מבזקים, חדשות ועדכונים במס ערך מוסף

תזכיר חוק לתיקון חוק מע"מ

ביום 29.10.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף, (תיקון מס' __), התשפ"ה-2024 ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

במסגרת תזכיר החוק מוצע לבצע את התיקונים הבאים: 

• לבטל את סעיף 30(א)(8) לחוק מע"מ המַקנה מע"מ בשיעור אפס לגבי שירותים הניתנים לתיירים.
• לבטל את ההסדר הקבוע בסעיף 56 לחוק מע"מ והנוגע לאיחודי עוסקים.
• הורדת רף מחזוֹר העסקאות הנדרש לצורך הגשת דיווחים מפורטים לצרכי מע"מ.
• האצת כניסתו לתוקף של מודל "חשבוניות ישראל" כהוראת קבע והורדת הרף הנדרש לקבלת מספר הקצאה.

תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ

ביום 1.11.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' __), התשפ"ב-2024 ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

במסגרת תזכיר החוק מוצע לבצע את התיקונים הבאים בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ:

• לתקן את סעיף 16א לפקודת מס הכנסה כך שתיווסף לו הוראה המסמיכה את שר האוצר לקבוע בתקנות כי יינתנו פטוֹר או הנחה ממס לתושב-חוץ אשר יקבע, על הכנסות מסוימות הנובעות מהשקעות שביצע בניירות-ערך או בנכסים פיננסיים אחרים שמתקיימים בהן התנאים שיקבע, או מניהולן.
  במקביל, מוצע להוסיף לסעיף 30(א) לחוק מע"מ (הקובע את המקרים בהם קיימת זכאות למע"מ בשיעור אפס) את סעיף-קטן 20 שיכלול מתן שירותי ניהול לשותפוּת מהסוג אשר יקבע שר האוצר על-פי שיעור הזכויות ברווחים של תושבי-חוץ המשקיעים בשותפוּת כאמור ביחס לכלל הזכויות ברווחים של המשקיעים בשותפוּת, לרבות אם נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, גם לתושב ישראל בישראל.
• להחליף את סעיף 63(ה) לפקודת מס הכנסה, המַקנה סמכות לקביעת הוראות פרטניות לשותפויות ספציפיות, ולהסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, כי חֵלקו של שותף מהסוג אשר יקבע בהכנסה של שותפוּת מניירות-ערך או מנכס פיננסי אחר שמתקיימים בה תנאים שיקבע, תיחשב בידי אותו שותף כהכנסה ממקור פסיבי או כרווח הון, והכל בתנאים שקבע השר באישור ועדת-הכספים של הכנסת. 
• להוסיף לסעיף 97 לפקודת מס הכנסה את סעיף-קטן (ב4) שבמסגרתו יוסמך שר האוצר לקבוע, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, כי הכנסות ממכירת ניירות-ערך על-ידי תושב-חוץ תהיינה פטורות ממס רווחי הון אף אם רווח ההון הופק במפעל הקבע שלו בישראל, בתנאים שיקבע.
• להקטין את שיעור ההחזקה הנדרש בעת ביצוע מיזוג בדרך של החלפת מניות החברה הנעברת במניות החברה הקולטת, כך שמיד לאחַר המיזוג יעמוד שיעור ההחזקה של החברה הקולטת במניות החברה הנעברת על לפחות 70% ממניות חברה זו, במקום על 80% (ראו החלופה השנייה בהגדרת המונח "מיזוג" שבסעיף 103 לפקודת מס הכנסה).
• להקל את התנאים שעניינם ביחסי הגודל במיזוג, כך שיתאפשר ביצוע מיזוג גם כאשר יחסי הגודל בין שתי החברות המשתתפות במיזוג אינם עולים על פי 19 (במקום מפי 9) זו מזו וחֵלקם של בעלי הזכויות בחברה הקטנה מביניהן הוא לפחות 5% (במקום 10%) מהזכויות של החברה הקולטת לאחַר המיזוג, ובלבד שהתקבל אישור מראש.
• לבטל את התנאי (ואת ההוראות הנוספות הקשורות לתנאי זה) הקובע חובת החזקה על בעלי הזכויות שביצעו שינוי המבנה להחזיק במשך התקופה הנדרשת ב-25% מכל אחת מהזכויות בחברה, וזאת בסעיפים הבאים: 103ג(8)(א) (מיזוג), 104א(א)(1)(ב) (העברת זכויות בנכס לחברה תמורת קבלת זכויות באותה חברה), 104ב(א)(1)(ג) (שותפים המעבירים מלוא זכויותיהם בנכס שבבעלותם המשותפת לחברה תמורת הקצאת מניות בחברה), 104ב(ו)(א) (חברה המעבירה נכס לחברה אחרת שבעלי הזכויות בה זהים לחברה המעבירה), 104ג(א)(4) (חברה המעבירה לבעלי מניותיה (חברת אם) את כל המניות שהיא מחזיקה בחברה אחרת) ו-105ג(א)(7) (פיצול).
• לבטל את התנאי שלפיו בעת ביצוע שינוי מבנה שבמסגרתו מועבר נכס המקרקעין לחברה שהיא איגוד מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין מחויבת החברה להשלים בניית מבנה על המקרקעין בתוך 5 שנים ממועד שינוי המבנה.
• להוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיף 125ב2 שלפיו יוסמך שר האוצר לקבוע, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, כי הכנסה המיוחסת לשותף מנהל תושב ישראל בְּשל זכאותו לדמי הצלחה מתוך רווחי קרן שמקורם בהשקעות בניירות-ערך או בנכס פיננסי אחר מהסוג אשר קבע, תחויב במס בשיעור 32%.
  במקביל, מוצע להוסיף לסעיף 31 לחוק מע"מ (הקובע את המקרים בהם קיימת זכאות לפטוֹר ממע"מ) את סעיף-קטן (6) שלפיו על דמי הצלחה של שותף מנהל בקרן השקעות, אשר נובעים מהשקעה בנכס פיננסי מהסוג שייקבע בתקנות, יחול פטוֹר ממע"מ.

מוצע כי החוק נשוא התזכיר יחול על שינוי מבנה שנעשה הָחל מיום פרסומו.

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית

ביום 3.11.2024 פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) התשפ"ה-2024, פרק __': דיגיטציה של חשבוניות ודיווחים למערכת המס ("תזכיר החוק") (קישור לתזכיר החוק).

במסגרת תזכיר החוק, מוצע לקבוע, כי כל החשבוניות מסוג I* תוּצאנה באופן מקוּון על-ידי כלל העוסקים ולא תהיה עוד אפשרות להוצאת חשבוניות I לא מקוּונות (למעט במקרים בהם מוגש דוח מרוכז בצורה חודשית על-ידי עוסקים גדולים בהתאם לכללים לפי סעיף 129 לחוק מע"מ).

* חשבוניות המוצעות על-ידי עוסק (כהגדרתו בחוק מע"מ) הרשום בישראל לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור ובשטחי עזה ויריחו.

בנוסף, מוצע לבצע תיקון טכני בסעיף 38(ג)(2) לחוק מע"מ שלפיו במקרה בו העוסק מגיש דוח מפורט לפי סעיף 67א, דוח אשר מוגש באופן מקוּון והכולל פירוט גם לגבי חשבוניות P,* יתייתר הצורך בהגשת דוח נוסף לפי סעיף 72 היות שמדובר בדיווח כפול שאין בו צורך.

* חשבוניות המוצאות לעוסק הרשום בישראל על-ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו.

חשבוניות פיקטיביות

לאחרונה פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין צ'אנה.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על החלטת המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה) להשית עליו כפל-מס (עסקאות) מכוח הוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ בגין הוצאת 26 חשבוניות מס שלא כדין על-ידי חברה שהייתה בבעלותו החלקית ובה הוא גם שימש כמנהל.
סכום קרן המס הנובע מהחשבוניות מושא הערעור הוא 2,517,111 ₪, וכפל-המס  בו חויב המערער עומד על סך 5,034,222 ₪. עם זאת, לקראת תום ההליך הודיע המשיב, כי החליט לוותר על רכיב הכפל וכי יבקש לגְבות מהמערער את קרן המס בלבד. 

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).