ביום 21.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אבו-קיעאן.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים שהגיש המערער אשר הורשע בעבירה אחת של ניהול וארגון שירותי הסעת שב"ח, בשלוש עבירות של הסעה שלא כדין ובעשר עבירות של שימוש במרמה, עורמה או תחבולה, בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.
בעקבות החקירה הפלילית נערכה ביקורתו של מנהל מע"מ באר-שבע (המשיב 1) ("המנהל") ובסופה ניתנו על ידיו מספר החלטות: (א) החלטה לרשום את המערער כעוסק; (ב) החלטה לחיֵיב את המערער במע"מ על הכנסותיו בשנים 2013 עד 2017 ממכירת כבשים, הסעת שוהים בלתי-חוקיים וסחר ברכבים (המערער הגיש השגה על ההחלטה האמורה, אשר התקבלה לעניין מכירת הרכבים בלבד, והחיוב בתחום זה בוטל); (ג) החלטה לפסול את ספריו של המערער מהטעם שלא ניהל ספרים; ו-(ד) החלטה לחיֵיב את המערער בקנס בגין אי-ניהול ספרים כדין.
פקיד-שומה באר-שבע (המשיב 2) ("פקיד-השומה") קבע את הכנסותיו של המערער בצו על פי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה, על-פי גידול ההון הבלתי-מוסבר שהיה לו, בין השנים 2013 עד 2016, תוך שאת סכום גידול ההון ייִחס פקיד-השומה לשנות המס 'הפתוחות'.
מאחַר שלא הוכח להנחת דעתו של פקיד-השומה כי המערער לא התרשל בהגשת הדוחות שהגיש לשנות-המס, נקבע קנס גירעון, על פי סעיף 191(ב) לפקודה, בשיעור 15%.
בעקבות זאת, המערער הגיש שני ערעורים שהדיון בהם אוחד: האחד, ערעור לפי חוק מע"מ על החלטה בהשגה של המנהל ועל החלטתו להשית על המערער קנס בגין אי-ניהול ספרים; השני, ערעור לפי פקודת מס הכנסה על ההחלטה בהשגה של פקיד-השומה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעורים ברובם וחִייב את המערער בהוצאות המשיבים, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 70,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).