מבזקים, חדשות ועדכונים במס ערך מוסף

ביום 22.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין גוליבר אנרג'י בע"מ.

להלן תמצית הרקע העובדתי:
ביום 1.2.2021, על רקע מצבה הכלכלי של המבקשת 1, חברת גוליבר אנרג'י בע"מ ("גוליבר"), קיבל דירקטוריון גוליבר החלטה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 7 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק" או "חוק חדלות פירעון").
בהמשך להחלטה זו, פנתה לגוליבר המשיבה 2, חברת קנדרה (ישראל) בע"מ ("קנדרה"), אשר החזיקה בנקודת הזמן ההיא יחד עם המשיב 3, מר שלומי דהוקי ("דהוקי"), כ-18.6% מהון מניות גוליבר, בהצעה להסדר נושים לפיו, בין היתר, היא תשלם לקופת מנהלת ההסדר סכום כולל של 2 מיליון ₪ בעבור פירעון חלק מהחובות של גוליבר ושל המבקשת 2, חברת גינקו חיפושי נפט בע"מ ("גינקו") (גוליבר החזיקה, נכון למועד זה, במלוא מניותיה של גינקו).
לפי ההצעה, סך של 1,170,000 ₪ מתוך התשלום יועבר לקופת הֶסדר הנושים של גוליבר, וסך של 830,000 ₪ יועבר לקופת הֶסדר הנושים של גינקו. עוד הוצע כי במידה שגינקו תקבל תקבולים בגין עסקת מכירה של חברה בה החזיקה בעבר, עד למועד שהוגדר, היא תשלם לקופת הֶסדר הנושים 50% מתקבולים אלו, בניכוי מס ("ההצעה").
בהתאם לפרטי ההצעה, ביום 7.3.2021 הגישו גוליבר וגינקו ("החברות") בקשה מאוחדת לבית-המשפט של חדלות פירעון להסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (חדל"ת 13662-03-21) ("הֶסדר הנושים המוצע").
ביום 20.4.2021, לאַחר שהוגשו עמדת הממונה ועמדת הרשות לניירות ערך, הורָה בית-המשפט ל כינוס אסיפות החברות לצורך אישור הֶסדר הנושים המוצע, בכפוף, בין היתר, לכך שהחברות ינקטו בהליך נפרד בעניינה של גינקו (בפני אותו מותב), ולכך שימונה מנהל הֶסדר ניטרלי אשר יוצע על-ידי הממונה.
לאחַר שהועברו המלצות הממונה, ביום 22.4.2021 מינה בית-המשפט את המשיבה 1, עו"ד ליהי בלומנפלד, כמנהלת ההסדר לחברות ("מנהלת ההסדר"), וביום 25.4.2021 הגישה גינקו בקשה להסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (חדל"ת 51762-04-21).
בהמשך לכך, מינה בית-המשפט ביום 26.4.2021 את מנהלת ההסדר אף לעניינה של גינקו, וביום 27.4.2021 הוא הורה, בעקבות בקשת מנהלת ההסדר, על איחודם של ההליכים בעניין גוליבר ובעניין גינקו.
ביום 7.6.2021 הגישה מנהלת ההסדר לבית המשפט קמא בקשה לאישורו של הסדר הנושים המוצע. כמתואר לעיל, במרכזו של ההסדר המוצע עומדת התחייבותם של קנדרה ודהוקי ("הרוכשים") לשלם לקופת מנהלת ההסדר סכום כולל של 2 מיליון ₪ בעבור פירעון חלק מחובות החברות ("התמורה"). מנגד, גוליבר התחייבה להקצות מניות לרוכשים, כך שהחזקותיהם בחברה יעמדו לאחַר ההקצאה על 89.9% מהון מניותיה המונפק והנפרע במועד השלמת העִסקה ("המניות"). בנוסף הותנה בהסדר המוצע, כי החברות ישלמו לנושיהן דיבידנדים באמצעות כספי התמורה, כנגד סילוק סופי ומוחלט של מרבית החובות כלפיהם.*

* יצוין, כי סילוק החובות אינו כולל חוב של גוליבר כלפי חברת פאי סיאם בע"מ, המוחזקת ב-50% על-ידי גורמים הקשורים לבעלי הַשליטה בקנדרה. חברה זו, אשר הוגדרה כנושה מובטח, הסכימה להדחיית החוב בכפוף להשלמת הֶסדר הנושים. ההתייחסות שלהלן לנושים היא לנושי החברות למעט חברה זו.

ביום 8.7.2021, לאחַר שהתקבלה עמדת הממונה ביחס להסדר הנושים המוצע ("עמדת הממונה בדבר הסדר הנושים המוצע"), ומשלא התקבלו לוֹ התנגדויות, הגישה מנהלת ההסדר בקשה נוספת לאישור הֶסדר נושים, לה צוּרף הֶסדר נושים מעודכן, בו הוטמעו חלק מההערות אשר הובאו בעמדת הממונה בדבר הֶסדר הנושים המוצע ("הֶסדר הנושים" ו"הבקשה השנייה לאישור הֶסדר הנושים", בהתאמה). בפרט, כָּלל הֶסדר הנושים ארכה בת שנה למועד האחרון שעד אליו נדרשת גינקו להעביר את רכיב התקבולים, ככל שיתקבלו. עוד נקבע, כי שכר היועצים המשפטיים אשר נטלו חלק בגיבוש הֶסדר הנושים לא ישולם באמצעות כספי התמורה. בו ביום, אישר בית-המשפט קמא את הבקשה השנייה לאישור הֶסדר הנושים.
בהמשך לכך, פתחה מנהלת ההסדר חשבון בנק עבור כל אחת מהחברות, וביום 3.8.2021 התקבלו כספי התמורה בחשבונות אלה. אי לכך, ביום 4.8.2021 הודיעה גוליבר, באישורה של מנהלת ההסדר, כי הקצתה את המניות לרוכשים.
ביום 6.2.2022 הִגישה מנהלת ההסדר בקשה לחלוקת דיבידנד לנושי החברות, לאישור שכר טרחה חלקי עבורה, לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 ולתשלום אגרת השגחה בגין ניהול ההליך על ידיה, בהתאם לתקנה 5 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע"ט-2019.
ביום 24.2.2022 הגיש הממונה את עמדתו ביחס לבקשה זו, וביום 6.3.2022, בתום דין ודברים בינו לבין מנהלת ההסדר, הגישה מנהלת ההסדר בקשה מעודכנת לחלוקת דיבידנד לנושי החברות ולאישור שכר טרחתה.
בית-המשפט, בהחלטתו מאותו יום, קיבל את הבקשה, ובתוך כך אישר את חלוקת הדיבידנד לנושי החברות על סך כולל של כ-1.77 מיליון ₪, את תשלום שכר הטרחה עבור מנהלת ההסדר על סך 165,517 ₪ בתוספת מע"מ ("הדיבידנד" ו"שכר הטרחה", בהתאמה) ואת תשלום האגרה בגין ניהול ההליך על סך 28,786 ₪.
ביום 12.5.2022 פנתה מנהלת ההסדר במכתב לרוכשים, באמצעות חברת פאי איה אנרג'י בע"מ (היא חברת גוליבר אשר ביום 18.10.2021 שוּנה שמה; לשם הנוחות, תמשיך להיקרא החברה גוליבר), בבקשה שיפעלו לקבלת החזרי מע"מ בגין תשלומי הדיבידנד ושכר הטרחה, אשר מוערכים בכ-280,000 ₪, וכן תעבירם לקופות הֶסדר הנושים של החברות ("פניית מנהלת ההסדר"). בדו"ח שהגישה לבית-המשפט ביום 1.8.2022, ציינה מנהלת ההסדר כי גוליבר התחייבה לפְנות בדרישה לקבלת החזרי המע"מ כאמור, ואולם טרם הביעה הסכמתה להעברת הכספים שיתקבלו לקופות הֶסדר הנושים של החברות.
משלא הושגה הסכמה בין הצדדים, ביום 1.12.2022 הגישה מנהלת ההסדר בקשה למתן הוראות, במסגרתה ביקשה כי בית-המשפט יורה לחברות להעביר לקופות הֶסדר הנושים את מלוא סכום רכיב המע"מ אותו קיבלו ויקבלו בקשר עם חלוקת הדיבידנד ותשלום שכר הטרחה, אשר עמד בנקודת הזמן ההיא, לדבריה, על סך של 205,384.28 ₪ ("החזר המע"מ"). לשיטת מנהלת ההסדר, כספי החזר המע"מ מהווים חלק משמעותי מהסכום הכולל אותו התחייבו הרוכשים לשלם כחלק מהסדר הנושים, ומשכך עליהם להיות מועברים לקופות הֶסדר הנושים לצורך חלוקתם לנושי החברות ("הבקשה למתן הוראות").
ביום 19.12.2022 הגישו הרוכשים והחברות את תשובתם לבקשה למתן הוראות, בה טענו, תחילה, כי לא ניתן לקבל את הבקשה ביחס לרוכשים, אשר אינם מחזיקים בכספי החזרי המע"מ. לגופם של דברים, הסבירו הרוכשים והחברות, כי הוראות הֶסדר הנושים מעידות על כך שהרוכשים לא התחייבו להעביר לקופות הֶסדר הנושים סכום נוסף על הסך הכולל של 2 מיליון ₪ – סכום אשר מגלם לשיטתם אף את רכיב המע"מ. בתוך כך, הודגש, כי נושי החברות הסכימו להסדר הנושים תוך שנתנו דעתם לכך שיועבר לידיהם סכום אשר נגזר מסך התמורה הכולל שהעבירו הרוכשים לקופות הֶסדר הנושים, ולפיכך, לא עומדת להם כל טענת הסתמכות ביחס לסכום נוסף שיחולק בעתיד כתוצאה מקבלת החזר מע"מ. זאת, מוסבר, להבדיל מהרוכשים ומהחברות, אשר לקחו בחשבון את העובדה שסך התמורה כולל את רכיב המע"מ, וציפו לכך שיוכלו לנַכּות מס תשומות כנגדו בהתאם להוראות הדין ("התשובה לבקשה למתן הוראות").
ביום 4.1.2023 הגישה מנהלת ההסדר את תגובתה לתשובה לבקשה למתן הוראות, במסגרתה טענה כי אין מקום להבחין בין הרוכשים לבין החברות, שכּן הרוכשים מחזיקים, בעקבות הֶסדר הנושים, ב-89.9% מהון המניות המונפק והנפרע של גוליבר, אשר מחזיקה בתורה ב-100% מהון המניות של גינקו, ובכך הפכו לבעלי הַשליטה בהן. יתרה מכך, מהתשובה לבקשה למתן הוראות עולה כי התנגדות הרוכשים היא זו שמוֹנעת את העברת החזר המע"מ לקופות הסדר הנושים. עוד גרסה מנהלת ההסדר, כי מקורו של החזר המע"מ הוא בדיבידנדים שהיא שילמה לנושים, וכי היא הנמענת של רוב החשבוניות שהוצאו כנגד קבלתם, כמו גם בעלת הזכאות לבצע ניכוי מס תשומות (הן מבּחינה פורמאלית והן לנוכח מאמציה בעניין), כך שהחזר המע"מ שייך לקופות הֶסדר הנושים. עוד הודגש, כי הרוכשים התחייבו לשלם סכום כולל של 2 מיליון ₪, וכי העברת החזר המע"מ לידיהם תוביל להפחתת סך התמורה לה התחייבו בהסדר הנושים, והוטעם כי התנגדות הרוכשים והחברות להעברת החזר המע"מ עולה כדי חוסר תום לב החותר תחת הסכמות הצדדים ושיקולי הצדק העומדים בבסיסם של דיני חדלות הפירעון.
ביום 24.1.2023 הגיש הממונה את עמדתו לבית המשפט קמא. בתמצית, התנגד הממונה לבקשה למתן הוראות וטען כי הֶסדר הנושים נקב בסכום מפורש של 2 מיליון ₪, תוך הגדרת אופן חלוקתו בין החברות, והיות שההסדר שותק ביחס לסוגיית המע"מ, יש ליישם את פסיקתו של בית-המשפט העליון לפיה קיימת חזקה שהמע"מ נכלל במחיר העִסקה. בעניין דנן, הוסבר, המשמעות היא שעומדת לחברות האפשרות לנַכּות מס תשומות כנגד תשלום התמורה.

ביום 19.8.2023 קיבל בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת א' לושי-עבודי, את הבקשה למתן הוראות.
בית-המשפט הִבהיר, כי לשיטתו המחלוקת אינה נוגעת לשאלה האם סכום התמורה כָּלל מע"מ או שלא – אלא לשאלה מי זכאי להחזר המע"מ שהתקבל עֵקב תשלום הדיבידנד מקופות הֶסדר הנושים של החברות לנושים.
מבּחינה פורמאלית, הוסבר, החזר המע"מ בוצע לידי החברות (שכּן הן הרשאיות לתבוע אותו), ואולם מבּחינה מהותית הוא מהווה חֵלק מסך התמורה ועל כן הוא שייך לקופות הֶסדר הנושים, ובתוך כך לנושי החברות.
קביעתו זו של בית-המשפט התבססה, בין היתר, על החלטתו של בית-המשפא העליון (השופט ע' גרוסקופף) ב-רע"א 313/20 חכם נ' נרדיה (13.4.2020), במסגרתה ציין השופט גרוסקופף, מבלי לטעת מסמרות, כי הזכות להחזר מע"מ אינה מבוססת באופן בלעדי על השְאֵלה מי רשאי לתבוע אותו מרשויות המס, כי אם על קיומן של זכויות מעין-קנייניות בכספי ההחזר. על-כן, נקבע כי החזר המע"מ, כמו גם ההחזרים הבאים שינבעו מתשלומים נוספים במסגרת הֶסדר הנושים, יועברו לנושים.
על החלטה זו הגישו החברות בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון.
למען שלמות התמונה, יצוין כי ביום 20.8.2023 פנה בא-כוח הרוכשים והחברות למנהלת ההסדר בבקשה לקבל את הסכמתה לכך שכספי החזר המע"מ יועברו לידיה, אך לא יחולקו עד להכרעה בהליך הערעור שברצונו להגיש על ההחלטה. מנהלת ההסדר נעתרה לבקשה, ופעלה בהתאם

בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף (בהסכמת השופטים ד' מינץ ו-ח' כאבוב), דן בבקשה כבערעור ודחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט גרוסקופף קבע, כי הֶסדר הנושים אינו מתייחס כלל לשאלה למי שייכת הזכאות לקבלת כספי החזר המע"מ בהם עסקינן – לקופות הֶסדר הנושים או לקופת החברות, וכל ניסיון של מי מהצדדים לטעון בדבר לשונו של הֶסדר הנושים הוא בבחינת הנחת המבוקש.
עוד קבע השופט, כי בחינת הכתובים מעלה, כי במקרה דנן מדובר בחֶסֶר (לאקונה) בטקסט המשפטי שנדרשת השלמתו; וכי פרשנותו של חֶסֶר זה צריכה להיעשות בראש ובראשונה בשים לב למסגרת המשפטית הרלוונטית לו, ובענייננו, העקרונות הנוהגים ביחס לזכות לקבל החזר מע"מ, כמו גם דיני חדלות הפירעון.
אלה מובילים למסקנה כי הזכאות לקבלת כספי החזר המע"מ צומחת לקופות הֶסדר הנושים ולא לחברות: "זיקתן של קופות הסדר הנושים לכספי החזר המע"מ, נלמדת, בעיקרה, מזיקתן לפעולה בגינה התקבל החזר המע"מ. החזר זה התקבל בגין פעולה שבוצעה על ידי קופות הסדר הנושים (תשלום הדיבידנדים ותשלום שכר מנהלת ההסדר), כאשר חלקן של החברות בה (היותן עוסק אשר שילם מס עסקאות), הוא משני, ומתייחס לפעולות שביצעו החברות קודם להסדר הנושים. בנסיבות אלה, בעוד שלקופות הסדר הנושים קיימת זיקה הדוקה לכספי החזר המע"מ שנתקבל, קופת החברות נעדרת זיקה ממשית אליהם" (פס' 31).

השופט גרוסקופף הוסיף וציין, כי במקרה שלפנינו החזר המע"מ אינו בגין עסקת רכישת המניות עצמה, שכּן אין כלל טענה כי עסקה זו הייתה חייבת במע"מ; וכנגזר מכך, אין כל משמעות בענייננו לשאלה אם סכום התמורה (2 מיליון ₪) היה כולל מע"מ או ללא מע"מ. החזר המע"מ הוא בגין פעולות מאוחרות לעסקה זו שנעשו בכספי התמורה (תשלומי הדיבידנדים ושכר מנהלת ההסדר), אשר בוצעו, כמובהר, על-ידי הזכאיות לתמורה החוזית – קופות הֶסדר הנושים. בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, ממילא אין בקביעה כי הזכאות המהותית להחזר המע"מ עומדת לקופות הֶסדר הנושים, ולא לקופת החברות, כדי לשנות מההלכה הידועה לפיה מקום בו חוזה (בענייננו, הֶסדר הנושים) שותק בעניין יש לראות בסכום התמורה המצוין בו כסכום הכולל מע"מ.
עוד ציין השופט, כי הזיקה ההדוקה בין קופות הֶסדר הנושים לבין הזכאות להחזר מס היא שיוצרת במקרה זה זכות מעין-קניינית של קופות הֶסדר הנושים בכספי החזר המע"מ, אשר מַצדיקה בתורה את העדפת זכותן בהם על-פני קופת החברות; ומשכך, יש להותיר את הכרעת בית-המשפט קמא על כנה ולהשאיר את כספי החזר המע"מ בידיהן של קופות הֶסדר הנושים.
עם זאת, השופט גרוסקופף הִבהיר, כי החברות רשאיות לפְנות למנהלת ההסדר בבקשה לקזז מכספי החזר המע"מ תשלומים אשר שילמו במסגרת הליך תביעתו מרשויות המס (ככל שיוכיחו הוצאות אלה להנחת דעתה).