מבזקים, חדשות ועדכונים במיסוי בינלאומי

החלטת מיסוי משותפת עם מדינת אמנה בנושא מחירי העברה וחלוקת ההכנסות של קבוצה רב לאומית

הבוקר (18.3.2024) פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים לפיה שיתוף פעולה בין הרשות לבין רשות המסים של מדינת עִמה חתומה ישראל על אמנה למניעת כפל-מס הביא לראשונה לחתימה על החלטת מיסוי  בילטרלית* המסדירה את חלוקת ההכנסות ותמחור העסקות הבין-חברתיות בין הישויות של קבוצה רב לאומית הפועלת בשתי המדינות תוך הסכמה על מנגנון מחירי העברה בין כל הצדדים הקשורים.

* Bilateral Advance Pricing Agreement

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

תובענה ייצוגית בנושא ניכוי מס במקור מדיבידנדים שמקורם מחוץ לישראל

התובענה הייצוגית נגד רשות המיסים 

במבזק מס' 2024 מיום 21.5.2023 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חוסטצקי.

עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש מר חוסטצקי לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים בטענה כי היא גובה מס שלא כדין, שעה שהיא מורה על ניכוי מס במקור מהכנסות מדיבידנד שמקורן מחוץ לישראל, מבלי לזַכות במקביל ובאותו הזמן את מלוא המס ששולם למדינה בה הופקה ההכנסה.
כך, לשיטת המבקש, כאשר מתקבלת אצל נישום בישראל הכנסה מדיבידנד מחברה זרה, על המשיבה לזַכות, עוד בשלב ניכוי המס במקור, את מלוא מסי החוץ ששולמו למדינה הזרה בגין אותו דיבידנד. זאת, בין אם מסי החוץ שולמו למדינה שישראל חתמה עִמה על אמנת מס ובין אם הם שולמו למדינה שלא נחתמה עִמה אמנת מס.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).*

* נזכיר, כי ביום 22.11.2022 דחתה השופטת סרוסי את הבקשה שהגיש מר חוסטצקי לעיון מחדש בהחלטתה להכריע בבקשה לאשר את התובענה שהגיש כנגד רשות המסים כייצוגית על-בסיס החומר שהוגש ויוגש לבית-המשפט מבלי לאפשר את חקירת המצהיר מטעם המשיב על תצהירו (קישור להחלטה).

זאת, בהתאם לתקנה 2(ה) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (תקנה זו קובעת, כי "בית המשפט רשאי להחליט בבקשה לאישור על יסוד החומר שהוגש לו לפי תקנה זאת בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם").

התובענה הייצוגית נגד בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי ובנק אגוד

כשלושה חודשים וחצי לאחַר הגשת בקשת האישור כנגד רשות המסים, במהלך חודש ספטמבר 2021, הגישו מר חוסטצקי ומבקשים נוספים בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות, וזאת כנגד הבנקים אשר מנכּים בישראל, לפי הוראות רשות המסים, את המס מהדיבידנדים.
הבנקים הגישו בקשה לעכב את ההליכים בעניינם עד להכרעה חלוטה בהליך מול רשות המסים ובקשה זו אושרה על-ידי השופטת סרוסי ביום 25.10.2022 (קישור להחלטה).

לטענת המבקשים, מכוח החובות המוטלות על הבנקים-המשיבים כלפי לקוחותיהם – ובכללן חובות מוגברות של אמון, גילוי, זהירות ואיסור הטעיה – היה עליהם לתת לקוחותיהם גילוי מלא אודות הנחיות רשות המיסים ומשמעותן. זאת, הן בדרך של מסירת דיווח ספציפי בדבר הנחיותיה של הרשות והן במסגרת האישור התקופתי שמוסרים הבנקים ללקוחותיהם – "אישור ניכוי מס במקור מדיבידנד וריבית מניירות ערך" הידוע כטופס 867ג ("טופס 867ג").*

* כך, לטענת המבקשים, המשיבים אמנם מציינים בטופס 867ג כי קיים מס ששולם בחו"ל שלא הותר בניכוי או בזיכוי, אך נמנעים מלספק כל פירוט בנוגע לכך. ה"גילוי" לא כולל כל פירוט כיצד חוּשב על-ידי המשיבים סכום המס שהוּתר או סכום המס שלא הותר בניכוי או בזיכוי; אין כל מידע האם מדובר בעסקה בודדת או במספר עסקות; ובמיוחד, אין באותו "גילוי" כל מידע על אודות הסיבה שבעטיה לא הותר אותו מס ששולם על-ידי הלקוח בחו"ל בניכוי או בזיכוי. כמו-כן, עד להנחיית רשות המיסים מיום 11.1.2017, לפיה יש להוסיף לטופס 867ג שדה המציין את הסכומים שלא הותרו בניכוי או בזיכוי בשלב ניכוי המס במקור, המשיבים כלל לא טרחו לגלות ללקוחותיהם כי הם לא זיכו את מלוא המס או חֵלקו אשר שולם על-ידי לקוחותיהם בחו"ל.

ביום 12.3.2024 ניתן פסק-הדין.
השופטת סרוסי דחתה את בקשות האישור תוך חיוב המבקשים בהוצאות המשיבים ובשכ"ט באי כוחם בסך של 50,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים (קישור לפסק-הדין).

השופטת סרוסי קבעה כי מפסיקתה בעניין חוסטצקי לפיה אין פגם בכך שרשות המסים מורה שלא לזַכּוֹת את הנישום עוד בשלב הניכוי במקור בגין מלוא מסי חוץ ששילם, עולה כי הבנקים פעלו כדין שעה שהם ניכו את המס במקור בישראל בהתאם להוראות רשות המסים ולא ניתן לבוא אליהם בטרוניה ביחס לכך.*

* במאמר מוסגר, הוסיפה השופטת וציינה, כי הבנקים מנַכּים מס במקוררק עבור רשות המסים הישראלית ואילו ניכוי המס במקור ביֶתֶר לטובת הרשויות הזרות, נעשה אצל "המשמורן" הזר של נייר הערך ("קסטודיאן"), שפועל לפי הדין הזר שחל עליו; וכי לבנקים אין אפשרות לשנות מחובות המשמורן לפי הדין החָל עליו.

משכך, שעה שהניכוי במקור נעשה כדין, הבנקים גם לא היו אמורים להתנגד להוראות רשות המסים, שבדין יסודן (ואף אם לא היה בדין יסודן, על הבנקים למלא אחַר הוראות הרשות השלטונית הרלוונטית והדבר מַקנה להם הגנה).

השופטת סרוסי הִמשיכה ונדרשה לשאלת הגילוי תוך שהיא מַבהירה כי הגם שנקודת המוצא היא שניכוי המס במקור היה כדין, עדיין חלה על הבנק החובה לגלות ללקוח בדבר הניכוי שנעשה על-מנת שזה יוכל לכלכל את צעדיו באופן מודע.
בעניין זה, קבעה השופטת, כי הבנקים לא כָּשלו מלגלות די מידע על-מנת שהלקוח יוכל להחליט באופן מושכל. זאת, הן מהבּחינה העקרונית שכּן אין מחלוקת שהבנקים שלחו ללקוחותיהם טופס 867ג בהתאם לתקנה 16 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005 (ובעניין זה דחתה השופטת את טענת המבקשים כי בנק לאומי לא גילה בטופס 867ג את המידע הנדרש לפי אותה תקנה 16) והן מהבּחינה המעשית שכּן הבנקים גילו ללקוחותיהם על אודות ניכוי המס במקור מלכתחילה, בזמן אמת ובדיעבד וזאת אף באופן רחב יותר מהחובה המוטלת עליהם על-פי לשונה של תקנה 16.
וכך, בין היתר, קבעה השופטת סרוסי (בפס' 53): "למבקשים היה די מידע על מנת לכלכל את צעדיהם. בכפוף לגילוי המידע שנעשה על ידי הבנקים, על הלקוחות האחריות לברר את משמעות המידע. לקוחות שאינם בקיאים בדיני המס צריכים לפנות לבעל מקצוע. האחריות לפעול על בסיס המידע לא רובצת לפתחם של הבנקים אלא לפתחו של הלקוח. מרבית הבנקים אף המליצו בתנאיהם הכלליים לפנות ליעוץ מס בקשר לעניין. הבנקים הם לא יועצי מס, והם לא האחראים על היבטי המס שנוצרים כתוצאה מהשקעה בניירות ערך זרים."

בהמשך הדברים, ציינה השופטת סרוסי, כי על מנת שאי-הגילוי יבסס נזק על המבקשים היה להוכיח, כי הלקוחות היו מגישים בקשה להחזר מס ומקבלים החזר בפועל, לולא הדבר נמנע מהם עקב התנהלות הבנקים; וכי מצב עניינים זה לא הוכח ולוּ בקירוב, מה גם שספק אם מרבית הלקוחות אכן היו מקבלים את החזרי המס אלא במדינות שאינן מדינות גומלות (מיעוט שבמיעוט) וזאת לאור פסיקתה בעניין פ.ק. גנרטורים (ע"מ (מחוזי ת"א) 45306-02-17).*

* הערעור שהוגש על פסק-הדין לבית-המשפט העליון נדחה בהמלצת המותב. למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

לבסוף, דחתה השופטת את טענותיהם הנוספות של המבקשים בדבר נזק בגין תשלום עמלת דמי ניהול ניירות-ערך מבלי שניתנה מלוא העמלה כמו גם בדבר נזק בגין פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש, תוך שהיא מציינת, כי "עיון בעילות ובסעדים המבוקשים נותן את הרושם כי המבקשים ניסו בכל כוחם לבסס נזק כלשהו, תוך העלאת טענות מן הגורן ומן היקב, בתקווה שאיזו טענה 'תתפוס'" (פס' 60).