מבזקים, חדשות ועדכונים במיסוי מקרקעין

אין לעקוף את מתווה הערר הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין

ביום 13.6.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין דאהר.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישו ששת המערערים על פסק דינו של בית-משפט השלום בנוף הגליל-נצרת (ת.א. 39188-05-23) במסגרתו נדוֹנה התביעה שהגישו ובה טענו לכשלים שונים הנוגעים לשומה שהוציא המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) לפי מיטב השפיטה לגבי מקרקעין שבבעלותם.
לטענת המערערים, הם אינם חייבים למשיב דבר ולכן ביקשו להצהיר על בטלות השומה וההליכים שננקטו מכוחה, לרבות מחיקת הערת שעבוד. עוד ביקשו המערערים להצהיר, כי השגה שהוגשה על החלטת המשיב התקבלה, בְּשל היעדר מענה. לחילופין, ביקשו המערערים ליתן צו עשה המבטל את השומה ומורה למשיב לעשות למחיקת ההערה.
המשיב ביקש לסלק את התביעה על הסף בְּשל היעדר סמכות עניינית ובקשתו התקבלה.
מכאן הערעור, בו מבקשים המערערים לשכנע כי לא היה מקום לסילוק תביעתם על הסף. 

בית-המשפט, מפי השופט א' אברהם, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט אברהם קבע, כי המחוקק התווה בחוק מיסוי מקרקעין מתווה מיוחד לענייני הנוגעים למיסוי מקרקעין ובכלל זה נקבעו הליכי השגה בפני המנהל וערר בפני ועדת-הערר, כאשר התביעה שהגישו המערערים בבית-משפט השלום מבקשת לעקוף מתווה זה ולכן בצדק נדחתה תביעה זו.

אשר לטענתם של המערערים כי לא היה עליהם להגיש ערר לוועדת-הערר מהטעם שלא קופחו בהחלטת המנהל (כאמור בסעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין) שכּן יש לראות את השגתם כאילו התקבלה, קבע השופט, כי תביעתם של המבקשים מכוּונת להחלטותיו של המשיב, לא רק בכל הנוגע לשומה והוצאתה, אלא גם להליכים בהם נקט ובכלל זה הערת השעבוד שרשם ושאותה ביקשו למחוק; ועל-כן היה עליהם לפְנות לוועדת-הערר ולא לבית-משפט אזרחי.

העברת פסק-דין אזרחי לרשויות המס בעקבות מתנה פיקטיבית

במבזק מס' 2076 מיום 16.5.2024 דיווחנו, בין היתר, על החלטתו של בית-המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה (השופטת נ' גדיש) בבקשה שהוגשה על-ידי מחלקת חקירות ברשות המיסים לאפשר לה עיון בתיק שהתנהל לפני בית-המשפט במשך כעשר שנים בגין סכסוך כספי בין שני אחים.
נזכיר, כי ביום 23.10.2023 ניתן פסק-הדין של השופטת גדיש במסגרתו היא הורתה כי העתק ממנו יועבר לעיון רשות המיסים על-מנת שתשקול אם יש מקום לפתוח בחקירה כנגד מי מהאחים, לאור הדברים שעלו לכל אורך ההליך.*

* וכך נכתב בסעיף 13 לפסק הדין: "לכל אורך ההליך, דובר במפורש על העברת כספים דרך חשבונות של צדדים שלישיים בארה"ב או בשוויץ, על העברת מזומנים באמצעות 'בלדרים', על הצורך להלבין כספים ועוד. ביטויים כמו 'כסף שחור' ו'הלבנת כספים', נאמרו בפה מלא, באולם בית המשפט. התנהלות זו של הצדדים מקוממת. לפיכך , אני מורה כי העתק מפסק הדין יועבר לעיון רשות המיסים, אשר תשקול באם יש מקום לפתוח בחקירה כנגד מי מהאחים."

בנסיבות אלו, הגישה רשות המיסים את הבקשה האמורה, במסגרתה עתרה לקבל לעיונה את הפרוטוקולים, תצהירי הצדדים וכל מסמך אחר רלוונטי.
בהחלטתה מיום 28.1.2024, אפשרה השופטת גדיש לצדדים להודיע אם הם מתנגדים למבוקש.  המשיב 1 (התובע) לא הגיש דבר ומכאן שאינו מתנגד. לעומת זאת, המשיב 2 (הנתבע) התנגד לבקשת העיון, בין היתר, מהטעם שכלכל צעדיו, פעל והתנהל מתוך ידיעה ואמונה כי הסכסוך המשפחתי הארוך יישאר בתוך כתלי בית-המשפט נוכח החיסיון הקבוע בדין.*

* לטעמים הנוספים בבסיס התנגדותו של המשיב 2 לבקשת העיון, ראו פס' 6 להחלטה.

השופטת גדיש קיבלה את בקשת מחלקת חקירות וקבעה שיש לאפשר לה לעיין בתיק, אך עיכבה את ביצוע החלטתה למשך 14 יום על-מנת לאפשר למשיב 2 לערער על ההחלטה (קישור להחלטה).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פסק-דין של בית-המשפט לענייני משפחה באשדוד שניתן ביום 9.6.2024 (תמ"ש 48965-01-22), וזאת ביחס לתביעה שהגיש בן-זוג כנגד בת-זוגו לשעבר וכנגד בתם המשותפת, שבמסגרתה התבקש פסק-דין הצהרתי שבו ייקָבע שמחצית הזכויות בדירה הרשומה על שם הבת שייכות לתובע ולביטול המַתָנה שניתנה לבת ביחס לדירה.

לטענת התובע, העברת הדירה במתנה לבת נעשתה מתוך רצון להתחמק ממס רכישה (בסך של כ-100,000 ₪) בו חויבו בני-הזוג בגין בגין דירה נוספת שרכשו, ולא הייתה לו כל כוונה להעניק בפועל את הדירה במתנה לבת.
לעומת זאת, לטענת הנתבעות, כוונת בני-הזוג הייתה להעביר את הזכויות בדירה לבת, וזאת במתנה ללא תמורה.

השופטת ע' גיא קבעה, כי בחינת הנסיבות והראיות שהונחו בפני מלמדים על כך שכוונת הצדדים לא הייתה להתקשר בחוזה מתנה אלא להתחמק מתשלום מס רכישה באופן בו יתוקן מרְשם המקרקעין כך שהתובע ובת זוגו יירשמו כבעלים של דירה יחידה ויופטרו ממס הרכישה.

וכך, בין היתר, קבעה השופטת (פס' 32 ו-34): "במקרה דנן, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לכך שהנתבעות ייהנו מתוצאות ההתחמקות ממס של הצדדים אשר נעשתה על דעת כל הצדדים להליך כולם ובשיתוף פעולה מלא ביניהם. דחיית התביעה, משמעה אישור ומתן הכשר להתחמקות הצדדים מתשלום מס רכישה, דבר הפוגע באינטרס הציבורי ומעודד התחמקות צדדים הרוכשים דירה נוספת, מתשלום מס באמצעות רישום דירות על שם בני משפחה אחרים, כאמור תוך פגיעה בקופה הציבורית כולה ועל בית משפט למנוע זאת. כך גם ניתן לרפא הפגם באמצעות העברת פסק הדין לרשויות המס, אשר סביר שיגבו המס הנדרש וידעו לעמוד על כלל זכויותיהן מתוך ראיית האינטרס הציבורי בכללותו על כל המשתמע מכך [...] עוד מצאתי מקום, בשים לב לתוצאות פסק הדין להורות על העברת העתק פסק הדין לאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בבאר שבע, המתבקש לפעול בהתאם להוראות הדין וסמכותו על פי חוק." [ההדגשה במקור.]