ביום 14.8.2024 פורסמה באתר רשות המיסים הודעת הרשות בנושא החלת כללי ה-STTR* המהווים, לצד כללי ה-GloBE, רכיב נוסף של 2 Pillar, התוכנית המשותפת של מעל 140 מדינות בהובלת ה-OCED, שנועדה לטיפול באתגרי המס הנובעים מהתפתחות הכלכלה הדיגיטלית.**
* Subject to Tax Rule.
** במבזק מס' 2088 מיום 4.8.2024 דיווחנו על פרסום הודעתו של שר האוצר, מר בצלאל סמוטריץ' ("ההודעה") (קישור להודעה), בדבר החלטתו לפעול לאימוץ משטר המס המינימלי המקומי (QDMTT)*** על קבוצות רב לאומיות תושבוֹת ישראל בעלוֹת מחזור פעילות קבוצתי של 750 מיליון אירו או יותר, וזאת הָחל משנת-המס 2026. נזכיר, כי בשנת 2021 הצהירה מדינת ישראל, באמצעות שר האוצר דאז, מר אביגדור ליברמן, כי היא מצטרפת למתווה פרוייקט ה-BEPS**** של ארגון ה-OECD ותוכנית שני הפילארים (Pillar 1 ו-Pillar 2) שבמסגרתו. עוד נזכיר, כי בשלב זה, כך על-פי ההודעה, לא יאומץ בישראל מנגנון של גביית מס נוסף בגין הכנסת חברות בקבוצה שאינן תושבוֹת ישראל (IIR***** ו-UTPR******) ונושא זה ייבחן שוב לאחַר שתעבור תקופה של יישום מנגנון ה-QDMTT בישראל; וכי אימוץ מנגנון ה-QDMTT בישראל מחיֵיב, מטבע הדברים, חקיקה.
*** Qualifying Domestic Minimum Top-Up Tax.
**** Base Erosion and Profit Shifting.
***** Income Inclusion Rule.
****** Under Tax Payment Rule.
כללי ה-STTR טרם נכנסו לאמנת מס כלשהי עליה ישראל חתומה, כך שמטרת הפרסום של הרשות להביא לידיעת הציבור את ההשלכות הצפויות מיישום הכללים לכשייכנסו לתוקף.
למַעבר הודעת הרשות, לחצו כאן.
העברת כספים מחו"ל לאחַר הליך גילוי מרצון
ביום 31.7.2014 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פורמן.
באותו מקרה, דחה בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' דאוד, את התביעה שהגיש התובע נגד בנק הפועלים בע"מ, במסגרתה התבקש בית-המשפט להורוֹת לבנק לקבל העברת כספים של התובע מחוץ לישראל.
השופט דאוד קבע, בין היתר, כי אין בידו לקבל את הטענה שעצם העובדה שהתובע עבר הליך גילוי מרצון בהתאם לנוהל של רשות המיסים, זכאי לביצוע ההעברה וכי מקור הכספים "כשר למהדרין" ושאין עילה שהבנק יסרב להעביר כספים אלו בְּשל השתתפותו בהליך מעין זה.
וכך קבע השופט (בפס' 32): "הליך גילוי מרצון שגילה התובע לבנק אודותיו ובאמצעותו הסביר את הכספים מחו"ל – הוא למעשה הליך שדרכו מודה התובע בביצוע עבירות מס והליך זה מונע העמדתו לדין בעבירות מס אך אין בו כדי להוות מחסום מפני רשויות אחרות ובפרט בעניין איסור הלבנת הון לבחון את מקור הכספים ובחינת מקור הכספים ואם הם באמת נשוא הליך הגילוי מרצון ואין בהליך זה כדי להוות מחסום מפני רשויות אחרות ו/או מערכת הבנקים מלקיים את חובתה על פי דין."
למַעבר לפסק-הדין, לחצו כאן.