד זאת, המשיב יוכל להותיר את העיקולים שהוטלו על נכסיה של המבקשת על כנם, עד לגובה יתרת הסכום שנפסק, כך שלא ניתן יהיה לבצע בהם דיספוזיציה – אך מבלי לממשם בשלב זה. כמו-כן, כל עוד העיקולים חלים גם ביחס לחשבונות הבנק של המבקשת – ובהתחשב בצרכים הרפואיים והאחרים שהיא הציגה – סכום העיקול יוגבל, כך שיישאר בידיה סכום כסף נזיל בסך של מיליון ₪ בשנה.