מיסוי מקרקעין

מבזקים, חדשות ועדכונים במיסוי מקרקעין

הגשת תוכנית לבניין להשכרה לפי פרק שביעי 1 לחוק עידוד עידוד השקעות הון לאחַר סיום בניית הפרוייקט

ביום 17.9.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מבנה נדל"ן (כ.ד) בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגישה העותרת על החלטתה מיום 14.1.2024 של ועדת-ההשגה ("הוועדה") לפי סעיף 24א לחוק עידוד השקעות הון ("חוק העידוד") במסגרתה לא קיבלה הוועדה השגה שהגישה העותרת על החלטתה של מִנהלת הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה (מרכז השקעות) ("המִנהלת"), היא המשיבה 1.
המִנהלת לא אישרה את תכנית העותרת, אשר עניינה בניין להשכרה למגורים לפי פרק שביעי 1 לחוק העידוד משום שהעותרת הגישה את הבקשה לאחַר שהסתיימה כבר הבנייה של הפרוייקט ואף הושכרו בפועל 18 דירות מתוך 30 הדירות שבאותו פרוייקט.
אין חולק כי הגשת בקשה במועד זה מנוגדת לנוהל הרלבנטי שקבעה המִנהלת וזאת על יסוד סמכותה לקבוע תנאים לתכנית שתִזכה בהטבת חוק העידוד.
כלומר, לנוכח אותו איחור, העותרת ביקשה למעשה שהמִנהלת תעשה שימוש בסמכותה הקבועה בנוהל – לאשר פרוייקטים גם מקום בו הם אינם עומדים בהוראות הנוהל (לרבות בתנאים שתקבע) ובלבד שההחלטה תנומק בכתב.

בית-המשפט, מפי השופטת ע' זינגר, קיבל את העתירה וקבע כי החלטת ועדת-ההשגה מבוטלת ועניינה של העותרת יוחזר לדיון נוסף בפניה (קישור לפסק-הדין).

השופטת זינגר דחתה את טענת המִנהלת לפיה בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק העידוד – המורה כי מבקש להגיש תוכנית יתן פירוט "של הפעולה שיש בדעתו לבצע" – קיימת חובה להגיש בקשות לתוכנית בנין להשכרה לפני תום הבניה ולפני השכרת הדירות, וכי לא ניתן ליתן הארכת מועד להגשת הבקשה, בהיעדר מנגנון מתאים בחוק.

נקבע, כי סעיף 17 לחוק העידוד איננו נוקב במועד מפורש להגשת הבקשה, ועל-כן אין להניח, כי באופן קטגורי אין להתיר הארכת מועד; להיפך, על הרשות לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה, בין היתר, בהתחשב בעובדה, כי מדובר באירוע השכרה לטווח ארוך שצפויה להמשך בעתיד, על בסיס העובדה כי נוהל מרכז השקעות לא כָּלל בעבר הוראה דומה (ועל-כן יש להניח כי אושרו בקשות גם ביחס לבניינים שבנייתם הסתיימה או לדירות שהושכרו), ועל רקע העובדה, כי חיוב בפניה מראש מתאים יותר בהקשר של מענקים ופחות בהקשר של הטבות מס, אשר ממילא מוענקות לאחַר זמן ומשום שהבקשות לאישור אינן מאושרות מראש על-ידי הרשות, אלא בדיעבד.

משכך, וכאמור, הורתה השופטת זינגר להחזיר את הדיון לוועדת ההשגות על-מנת שזו תשוב ותבחן את עמדתה על-בסיס ההנחה כי החוק איננו מגביל אותה בהפעלת שיקול דעת בנוגע למועד הגשת הבקשה, וזאת תוך קביעת מסגרת השיקולים שאמורים להנחות את הוועדה בהחלטתה.