מבזקים, חדשות ועדכונים

ההחלטה לאשר את ניהול התובענה כייצוגית

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, בין היתר, על החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין גומברג.

נזכיר, כי עניינה של ההחלטה בבקשה (מתוקנת) לאישור תובענה כנגד רשות המסים כייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), שעניינה בטענה לפיה המשיבה מנפיקה אישורי "תיאום מס" המביאים לגביית מס ביֶתֶר, וזאת כפועל יוצא מהחלטת המשיבה לעגל את שיעור המס שיש לנַכותו מההכנסה לאחוז השלם הקרוב, מבלי שהדבר מובא לידיעת הנישומים.
המשיבה, מנגד, טענה, כי אישורי תיאום המס ממילא מונפקים על-בסיס הערכת העובד את הכנסתו הצפויה מהמעסיק העיקרי ומהמעסיקים הנוספים, כי אין בעיגול אחוז הניכוי, שמתבצע לפי חוק עיגול הסכומים, תשמ"ו-1985 ולעיתים מוביל לגביית יתר ולעיתים לגביית חסר, משום גביית מס שלא כדין, כאשר ממילא העובד רשאי להגיש בסוף השנה, ועל-בסיס הכנסותיו בפועל, דו"ח לשם קבלת החזר מס אם וככל ששילם מס ביֶתֶר. 

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, אישר את ניהול התובענה כייצוגית (קישור להחלטה).

השופט בורנשטין קבע – תוך שהוא מאבחן את נסיבות המקרה דנן מהמקרה שנדוֹן בעניין צדק פיננסי (ת"צ (מחוזי מרכז) 15249-11-19) כמו גם מהמקרה שנדוֹן בעניין samart rachakham (ת"צ (מחוזי מרכז) 17154-04-18) – כי פעולת המשיבה לפיה המערכת הממוחשבת שלה מעגלת את אחוז ניכוי המס לאחוז השלם הקרוב ובהתאם לאחוז מחושב זה מנוכה המס במקור על-ידי המעסיקים הנוספים, וזאת מבלי ליידע את ציבור הנישומים כי כך נעשה, מהווה, לכאורה, גבייה שלא כדין של מס במובן של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.*

* נזכיר, כי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית [...]"; וכי עניינו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק ב"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר [...]".

בהתאם, הוסיף וקבע השופט, כי המבקש הוכיח, במידה הנדרשת לשלב מקדמי זה, את קיומה של עילת תביעה וכן הוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שהשְאֵלה שבמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה;* כי התובענה דנא היא אכן הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, שכּן מדובר בעיקרו של דבר במחלוקת משפטית אשר תוצאותיה רלבנטיות לציבור רחב של נישומים; וכי התמלאו יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

* את הקבוצה הגדיר המבקש כקבוצת הנישומים שפנו לתיאום מס בתקופה הרלוונטית ונמסרו להם אישורים המורים על ניכוי מס בסכום שהוא מֵעבר לסכום שהָיה אמור להיות מנוכה על-בסיס הכנסתם הצפויה.

המבקש העריך את גודל הקבוצה כמונה 125,000 נישומים על-בסיס נתוני המשיבה לפיה קיימים כ-500,000 מבקשי תיאום מס, למחציתם עוגל אחוז הניכוי כלפי מעלה, ומתוכם מחצית הגישו דו"חות, כאשר נזקו של כל אחד מהם נע בין 1 ₪ ל- 1,000 ₪ ויותר בשנה, ובממוצע 100 ₪, כך שהערכת הנזק עומדת על סך 12,500,000 ₪ בשנה.

לאור כל האמור, קבע השופט בורנשטין, כי יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית וכי: (א) הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא קבוצה הכוללת כל נישום אשר פנה בבקשה לתיאום מס במהלך 24 החודשים שקָדמו להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והופק עבורו אישור המורה על ניכוי מס בשיעור שהוא פועל יוצא של עיגול האחוז כלפי מעלה בהתאם לשיטה בה נוהגת המשיבה לעניין זה; (ב) עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית הינן עשיית עושר ולא במשפט וגבייה שלא כדין וברשלנות; (ג) השְאֵלות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה הינן האם התנהלות המשיבה בהפקת אישורי תיאום מס המחושבים תוך עיגול אחוז הניכוי לאחוז השלם הקרוב, ללא גילוי שיטת חישוב זו לציבור הנישומים, היא התנהלות כדין, והאם על המשיבה להשיב לנישומים שבקבוצה את המס שנוכה מהם ביֶתֶר בְּשל עיגול האחוז כאמור; ו-(ד) הסעד הנתבע הוא השבת הכספים שנגבו ביֶתֶר, המהווה פער בין הסכום שנוכה לבין הסכום שאמור היה להיות מנוכה בהתאם להכנסה הצפויה המדוּוחת של חברי הקבוצה, אלמלא שיטת עיגול אחוז ניכוי המס במקור.

נזכיר, כי המשיבה טענה, בין היתר, כי בְּשל אי-מיצוי ההליך השומתי אין לאשר את בקשת האישור של המבקש, שכּן הוא לא הגיש בקשה להחזר מס בדו"ח המתייחס לשנת-המס הרלבנטית ולפיכך אין בידיה נתונים אודות חישוב המס הסופי בו הוא חייב ולא ניתן לקבוע כי הוא אכן שילם מס ביתר כנטען על ידיו.
השופט בורנשטין ציין, כי במסגרת פסק דינו בעניין מהילי (ת"צ (מחוזי מרכז) 20306-12-13) הביע דעתו לפיה ככלל אין מקום לאשר בקשה לתובענה ייצוגית בתחום דיני המס בטרם מיצה המבקש את המסלול "השומתי", וזאת תוך הפנייה לדברים שקבע השופט מ' אלטוביה בעניין גבע (מחוזי (ת"א) 30602/07).
אולם, הוסיף השופט בורנשטין, בעניין גבע הובהר, כי במקרים חריגים המעוררים שאלות בעלוֹת חשיבוּת עקרונית, ייתכן שראוי לאפשר לנישום לפְנות ישירות לבית-המשפט הרגיל, אף בטרם מוצה ההליך השומתי, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו.
במקרה דנא, קבע השופט, "מדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית אשר לטעמי ראוי להיכלל בגדר החריגים לכלל. בנוסף, סבורני כי משעה שעומדת על הפרק טענה לפיה המשיבה לא מסרה מידע רלוונטי לציבור, הרי שיש לנקוט בגישה מרחיבה גם באשר לתובע המייצג ולהעדר מיצוי ההליך השומתי" (פס' 66).

הֶסדר הפשרה

ביום 11.7.2024 (לאחַר שהתיק נקבע לשמיעת הוכחות והצדדים התייצבו לדיון) הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסכם פשרה לשם סילוק סופי ומוחלט של התובענה נגד הנתבעת (קישור להסכם הפשרה).
בבקשה הבהירו הצדדים, כי כל אחד מהם שומר על טענותיו וכי אין בהסדר הפשרה משום הודאה מטעם הנתבעת בקיומה של עילה להגשת התובענה הייצוגית.

עוד צוין בבקשה, כי הקבוצה שעליה יחול הֶסדר הפשרה תכלול נישומים/עובדים ("הנישומים") אשר פנו בבקשה לתיאום מס במהלך 24 החודשים שקָדמו להגשת הבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית ביום 18.1.2021, קרי, מיום 18.01.2019 ועד ליום מתן ההחלטה בדבר אישור התובענה המתוקנת כייצוגית ביום 2.10.2022 והופק עבורם אישור המורה על ניכוי מס במקור בשיעור שהוא פועל יוצא של עיגול האחוז כלפי מעלה, תוך שיש למעט את הנישומים כדלקמן: (א) נישומים אשר הגישו לפקיד-השומה דו"ח שנתי או בקשה להחזר מס; (ב) נישומים אשר לא הגיעו לסף המס ונקבע להם באישור תיאום המס שיעור ניכוי מס במקור אפס, כשיעור מס לניכוי; (ג) נישומים שיש להם מעסיק עיקרי אחד בלבד שאישור תיאום המס שלהם כָּלל הנחיות להקלות בחישוב המס רק למעסיק זה; (ד) נישומים שההכנסות שנכללו בתיאום המס לא נכללו בדיווחי המעסיק השנתיים ולכאורה לא מומשו כלל (עובדים שבסופו של יום לא עבדו כלל אצל המעסיק המשני); (ה) נישומים שבחישוב שנתי שנערך (לאחַר הפקת ההכנסות) יוצא שהם חייבים במס ( למשל: כאשר הערכת ההכנסות הייתה בחסר ובפועל שילמו מס נמוך מהנדרש); (ו) נישומים החייבים בהגשת דוחות לפי הדין וטרם עמדו בחובתם החוקית לעשות כן.

נקבע בהסדר הפשרה, כי הנתבעת תיידע את חברי הקבוצה לגבי האפשרות שהם זכאים להחזרי מס כתוצאה מעיגול שיעור ניכוי המס המקור כלפי מעלה באישור תיאום המס ואופן מיצוי זכותם; וכי חברי הקבוצה לא יִזכו להשבה אלא באמצעות הגשת דוח או בקשה להחזר מס על-ידי כל אחד מהם, שבהם יפרטו את הנדרש כדי להוכיח את זכאותו להחזר מס לפי הדין.

הנתבעת הודיעה, כי בעקבות התובענה והחלטת האישור היא תיקנה את המסמכים הנוגעים לתיאום מס, וכן כי היא פעלה בעבר, ותפעל בעתיד בהתאם למפורט להלן: (א) החֵל מיום 22.1.2024 תוקן נוסח ההצהרה עליה נדרש נישום הפונה לתיאום מס באופן מקוּון לחתום, ובו הבהרה כי ידוע לו ששיעור המס המונפק באישור למעסיק המשני מחושב בהתאם להצהרת העובד בדבר גובה ההכנסות הצפויות עד סוף השנה. הוספה הערה, לפיה: "ככל שאני עורך תיאום מס בין שני מעסיקים/משלמים ויותר, ידוע לי ששיעור המס מחושב על פי הערכתי את הכנסותיי הצפויות בשנה זו ונתונים נוספים, והוא מעוגל לאחוז השלם הקרוב. לפיכך ידוע לי ששיעור המס שנקבע, מביא רק בקירוב לסכום המס המתחייב, וחישוב המס המדויק יעשה בדוח שנתי או בבקשה להחזר מס שאגיש". בנוסף, הוספה בתוך הרובריקה "האם אחוז המס שנקבע בתיאום המס מדויק" הערה נוספת: "סכום המס מחושב לאחוז שמופיע באישור תיאום המס. לעתים האחוז המחושב כולל בתוכו חלקי אחוזים ואנו מעגלים אותם לאחוז השלם הקרוב"; (ב) טופס קביעת שיעור הניכוי מתשלום משכורת/שכר עבודה המונפק למעסיק המשני במסגרת בקשה לתיאום מס תוקן, והחֵל מיום 22.1.2024 מביאה הנתבעת לידיעת העובד את שיעור המס באישור כך: "שיעור המס באישור זה מחושב על פי הערכתך לגבי הכנסותיך הצפויות בשנה זו ונתונים נוספים, והוא מעוגל לאחוז השלם הקרוב. על כן יתכן ששיעור המס שנקבע כאמור, מביא רק בקירוב לסכום המס המתחייב לפי הערכתך זו"; (ג) בהתאם להמלצות "צוות למיצוי זכויות האזרח להטבות מס" שהקימה הנתבעת בשנת 2015, שולחת הנתבעת לנישומים שאותרו הודעה, כי נמצא לגביהם כי ייתכן שהם זכאים להחזר מס מטעמים שונים (בסכום של 500 ₪ ומעלה נכון למועד אישור הסכם הפשרה) ("המכתבים הירוקים"). נוסח הפניה במכתבים הירוקים תוקן כך שהובא בו כי אחת מהסיבות לכך שיכול ומגיע למקבלי המכתבים הירוקים החזר מס היא "עיגול שיעור המס באישור תיאום מס"; (ד) במהלך שנת 2024 נשלחו כ-179,000 מכתבים ירוקים ביחס לשנת המס 2019 לכל הנישומים אשר מהנתונים המופיעים ברשות המסים יתכן ומגיע להם החזר מס בסכום של 500 ₪ ומעלה ובכללם חלק מחברי הקבוצה. הנתבעת מתעתדת לשלוח במהלך השנה מכתבים ירוקים ביחס לשנות המס 2021 ו-2022. במסגרת הטעמים שצוינו במכתבים הירוקים לכך שיכול ומגיע לנישום החזר מס, הוּספה התייחסות לכך כי ייתכן והנישום זכאי להחזר מס בעקבות עיגול שיעור המס בתיאום המס; (ה) לחברי הקבוצה אשר מהנתונים המופיעים ברשות המסים ייתכן ומגיע להם החזר המס המוערך בסכום נמוך מ-500 ₪, ישלחו מכתבים בהם יאמר כי יכול והם זכאים להחזר מס, וכי הם זכאים להגיש בקשה להחזר מס מטעמים שונים. ביחס לשנות-המס 2019 ו-2020 יישלחו מכתבים לנישומים הרלוונטיים עד תום שנת 2025. המכתבים יישלחו בנוסח המכתבים הירוקים כמפורט לעיל. במסגרת דף ההנחיות יצוין כדלקמן: "בהתאם להסדר פשרה בת"צ 57298-05-19 גומברג נ' רשות המסים אשר אושר בבית משפט המחוזי מרכז, כבוד השופט ש' בורנשטין, שעניינו עיגול שיעור המס בתיאום המס, ובהתאם לנתונים שבידינו, יתכן ואתה זכאי להחזר מס בסכום שיכול ויעמוד על 1 ש"ח עד 500 ש"ח. לידיעתכם, יכולות להיות סיבות שונות לתשלום עודף מס לרבות עיגול שיעור המס באישור תיאום המס לצד סיבות נוספות אחרות".

הובהר על-ידי הנתבעת כי אין בהסדר הפשרה כדי לגרוע באופן כלשהו מהסמכויות הניתנות לרשות המסים על-פי הדין, לרבות עריכת שומות בעקבות דוחות או בקשות להחזר מס.
כמו-כן, הוסכם, כי ככל שיימצא שקיימים חובות מס, בין במס הכנסה ובין במערכי מס אחרים, יכולה הנתבעת לקזז את סכום החזר המס שיגיע מחובות המס האחרים; וכי קיזוז כאמור כמוהו כהחזר מס וכך גם העברה למעקל ככל שקיים עיקול צד ג שהוטל ברשות המסים כנגד הנישום.
במסגרת הסכם הפשרה לא הגיעו הצדדים להסכמה בעניין הגמול ושכר הטרחה וביקשו לטעון בעניין זה בפני בית-המשפט אשר יכריע בעניין.
כמו-כן, הצדדים ביקשו כי לא ימונה בודק לצורך הֶסדר הפשרה.

האישור הראשוני של הֶסדר הפשרה על-ידי בית-המשפט

ביום 25.7.2024 ניתנה החלטתו של השופט בורנשטין (קישור להחלטה), בגדרהּ קבע השופט, כי אין מקום לדחותו על הסף ועל כן הורה לפעול לגבי הבקשה לאישור הֶסדר הפשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות 2 ייצוגיות, התש"ע-2010, באופן הבא: הצדדים יפרסמו בתוך 14 ימים הודעה בדבר הבקשה לאישור הֶסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים בתפוצה ארצית; גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995; תפורסם ההודעה באתר האינטרנט של הנתבעת; נוסח ההודעה יהיה כמפורט בנספח שצורף לבקשה בכפוף לכך שבכותרת יתווסף "בעניין עיגול אחוז המס באישורי תיאום מס"; הצדדים ישלחו בתוך 7 ימים העתקים של החלטה זו, הבקשה לאישור הֶסדר הפשרה, הֶסדר הפשרה וכתבי הטענות (ללא נספחים) ליועצת המשפטית לממשלה ולמנהל בתי-המשפט.
עוד קבע השופט, כי עמדת היועצת המשפטית לממשלה תועבר לתיק בית-המשפט עד ליום 18.9.2024; וכי באותו מועד ימסרו הצדדים לבית-המשפט האם ידוע להם על הגשת התנגדויות להסדר הפשרה.

האישור הסופי של הֶסדר הפשרה על-ידי בית-המשפט

ביום 8.10.2024 ניתן פסק-הדין של השופט בורנשטין, בגדרו קבע השופט, כי בהיעדר התנגדויות, יש לאשר את הֶסדר הפשרה, וזאת ללא מינוי בודק (קישור לפסק-הדין).

אשר לסוגיית הגמול ושכר-הטרחה, קבע השופט בורנשטין, כי הגמול  לתובע המיַיצג יעמוד על סך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ; וכי שכר-הטרחה לבא-כוח המיַיצג יעמוד על סך של 175,000 ₪ בצירוף מע"מ.
 

נזכיר, כי במבזק מס' 1994 מיום 20.10.2022 דיווחנו על פסק-הדין החלקי שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין רו"ח עופר מנירב (קישור לפסק-הדין החלקי).

עניינו של פסק-הדין החלקי בבקשה לאישור תובענה כנגד רשות המסים כייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, שעניינה בטענה לפיה במחשבי רשות המסים (שע"מ) עיגול סכומים אגב השבת החזר מס לנישום על-ידי הרשות נעשה באופן הבא: ראשית, על סכום הקרן, שהוא מלכתחילה מבוטא בשקלים שלמים, מחושבים הפרשי הצמדה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. לאחר מכן, סכום ההצמדה מעוגל, כאשר אם הסכום המדויק מסתיים באגורה אחת עד ארבעים ותשע אגורות, הסכום מעוגל כלפי מטה; ואם סכום ההצמדה המדויק מסתיים בחמישים אגורות עד תשעים ותשע אגורות, הסכום מעוגל כלפי מעלה. ואילו לאחַר ביצוע עיגול הפרשי ההצמדה (למטה או למעלה) מחושבת הריבית המגיעה לפי החוק על הקרן הצמודה, או אז מעוגל בנפרד סכום הריבית, למטה או למעלה. כך, הסכום הכולל – הקרן, בתוספת ההצמדה המעוגלת ובתוספת הריבית המעוגלת – מהווה לפי השיטה הנוהגת את סכום ההחזר או סכום החוב.*

* כלומר, סוגיית שיטת העיגול נוגעת גם לגביית חובות מס ולא רק להחזרי מס.

המבקש שילם מס רכישה ביֶתֶר בעקבות רכישת זכויות במקרקעין. קרן עודף התשלום עָמדה על 4 ש"ח ועל-פי הוראות חוק מיסוי מקרקעין הגיע לו החזר מס – על כך אין חולק. הפרשי ההצמדה על הסכום הנ"ל הסתכמו בסך 0.06 ₪ (6 אגורות) ואילו הריבית הגיעה לכדי 0.47 ₪ (47 אגורות). בהתאם לשע"מ, סכום ההצמדה (0.06 ₪) עוגל כלפי מטה לאפס וכך גם סכום הריבית (0.47 ₪) ועל-כן סכום ההחזר נותר 4 ₪ אף לאחַר יישום הוראת החוק המחייבת הוספת "הפרשי הצמדה וריבית".
לטענת המבקש, אופן עריכת החישוב הנ"ל שגוי ואיננו תואם את הוראות החוק. שכּן, "הפרשי הצמדה וריבית" מהווים תוספת אחת לסכום הקרן. בהתאם, טוען המבקש, כי במקרה הנדון, סך הפרשי ההצמדה והריבית היה לפחות 0.53 ₪ (0.06 + 0.47) ולפיכך על הרשות היה לעגל סכום זה כלפי מעלה ולהוסיף לקרן ההחזר שקל אחד שלם, כך שסכום ההחזר הסופי, לאחַר העיגול, יעמוד על 5 ₪ ולא 4 ₪.

לאחַר שניתח באריכות את חוק עיגול סכומים, תשמ"ו-1985 ואת ההוראות הרלבנטיות בחוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, דחה בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, את הבקשה, בקובעו כי זו לא ראויה להידון כתובענה ייצוגית.
עם זאת, בית-המשפט הוסיף וקבע, כי עצם הגשתה עשויה להביא לשינוי מתחייב בפעולת רשות המסים לגבי העתיד ועל-כן ניתן יהיה לשקול פסיקת גמול ושכר-טרחה לאחַר שהצדדים ירחיבו את טיעוניהם בנושא.*

* תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט קירש (בפס' 41 ואילך) באשר לטענת המשיבה לגבי "זוטי דברים".

עוד נזכיר, כי בעקבות פסק-הדין החלקי, הגישו הצדדים טיעונים בכתב בנושא פסיקת גמול ושכר-טרחה וביום 9.7.2023 ניתן פסק-הדין המשלים (קישור לפסק-הדין המשלים), עליו דיווחנו במסגרת מבזק מס' 2031 מיום 13.7.2023.
השופט קירש קבע, כי בנסיבות המקרה הנוכחי יש מקום לפסוֹק גמול ושכר טרחה, וזאת, משני טעמים: האחד, הגשת התביעה הייתה מבוססת בפן המקצועי-עיוני ואף יש לקוות כי רשות המסים תאמץ את הפרשנות האמורה ותיישם אותה הלכה למעשה; השני, אין ספק כי הבדיקה שנעשתה על-ידי רשות המסים, ואשר הובילה להודעת החדילה, נערכה בעקבות הגשת התביעה דנן וכתוצאה ממנה.
עם זאת, הוסיף השופט, הסכומים צריכים להיפסק על הצד הנמוך. גם זאת, משני טעמים: האחד, שכּל אחת משיטות עיגול הפרשי הצמדה וריבית לעיתים מיטיבה ולעיתים מרעה את מצבו את האזרח (הן במקרה של החזר מס והן במקרה של חוב מס) ומסיבה זו גם לא היה מקום לאשר את בקשת האישור, כך שתוצאה מעורבת זו אינה מהווה "הישג" כלשהו עבור כלל הנישומים; השני, אימוץ פרשנות המבקש יכול להביא לכל היותר לחיסכון של שקל חדש אחד ולא מדובר בחיסכון חוזר ונשנה אלא רק בהתקיים אותם אירועים בדידים לגביהם יש צורך בעיגול סכומים, כלומר משמעותה הסוגיה בכללותה היא מוגבלת.
לאור האמור, קבע השופט קירש, כי יש לפסוֹק למבקש גמול בסך של 7,500 ₪ ושכר-טרחה למיַיצגיו בסכום של 20,000 ₪.