מע"מ בשיעור אפס בגין שירותי תיירות
ביום 16.10.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין הסעות בירת הנגב בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת – חברה פרטית העוסקת בהפעלת מערך אוטובוסים והסעות לתיירות, בתי ספר מפעלים ועוד – על החלטת המשיב (מנהל מע"מ באר-שבע) בהשגה על שומת עסקאות ושומת תשומות שהוצאו למערערת.
שומת העסקאות בסך 1,272,552 ₪ (קרן) לתקופת החיוב ינואר 2015-ספטמבר 2019, הוּצאה לאחַר שהמשיב לא קיבל את דיווחה של המערערת על עסקאות בשיעור מע"מ 0, בגין הסעות תיירים, מהטעם שבמהלך הביקורת נמצא כי המערערת לא עמדה בהוראות סעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק מע"מ ותקנה 12(א) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ("התקנות").*
* כך, בנימוקי ההחלטה בהשגה פורט, כי בניגוד לדרישת תקנה 12(א)(2) לתקנות, לא ניהלה המערערת תיעוד המציין את פרטי עסקאותיה, אף לא מצוי בידיה רישום של שמות התיירים, מענם הקבוע ומספר דרכונם; וכי המערערת אף לא רשמה בספריה את סוג המטבע שבו קיבלה תקבולים עבור אותן עסקאות ולא תיעדה בחשבוניות שעליהן דיווחה מע"מ בשיעור 0, את שמות התיירים, מספרי הדרכון שלהם, המטבע שבו שולמה העסקה. כמו-כן, לא צירפה לחשבוניות צילומים של הדרכונים.
ואילו שומת התשומות בסך 41,043 ₪ לתקופת חיוב 12/12-1/18, נקבעה לאחַר שהמערערת ניכתה מס תשומות בגין שתי חשבוניות מס שהוצאו לה שלא כדין, ובגין ניכוי מס תשומות הגלום בחשבונית שבוטלה על-ידי הספק (והונפקה במקומה חשבונית אחרת), ואולם המערערת לא הציגה את הזיכוי בגין החשבונית שבוטלה בספריה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך 70,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
וכך סיכמה השופטת את ממצאיה (פס' 56-51):
"הטבות המס המוענקות לשם עידוד התיירות מותנות בקיומו של תיעוד מפורט המעיד על כך ששירותי ההסעה אכן ניתנו לתיירים. המערערת בענייננו הוציאה חשבוניות מס בשיעור 0, בסכום של למעלה מ-6 מיליון ש"ח, ונמנעה מלשמור תיעוד המוכיח כי החשבוניות אכן ניתנו בשל מתן שירותי הסעה לתיירים.
חרף החשיבות בשמירת התיעוד בזמן אמת, כפי שציינתי קודם לכן, ניתנו למערערת מספר הזדמנויות להוכיח את טענותיה בדבר זכאותה להטבות המס, ואולם התיעוד שהציגה מתייחס כאמור, ברובו המכריע, לתקופה המאוחרת לתקופת השומה [...]
גם לגבי חשבוניות משוחזרות אלו לא הוגשו אסמכתאות ברורות העונות על דרישות התקנות, המעידות על כך שאותן חשבוניות הוצאו בשל תשלומים עבור הסעת תיירים, וזאת חרף מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע שחזור של האסמכתאות הנדרשות.
הימנעותה של המערערת מלהציג מסמכים מהותיים שיתמכו בטענותיה, נזקפת לחובתה, בהתאם לכלל הידוע שלפיו מי שנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו, קמה חזקה שאילו הובאה הראייה היא הייתה פועלת נגדו [...] זאת ועוד, קשה להתעלם מסימני השאלה המתעוררים בשל אופן הגשת המסמכים, ללא כל סדר או מיון, ומריבוי המסמכים שאינם קשורים לתקופת השומה [...]
המערערת לא הוכיחה אפוא כי החשבוניות הוצאו עבור שירות הסעות לתיירים כנדרש על פי תקנה 12 בתקנות, ולפיכך לא מצאתי כל פגם בהחלטת המנהל בעניין זה."
נזכיר, כי ביום 29.10.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף, (תיקון מס' __), התשפ"ה-2024 ("התזכיר") (קישור לתזכיר), במסגרתו מוצע, בין היתר, לבטל את סעיף 30(א)(8) לחוק מע"מ.
חשבוניות פיקטיביות ופסילת ספרים
פסק-הדין בעניין מנשירוב
ביום 16.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מנשירוב.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים שהגיש המערער, העוסק בתחום הבניין, על שתי החלטותיו של המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה): האחת, השוללת מהמערער ניכוי מס תשומות הגלום ב-36 מסמכים הנחזים כחשבוניות מס שהוצאו למערער בתקופה מרץ-נבמבר 2015, על ידי חמש חברות שונות, ואשר מס התשומות הגלום בהן עומד על 2,735,929 ₪; והשנייה, החלטת המשיב לפסוֹל את ספרי המערער לשנת 2015 ולהטיל עליו קנס בשיעור של 1% ממחזוֹר עסקאותיו בשנה זו, בסך של 183,225 ₪.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעורים (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין ר.ט. רום עבודות בניה בע"מ
פסק-דין נוסף של השופט ד"ר גורמן ניתן ביום 19.7.2024, וזאת בעניין ר.ט. רום עבודות בניה בע"מ.
באותו מקרה, החליט המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה) להשית על המערערת כפל-מס תשומות בסך 6,272,806 ₪ מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 50(א1) לחוק מע"מ, לפסוֹל את ספרי המערערת לשנים 2017-2016 בהתאם להוראות סעיף 77ב לחוק וכן להטיל על המערערת קנס בסך 252,723 ₪ מכוח הוראות סעיף 95 לחוק, בשיעור של 1% ממחזוֹר עסקאותיה.
הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין דרונוב
פסק-דין נוסף בנושא חשבוניות פיקטיביות ניתן בעניינו של דרונוב.
באותו מקרה, נדוֹן הערעור שהגיש המערער על החלטת המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה) להשית על המערערת כפל-מס עסקאות בסך 4,014,060 ₪ מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 50(א) לחוק מע"מ. זאת, בגין הוצאת 19 חשבוניות מס שלא כדין.
עם זאת, לקראת תום ההליך, הודיע המשיב, כי החליט לוותר על רכיב הכפל וכי יבקש לגְבות מהמערער את קרן המס בלבד.
הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).