ביום 6.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין י.ב. יובל בינוי והנדסה בע"מ.
המערערת היא חברה קבלנית הבונה פרויקטים עבור גופים ציבוריים שונים.
לאחַר שעָרכה חקירה וביקורת ספרים אצל המערערת, קבעה המשיבה (היחידה לפשעים חמורים ברשות המיסים), כי החברה ניכתה מס תשומות שלא כדין בהתאם לסעיף 38(א) לחוק מע"מ, ועשתה זאת תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אשר אינן משַקפות עסקות אמיתיות והוצאו שלא כדין על-ידי ארבע חברות ("החברות מוציאות החשבוניות"), בסכום של 14,705,994 ₪, כאשר מס התשומות הנובע מהן הינו 2,233,576 ₪.
המשיבה קבעה, כי החברות מוציאות החשבוניות לא הן שביצעו עבודה כלשהי עבור המערערת, שכּן כל העבודות בוצעו באמצעות אדם אחד בשם עלי אבו עארם.
המשיבה דחתה את השגת המערערת על שומת התשומות, מהטעם שלא הוצגו בפניה ראיות ממשיות שיש בהן כדי לסתור את שומת התשומות בה חויבה המערערת ותוך שנקבע כי התמלא היסוד האובייקטיבי לפיו החשבוניות הוצאו שלא כדין וכי המשיבה לא השתכנעה כי המערערת עומדת בחריג הסובייקטיבי וכי נקטה בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא את זהוּת הצדדים בעסקות שביצעה.
מכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).