מבזקים, חדשות ועדכונים

תום שנת-המס 2024 מתקרב ובהתאם ראינו לנכון להביא בפניכם מספר נקודות לתשומת הלב.

תכנון מס לגבי הפסדים

כידוע, פקודת מס הכנסה מַבחינה בין מספר סוגים של הפסדים לצורכי מס, וזאת כנגזר ממקורם (הפסד מעסק, הפסד הון וכו'), מועד ההכרה בהם (בסיס מזומן למול בסיס מצטבר), שנת היווצרותם (הפסד שוטף מול הפסד מועבר) ומקורם הגאוגרפי (ישראל או מחוץ לישראל).

יכולת הקיזוז של הפסד מסוג אחד עשויה להיות רחבה משמעותית מזו של הפסד מסוג אחר,* וממילא תכנון שגוי של ההפסדים ומועד מימושם עלול להביא לתשלום מס ביֶתֶר ואף לתאונות מס.

* כך, למשל, יכולת הקיזוז של הפסדים פסיביים שמקורם מחוץ לישראל (המוסדרת בסעיף 29 לפקודת מס הכנסה) רחבה יותר מזו של הפסדים פסיביים שמקורם בישראל. ראו לעניין זה, ובין היתר, את מאמרנו בנושא "הפרשי שער שליליים שמקורם בפיקדון בנקאי בישראל בידי חברה" (קישור למאמר).

נזכיר, כי הדין הקיים אינו מאפשר קיזוז הפסדים לאחוֹר* ואף אינו מאפשר הורשת הפסדים** וממילא נדרש בעניין זה תכנון מתאים, לרבות במסגרת תכנון כולל של העברה בין-דורית כמו גם באמצעות נאמנויות.

* דנ"א 2308/15 פקיד השומה רחובות נ' דמארי (קישור לפסק-הדין).

כללי

כידוע, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ("חוק ההתייעלות" או "החוק") (קישור לחוק ההתייעלות) נוספו, בין היתר, לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 3(ט1) הקובעות חיוב במס של משיכת כספים או נכסים מחברה בידי בעל מניות מהותי אשר אינם מוחזרים במועד שנקבע לעניין זה (ראו סעיף 94(1) לחוק ההתייעלות ע' 274 ואילך וכן סעיף 96 לחוק, עמ' 281-279).
"משיכה מחברה" כוללת, בין היתר, העֳמדת נכס של החברה לשימוש בעל המניות המהותי או קרובו, במישרין או בעקיפין והנכסים שעליהם תחול הוראה זו כוללים, בין היתר, דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי או קרובו, ולרבות תכולתה.*

* נזכיר, כי במבזק מיום 23.8.2017 דיווחנו אודות פרסומם של שני חוזרים מקצועיים: האחד: חוזר מס הכנסה 7/2017 בנושא "סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי בעל מניות מהותי בשל משיכה מחברה" (קישור לחוזר); השני: חוזר מיסוי מקרקעין 8/2017 בנושא "העברת דירה שהועמדה לשימוש בעל מניות מהותי או קרובו מהחברה לבעל מניותיה – הוראות מעבר לסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה" (קישור לחוזר).

עוד נזכיר, כי במבזק מיום 15.4.2018 דיווחנו אודות פרסום טופס 1350 המהווה נספח לדו"ח והמיועד לבעל מניות מהותי בחברה שסכום המשיכות המצטבר עלה ביום כלשהו בשנת-המס וביום כלשהו בשנת-המס שלפניה על 100,000 ₪ (קישור לטופס).

למן חקיקת הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה, משרדנו נתקל בשורה ארוכה של מקרים בהם התעוררה השְאֵלה האם בנסיבות העניין אכן חלות אותן הוראות.
בחלק ממקרים אלה, ניתן היה לבסס טיעונים התומכים בפרשנות לפיה אין להחיל את הוראות הסעיף. זאת, למותר לציין, תוך מתן חוות-דעת מנומקת וגילוי נאות.
מנגד, משרדנו נתקל במקרים רבים בהם לא היה כל ספק כי יש מקום להחיל את הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה ולמרות זאת הוראות אלו לא יושמו.
נזכיר, כי למן חקיקת סעיף 3(ט1) נחקרו תחת אזהרה בעלי שליטה ומיַיצגיהם בקשר לאי-יישום הוראות הסעיף כשהם חשודים בביצוע עבירוֹת של השמטת הכנסה מדו"ח ומסירת דו"ח כוזב בכוונה להתחמק ממס (בעל הַשליטה) וסיוע להשמטת הכנסה על-ידי הגשת דו"ח כוזב במטרה להתחמק ממס (המיַיצג).
יש אפוא, לבחון האם הוראות הסעיף חלות וככל שכּן לפעול בצורה מושכלת.

במקביל לבחינת שאלת תחולתן של הוראות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, יש גם להידרש להוראות סעיפים 3(ט) ו-(י) לפקודה, כמו גם להוראות סעיף 85א לפקודה, וזאת באשר להלוואות בין-חברתיות.

כמו-כן, יש לבחון את השלכות מס ערך מוסף הגלומות במשיכות הבעלים ובהלוואות הבין-חברתיות כאמור.

יתרות זכות בחברה

שנת 2024 עתידה להסתייים עם אינפלציה בשיעור גבוה (3.8% על-פי תחזית בנק ישראל מיום 9.10.2024).

שעה שכך, יש להקפיד, כי יתרות הזכות בגין הלוואות בעלים לחברה תהיינה צמודות למדד המחירים לצרכן* ולבחון את שאלת זכאותו של המַלווה לפטוֹר ממס על הפרשי ההצמדה כאמור.**

* למותר לציין, כי ההצמדה יכולה להיות למדד אחר ולשער מטבע.

** נזכיר, כי הפטוֹר ממס על הפרשי הצמדה הקבוע בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה אינו חל רק לגבי הפרשי הצמדה שמקורם בהלוואת בעלים, אלא בכל הלוואה שנתן יחיד ובלבד שהתקיימו תנאי אותו סעיף. ראו לעניין זה את מאמרנו בנושא "סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה – נעים להכיר" (קישור למאמר).

יושם אל לב, כי הלוואת בעלים לחברה משפחתית* אוצרת בחוּבּה השלכות מס מורכבות יותר מהלוואה כאמור לחברה שאינה חברה משפחתית, ובכלל זאת לגבי שיעורי המס שיחולו על החברה המשפחתית** (הלוֹוה) בגין הכנסות פיננסיות שונות, שאלת תחולתה של תקנה 2(11) לתקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), תשס"ז-2006** ועוד.

* כמו גם חברת בית.

** וליתר דיוק, על הנישום המיַיצג באותה חברה משפחתית.

*** עניינה של תקנה זו ב"תשלום מחברה משפחתית לנישום, שנדרש על ידה כהוצאה בשנת מס, ושיצר באותה שנת מס הפסד לחברה, הנחשב כהפסדו של הנישום, בסכום שלא פחת מ-500,000 שקלים חדשים".

חלוקת דיבידנד לפני תום שנת-המס

כללי

חלוקת דיבידנד אוצרת בחוּבּה השלכות מס רבות ובכללן באשר לזכאות לנַכּוֹת הוצאות מימון ואחרות, לתחולת הוראות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה שהוזכרו לעיל כמו גם לגבי תחולת הוראות סעיף 77 לפקודה (חלוקת דיבידנד כפויה), לשיעור המס החָל בגין החלוקה (בפרט לעניין הוראות החוק לעידוד השקעות הון), לקיזוז הפסדים, לחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (כאמור בסעיף 94ב לפקודה) בכלל והרווחים האמורים שנצברו בתקופה 31.12.2002-1.1.1996 (דהיינו, "הרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע" כמשמעותם בסעיף 94ב(א)(2) לפקודה) בפרט ועוד.
יש אפוא, לבחון את האפשרות והכדאיות בחלוקת דיבידנד לפני תום שנת-המס, וזאת תוך קביעה ותיעוד מפורטים לגבי מקור הרווחים מושא הדיבידנד. 

נזכיר, כי ביום 11.11.2024 פורסמה ברשומות הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעה).
במסגרת הצעת החוק, ובדומה לתזכיר החוק שפורסם ביום 7.10.2024 (קישור לתזכיר), מוצע לבצע מספר תיקונים מהותיים ומורכבים של הוראות סעיפים 62א ו-77 לפקודת מס הכנסה בהמשך לדו"ח הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים במשרד האוצר שפורסם בחודש ספטמבר 2024* (דהיינו ההוראות שעניינן בחברות ארנק** ופילוג רווחים), לצד הוספת הוראות חדשות (במסגרת סימן ג לפרק חמישי בחלק ד לפקודה) שעוסקות ברווחי חברת מעטים שלא חולקו.

* הצוות, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, הורכב מנציגי לשכת המנכ"ל, רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף תקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר. להורדת הדו"ח, לחצו כאן.

** התיקון המוצע כולל גם השתת דמי ביטוח לאומי על ההכנסות המיוחסות לבעל המניות המהותי לפי אותו סעיף.

בכוונתנו לקיים וובינר מיוחד שיעסוק בהוראות החדשות, ככל שתהפוכנה לחוק.
פרטים לגבי מועד הוובינר וההרשמה יימסרו בפרסום נפרד. 

חלוקת דיבידנד בחברה משפחתית ובחברת בית

כזכור, במסגרת חוק ההסדרים* ותיקון 245 לפקודת מס הכנסה** בוצעו שינויים מהותיים בכללי המיסוי החָלים על חברות משפחתיות ועל חברות בית.

במסגרת כללי המיסוי החדשים נוספה, בין היתר, הגדרה לרווחים של החברה המשפחתית / חברת הבית שחלוקתם כדיבידנד לבעלי המניות תיחשב כאילו לא חולקה, דהיינו היא לא תחויב במס.
כך, לעניין חברה משפחתית נקבע (בסעיף 64א(א)(1) לפקודת מס הכנסה), כי "רווחים שחולקו מהכנסות החברה בשנים שהמס שהיא חייבת בו חושב על פי סעיף זה (להלן בסעיף זה – תקופת ההטבה) [...] יראו כאילו לא חולקו, וזאת אף אם חולקו לאחר תקופת ההטבה או לאחר שהחברה חדלה להיות חברה משפחתית; לעניין זה, 'רווחים שחולקו מהכנסות החברה' – רווחים שחולקו מהכנסתה החייבת של החברה בתקופת ההטבה, בתוספת ההכנסה הפטורה ממס, בניכוי הפסדים שנוצרו בחברה בתקופת ההטבה [ההדגשה אינה במקור – א' ש'], ובהפחתת המס החל על הנישום בשל ההכנסה החייבת כאמור, אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה את הנישום בהתאם."
ואילו לעניין חברת בית נקבע (בסעיף 64(ג)(1) לפקודת מס הכנסה), כי "יראו את רווחי חברת הבית שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה וחולקו, בין בתקופה שבה החברה היתה חברת בית ובין לאחר שחדלה להיות חברה כאמור, כאילו לא חולק", כאשר המונח "רווחי חברת בית" מוגדר (בסעיף 64(א) לפקודה) כ"רווחים שמקורם בהכנסה החייבת של חברת הבית בשנות ההטבה, בתוספת הכנסתה הפטורה ממס, בניכוי הפסדים שנוצרו בחברת הבית בשנות ההטבה [ההדגשה אינה במקור – א' ש'] ובהפחתת המס החל על בעל המניה בשל ההכנסה, אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה אותו בהתאם".

נקל אפוא להבחין, כי היווצרותם של הפסדים בחברה משפחתית / חברת בית עלולה להקטין את הרווחים שניתן היה למושכם כדיבידנד שאינו חייב במס, כולם או חֵלקם, וממילא במקרה בו צפויים הפסדים מומלץ לשקוֹל להקדים ולחַלק את הרווחים שנצברו בתקופת ההטבה ללא חבות במס, דהיינו בטרם היווצרותם של ההפסדים.
למותר לציין, כי בטרם ביצוע החלוקה כאמור יש להביא בחשבון את השלכותיה המשפטיות, החשבונאיות והעסקיות על פעילות החברה ובכלל זאת על צורכי המימון שלה.

שינויי מבנה

כידוע, פקודת מס הכנסה ותקנותיה מאפשרת לבצע שינויי מבנה מגוּונים בפטוֹר ממס ובכלל זאת העברת נכסים לפי סעיף 104 לפקודה,* מיזוג לפי סעיף 103 לפקודה ופיצול לפי סעיף 105 לפקודה, והכל לרבות במסגרת מספר שלבים.**

* הוראה מקבילה, על-פי רוב פחות כדאית, מנויה בסעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין.

** ראו סעיף 105י1 לפקודת מס הכנסה.

יצוין, כי לשינוי המבנה – ובפרט כאשר מדובר בשינוי מורכב הכולל מספר שלבים – עשויות להיות השלכות מס מהותיות ביחס לעלויות הנכסים המועברים (המחיר המקורי), לרווחים הראויים לחלוקה (כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה), להפסדים המותרים בקיזוז, למיסוי דו-שלבי במקום מיסוי חד-שלבי (ולהפך) וכו'.
משכך, נדרש תכנון מס מדויק וקפדני שיביא בחשבון את אותן השלכות.

עוד יצוין, כי ההוראות הקבועות בסעיפים 105-103 לפקודה קובעות חבות במס רכישה בשיעור מוקטן (0.5%)* והן אינן מתייחסות להשלכות מס ערך מוסף הגלומות בשינוי המבנה** או להשלכות אחרות (למשל: חבות אפשרית בהיטל השבחה). השלכות אלו דורשות בחינה נפרדת.

* ראו בעניין זה, ובין היתר, את פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ארנה סטאר גרופ בע"מ (ע"א 1210/16).

** אך ראו סעיף 30(א)(16) לחוק מע"מ.

נזכיר, כי במסגרת תיקון 242 לפקודת מס הכנסה (קישור לתיקון) בוצעו מספר שינויים מקלים בהוראות סעיפים 105-103 לפקודה; וכי בעקבות התיקון האמור פורסם חוזר מקצועי (חוזר 8/2018).

עוד נזכיר, כי ביום 1.11.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ("התזכיר") (קישור לתזכיר), בגדרו הוצע, בין היתר, לבצע מספר שינויים ביחס לשינויי מבנה: להקטין את שיעור ההחזקה הנדרש בעת ביצוע מיזוג בדרך של החלפת מניות החברה הנעברת במניות החברה הקולטת, כך שמיד לאחַר המיזוג יעמוד שיעור ההחזקה של החברה הקולטת במניות החברה הנעברת על לפחות 70% ממניות חברה זו, במקום על 80% (ראו החלופה השנייה בהגדרת המונח "מיזוג" שבסעיף 103 לפקודת מס הכנסה); להקל את התנאים שעניינם ביחסי הגודל במיזוג, כך שיתאפשר ביצוע מיזוג גם כאשר יחסי הגודל בין שתי החברות המשתתפות במיזוג אינם עולים על פי 19 (במקום מפי 9) זו מזו וחֵלקם של בעלי הזכויות בחברה הקטנה מביניהן הוא לפחות 5% (במקום 10%) מהזכויות של החברה הקולטת לאחַר המיזוג, ובלבד שהתקבל אישור מראש; לבטל את התנאי (ואת ההוראות הנוספות הקשורות לתנאי זה) הקובע חובת החזקה על בעלי הזכויות שביצעו שינוי המבנה להחזיק במשך התקופה הנדרשת ב-25% מכל אחת מהזכויות בחברה, וזאת בסעיפים הבאים: 103ג(8)(א) (מיזוג), 104א(א)(1)(ב) (העברת זכויות בנכס לחברה תמורת קבלת זכויות באותה חברה), 104ב(א)(1)(ג) (שותפים המעבירים מלוא זכויותיהם בנכס שבבעלותם המשותפת לחברה תמורת הקצאת מניות בחברה), 104ב(ו)(א) (חברה המעבירה נכס לחברה אחרת שבעלי הזכויות בה זהים לחברה המעבירה), 104ג(א)(4) (חברה המעבירה לבעלי מניותיה (חברת אם) את כל המניות שהיא מחזיקה בחברה אחרת) ו-105ג(א)(7) (פיצול); ולבטל את התנאי שלפיו בעת ביצוע שינוי מבנה שבמסגרתו מועבר נכס המקרקעין לחברה שהיא איגוד מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין מחויבת החברה להשלים בניית מבנה על המקרקעין בתוך 5 שנים ממועד שינוי המבנה.

לבסוף נזכיר, כי רשות המס פרסמה שורה ארוכה של החלטות מיסוי לגבי שינויי מבנה אליהן נדרשנו בעבר וכן מספר מסלולים ירוקים.*

* בגדרוֹ של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, נוסף לחֵלק ט לפקודה פרק שני-ב, שעניינו ב"החלטת מיסוי". ההוראות הקבועות בפרק זה מאפשרות לבקש מרשות המסים "החלטת מיסוי", שהיא החלטה בכל הנוגע לחבות המס של המבקש, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלוֹ, בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח, הוֹצאה או הפסד שהיו לו. ההחלטה ניתנת על-ידי המוסד להחלטות מיסוי.

בשעתו, הוחלט במוסד להחלטות מיסוי על פתיחת מסלולים ירוקים למתן החלטות מיסוי, המהווים הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. לשם כך, נבחרו מספר נושאים החוזרים על עצמם ואשר רמת המורכבות שלהם מאפשרת קביעת מסגרוֹת וקריטריונים שיאפשרו מתן החלטת מיסוי על-סמך הצהרות והתחייבויות המבקש.
בהתאם, בכל נושא נבנה "טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק", הכולל: פרטים כלליים, העוּבדות, הבקשה, הֶסדר המס ותנאיו, הצהרה והתחייבות; ואילו בכל טופס נכללות העוֹבדות והתנאים אשר בהתקיימם יוכל המבקש להחיל על עצמו את הֶסדר המס המתואר בטופס.

עם זאת, אין מדובר באישור אוטומטי של הֶסדר המס, ויש להעביר את הבקשה (על-גבי הטפסים האמורים) לחטיבה המקצועית של רשות המיסים, וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הֶסדר המס המוצע תוך פרק זמן קצר.

פירוק חברות פרטיות

כללי

ככלל, פירוק חברות גורר על-פי רוב חבויות המס הן לגבי החברה והן לגבי בעלי מניותיה.
עם זאת, במקרים מסוימים הפירוק אוצר בחוּבו יתרונות מס ואחרים, כל שכּן אם הפירוק יחל לפני תום שנת-המס.

כמה דוגמות מני רבות תמחשנה זאת.

פירוק חברות פרטיות בלתי-פעילות

במקרים רבים, יש המחזיקים בחברות פרטיות שאינן פעילוֹת.
פירוק מרצון של חברות אלו עשוי להיות בעל מספר יתרונות, בפרט אם הפירוק יחל לפני תום שנת-המס 2023.

ראשית, חיסכון בתשלום אגרות שנתיות לרשם החברות.
כידוע, חברה פרטית שהתאגדה בישראל, לרבות חברה שאינה פעילה, חייבת כל שנה לא רק בדיווח לרשם החברות אלא גם בתשלום אגרה שנתית בגובה של כ-1,200 ש"ח (עלות מופחתת בכפוף לתשלומה במועד), כאשר אי-תשלום האגרה עלול להביא לסיוּוגה של החברה כ"חברה מפירה", סטטוס הגורר סנקציות על החברה ונושאי המשרה בה. 
בהקשר זה נדגיש, כי הגם שהמועד לקבלת פטוֹר מתשלום אגרות בהגשת בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז הסתיים ביום 29.4.2024, חברה שהֵחלה תהליך פירוק מול רשם החברות עד ליום 29.4.2024 תוכל להשלים את הליך הפירוק עד ליום 31.12.2024.*

* למידע נוסף בעניין זה, לחצו כאן.

נזכיר, כי פירוק מרצון של חברה פרטית (המאוגדת בישראל) כרוך בהליך פשוט יחסית שהפך לפשוט עוד יותר בעקבות תיקון 32 לחוק החברות* שנכנס לתוקף ביום 15.9.2019 ולאחרונה ניתנו הקלוֹת לחברות מֵפרות בעלוֹת שעבודים (מתאפשרת הגשת בקשה לפירוק מרצון מזורז גם לחברות אלו) ולחברות שכבר הֵחלו בעבר במסלול פירוק מרצון רגיל (מתאפשר מַעבר מהיר למסלול הפירוק המזורז).**

* תיקון עקיף שהתקבל במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (קישור לחוק).

** למַעבר להנחיות לגבי פירוק מרצון מטעם רשם התאגידים במשרד המשפטים, לחצו כאן.

שנית, הותרת החברה עלולה להקשות על פעילותם השוטפת של תאגידים פעילים הקשורים במישרין או בעקיפין לחברה, וזאת בכל הקשור לקבלת פטוֹר מניכוי מס במקור, ניהול ספרים וכו'.

שלישית, החזקת מניות בחברה (בין חברה המאוגדת בישראל ובין חברה המאוגדת מחוץ לישראל) עלולה לגרור חובת הגשת דו"ח שנתי לרשויות המס, וזאת, בין היתר, לאור העובדה שהפטוֹר מהגשת דו"ח שנתי כאמור מכוח תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988 אינו חל על יחיד שהוא או בן-זוגו הם בעלי שליטה בחברה כאמור בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה.
למותר לציין, כי הגשת דו"ח כאמור עלולה להביא לביקורת מצד רשויות המס לגבי אותו יחיד (ו/או החברה שבבעלותו) או למצער להגדיל את הסיכוי לביצוע ביקורת כאמור.

רביעית, ככל שענייננו בחברה המאוגדת בישראל אשר בבעלותו של יחיד הטוען כי הוא "תושב חוץ" לצורכי מס, החזקת המניות עשויה לחזק את זיקותיו של בעל המניות לישראל בעת בדיקת מרכז חייו (כאמור בהגדרת המונח "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודה).

חמישית, אפשרות לקיזוז הפסדים כנגד הכנסות ורווחים אחרים.
היה והחברה הפרטית (בין חברה המאוגדת בישראל ובין אם מחוץ לישראל) צברה הפסדים, פירוקה מרצון יביא, על-פי רוב, להיווצרותו של הפסד הון בידי בעל המניות בחברה (שהרי, הפסדי החברה מומנו, במישרין או בעקיפין (כגון: באמצעות ערבות) על-ידי בעל המניות);* ומנגד להכנסה ממחילת חוב בידי החברה.

* אך ראו ההוראות המיוחדות שנקבעו לגבי מכירת מניות של חברת בית או של חברה שהיתה חברת בית** וכן את ההוראות המקבילות לגבי חברה משפחתית.***

** סעיף 64(ג)(5) לפקודת מס הכנסה.

*** סעיף 64א(א)(7) לפקודה.

הפסד זה יוּתר לבעל המניות בקיזוז כנגד רווח הון מכל סוג שהוא (לרבות שבח מקרקעין), כאשר אם לא ניתן לקזז את הפסד ההון בשנה שבה נוצר, אזי אותו הפסד יעבור לשנים הבאות עד שייווצר לבעל המניות רווח הון לקיזוז, וזאת ללא מגבלת זמן.*

* נזכיר, כי ככל שמדובר בהפסד הון שמקורו במכירת נכס מחוץ לישראל, יש לקזזו תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל.

בנוסף, בשנת-המס שבּה הֵחֵל הפירוק מרצון, ניתן, במקרים מסוימים, לקזז את ההפסד לא רק כנגד רווח הון מכל סוג שהוא אלא גם כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו באותה שנת-מס בְּשל ניירות-ערך אחרים.

נוסיף ונציין, כי יש להיזהר מהכנסת פעילוּת לחברות בלתי-פעילוֹת. במה דברים אמורים?
במקרים רבים, בעלי חברות פרטיות בלתי-פעילוֹת (במקרים רבים, מדובר ב"חברות מדף") מעוניינים להכניס פעילוּת לאותן חברות, וזאת במקום לפתוח חברה חדשה.
מהלך כזה עשוי להתגלות כמוקש מס בעת המכירה העתידית של מניות החברה, וזאת באותם מקרים בהם החברה הוקמה (על-ידי המוֹכר) לפני 1.1.2003.
שכּן, במקרה זה, במקום ששיעור המס על רווח ההון יהיה 30%,* הוא יהיה גבוה יותר.**

* בהנחה שמדובר בבעל מניות מהותי (לא כולל מס נוסף).

** למעשה, לאור העלאת שיעור המס על רווחי הון הָחֵל ביום 1.1.2012, לפי חישוב ליניארי, נוצר מצב מעַניין לפיו שיעור המס על רווח הון במכירת מניות חברה פרטית שהוקמה (על-ידי המוֹכר) בתקופה 31.12.2011-1.1.2003 יהיה נמוך יותר משיעור המס על רווח ממכירת מניות חברה שהוקמה ביום 1.1.2012 ואילך.

פירוק איגודי מקרקעין

ככל שמדובר בחברה אשר בבעלות יחיד/ים ומחזיקה רק במקרקעין בישראל* אשר קיימת כוונה לממשם, פירוק החברה ומכירת המקרקעין בידי היחיד (דהיינו, לאחר קבלתם מהחברה אגב פירוקה) עשוי להביא לחבות מס נמוכה יותר.

* דהיינו, אין בבעלותה נכסים נוספים.

כמובן שיש לתכנן במקרה זה את החבויות והפטוֹרים ממסים כמו גם תשלומי החובה שכרוכים במהלך הכולל, ובכלל זאת מס שבח, מס רכישה, מע"מ והיטל השבחה.

פירוק חברות פרטיות המאוגדות מחוץ לישראל

כידוע, חברות פרטיות המאוגדות מחוץ לישראל ואינן נחשבות לתושבות ישראל על-פי פקודת מס הכנסה עשויות, במקרים מסוימים, להיחשב ל"חברה נשלטת זרה" (כמשמעותה בסעיף 75ב(א) לפקודת מס הכנסה) או ל"חברת משלח יד זרה" (כמשמעותה בסעיף 75ב1(א) לפקודה).
פירוקן של חברות מסוג זה לפני תום שנת-המס עשוי להביא ליתרונות מס.

כך הם גם פני הדברים באשר לפירוקם של תאגידי LLC.
 

הבאנו אפוא, בפניכם מספר נקודות לתשומת הלב.
מומלץ לקבל ייעוץ פרטני באשר לכל אחת ואחת מהנקודות האמורות (כמו גם לכל נקודה נוספת שדורשת בחינה מושׂכלת). אנו, כמובן, עומדים לרשותכם בעניין זה.*

* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.