המחלקה למיסוי בינלאומי שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות:
החלטת מיסוי מס' 3331/24 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה ביחיד שהינו חוקר ואיש סגל בכיר בתחום המדעים המדויקים ("החוקר").
החוקר הָיה תושב ישראל, חדל להיות תושב ישראל והפך להיות תושב ארה"ב שם שימש חָבר סגל קבוע באחת מהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב ("מוסד המחקר האמריקאי").
במהלך שנת השבתון של החוקר לה הוא זכאי ממוסד המחקר האמריקאי ("תקופת השבתון") וטרם סיום תקופת 10 השנים בהן החוקר היה תושב-חוץ, התקבל החוקר להיות חוקר אורח במוסד מחקר ישראלי ("מוסד המחקר הישראלי").
במהלך תקופת השבתון, הגיע החוקר עם משפחתו להתגורר בישראל, ועמד בתקופה זו בהוראות תקנה 3(5) לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו-2006.*
* תקנה זו קובעת, כי יראו יחיד שאינו עולה חדש ושרואים אותו כתושב ישראל כאמור בפסקה (א)(1) ו-(2) להגדרת "תושב ישראל" או "תושב" שבסעיף 1 לפקודה, כתושב-חוץ, אם בחמש שנות-המס הקודמות לשנת-המס היה תושב-חוץ והוא "מורה, מרצה או איש מחקר השוהה בישראל במוסד להשכלה גבוהה או במוסד הוראה אחר ומשמש בתפקיד בעבור אותו מוסד – בשלוש השנים הראשונות לשהייתו בישראל".
לאחַר תקופת השבתון, חזר החוקר עם משפחתו לארה"ב למשרתו הקודמת.
מספר חודשים לאחַר חזרתו לארה"ב, קיבל החוקר הצעה לשוב לישראל ולשַמש במשרת חָבר סגל בכיר במוסד המחקר הישראלי.
החוקר נענה בחיוב להצעה ושב עם משפחתו לישראל וזאת בחלוֹף למעלה מ-10 שנים ממועד העזיבה.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי יראו בתקופת השבתון כשנה בה החוקר נחשב לתושב-חוץ גם לצורך קביעת מספר השנים הנדרשות כתושב-חוץ לקבלת מעמד של "תושב חוזר ותיק" כהגדרתו בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה.*
* כזכור, "תושב חוזר ותיק" מוגדר באותו סעיף 14(א) לפקודה כ"יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות". עם זאת, על-פי הוראת-המעבר שנקבעה בתיקון 168, מי שהָיה לתושב ישראל בשנת-המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב לתושב חוזר ותיק אם שב והיה לתושב ישראל לאחַר שהיה תושב-חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות.
עם זאת, צוין בהחלטה כי זו תחול לגבי החוקר בלבד ולא לגבי בני משפחתו.
החלטת מיסוי מס' 3168/24 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בחברת החזקות ("החברה הזרה") תושבת מדינת אמנה ("מדינת המושב המקורית") המחזיקה במלוא הון מניותיה של חברה תושבת ישראל ("החברה הישראלית").
מכירת מניותיה של החברה הישראלית על-ידי החברה הזרה אינה פטורה ממס בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, וזאת בְּשל יום רכישת המניות.*
* הגם שהדבר לא צוין בהחלטה, יש להניח שהכַּוונה לפטוֹר ממס רווחי הון הקבוע בסעיף 97(ב3) לפקודת מס הכנסה והמותנה במספר תנאים מצטברים ובכללם שנייר-הערך או הזכות (שלגביהם מבוקש הפטוֹר) נרכשו ביום 1.1.2009 ואילך. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
החברה הזרה מוחזקת בעקיפין על-ידי תאגיד ציבורי זר ואין בקֶרב בעלי מניותיה בעלי שליטה תושבי ישראל.
בכוונת החברה הזרה להעתיק את מקום מושבה למדינה אחרת שגם היא מדינה גומלת ("מדינת המושב החדשה"), תוך שהעתקת מקום המושב תתבצע הן בהיבט הרישום התאגידי והן בהיבט תושבוּת המס של החברה הזרה.
בהתאם להצהרת החברה הזרה, פעולת העתקת מקום המושב של תאגידים בין מדינת המושב המקורית למדינת המושב החדשה הינה פעולה מקובלת ומותרת ויראו בחברה הזרה בתום תהליך העתקת התושבוּת כתאגיד קיים שממשיך את פעילותו וזהותו המשפטית; ובהתאם לדין המקומי במדינות (מדינת המושב המקורית ומדינת המושב החדשה) לא רואים בפעולה זו כפירוק של חברה קיימת והקמה מחדש של יישות חדשה. כמו-כן, בסוף תהליך העתקת המושב למדינת המושב החדשה תימחק החברה הזרה מרשם החברות במדינת המושב המקורית ותהיה רשומה ברשם החברות במדינת המושב החדשה בלבד.
פעולת העתקת המושב מהווה אירוע מס במדינת המושב המקורית, הדומה במהותו למס יציאה, וזאת בגין הנכסים אותם מחזיקה החברה הזרה. אולם, אירוע מס זה הינו פטוּר בהתאם לדין המקומי החָל במדינת המושב המקורית.
רישום החברה הזרה במדינת המושב החדשה אינו מייצר בסיס עלות חדש או מועד רכישה חדש הן לנכסי החברה הזרה (UP-STEP) והן למניותיה ואלה שומרים על המחיר המקורי ויום הרכישה, כפי שהיו בידי החברה הזרה ובעלי מניותיה קודם לפעולת העתקת המושב.
פעולת העתקת המושב תדוּוח כנדרש בהתאם לחוקי המס המקומיים במדינת המושב המקורית ובמדינת המושב החדשה.
החברה הישראלית והחברה הזרה הצהירו, כי פעילות העתקת המושב נועדה לצרכים כלכליים, מסחריים ועסקיים ואין בה כדי ליצוֹר הפחתת מס בישראל. בנוסף, ועל-מנת להבטיח את האמור, החברה הישראלית והחברה הזרה הסכימו שלא לפגוע בזכויות המיסוי של ישראל כתוצאה משינוי מדינת התושבוּת של החברה הזרה והחלת אמנת המס בין ישראל לבין מדינת התושבוּת החדשה.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי העתקת מקום המושב של החברה הזרה לא תהווה אירוע מס בגין מניות החברה הישראלית ובלבד שהמחיר המקורי ויום הרכישה של מניות החברה הישראלית והחברה הזרה יהיו כפי שהיו עוֹבר להעתקת מקום המושב של החברה הזרה.
עוד נקבע בהחלטה, כי מכירה עתידית של מניות החברה הישראלית על-ידי החברה הזרה לאחַר פעולת העתקת התושבוּת למדינת התושבוּת החדשה, ככל שתהיה, תישאר חייבת במס בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ולא תהיה זכאות לפטוֹר ממס בהתאם להוראות הפקודה כתוצאה מהעתקת מדינת המושב.
עוד נקבע, כי לא תהיה פגיעה בזכויות המיסוי של ישראל כתוצאה משינוי מדינת התושבוּת של החברה הזרה, ובהתאם כל פעולות עתידיות בין החברה הזרה לחברה הישראלית (כגון: דיבידנדים שיחולקו מישראל או מכירה עתידית של מניות החברה הישראלית) אשר זכאיות להקלה מכוח הוראות האמנה למניעת כפל-מס, יתחייבו לפי שיעור המס שנקבע באמנת המס בין ישראל לבין מדינת המושב המקורית או לפי שיעור המס שנקבע באמנת המס בין ישראל לבין מדינת המושב החדשה – לפי הגבוה שביניהם.
נזכיר, כי סוגיה דומה נדוֹנה בהחלטת מיסוי מס' 8326/15 (קישור להחלטה).