במבזק מס' 2065 מיום 25.2.2024 דיווחנו על פרסום תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ("התזכיר") (קישור לתזכיר), בגדרו מוצע לקבוע חובות דיווח שונות לרשות המיסים בעקבות הביקורת שביצע בישראל הפורום העולמי לשקיפוּת וחילופי מידע למטרות מס.*
* The Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes (קישור לדף הבית של ה-Global Forum).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (6.3.2024) פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין-לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעת החוק).
וכך צוין בעניין בדברי-ההסבר להצעת החוק:
"ה-Global Forum הוא גוף הפועל תחת ארגון OECD ואחראי, בין השאר, על בחינת יישום החלפת מידע בין המדינות החברות בארגון ה-OECD (וגם כאלה שאינן חברות בו) מאז שנת 2000. הארגון עוסק ביישום תקנים בין-לאומיים בנושא שקיפות מס – תקן של חילופי מידע לפי בקשה (EOIR) וכן תקן של חילופי מידע אוטומטיים (AEOI) – והוא מבטיח את יישומם באמצעות מעקבים וביקורות עמיתים שהוא עורך באופן תדיר.
ה-Global Forum, עורך ביקורת על מצב חילופי המידע במדינת ישראל מאז שנת 2019, ובחודש מרץ 2023 הגיעה נציגות הארגון לישראל לביקורת פיזית. כחלק מהליך הביקורת נמצא שכיום, בחקיקת המס הישראלית, יש כמה ליקויים שבשלם החקיקה הישראלית אינה עומדת בדרישות התקנים הבין-לאומיים של ה-Global Forum. אם לא יתוקנו הסעיפים הנוגעים לעניין, ישראל צפויה להימצא בעלת ליקויים במסגרת הדוח שנערך בימים אלה. זאת בהמשך לליקויים שנמצאו בחקיקה הישראלית בדוח של ה-Global Forum 'Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes: Israel 2022 (Second Round, Phase 1)'.
הליקויים העיקריים שנמצאו הן בדבר נגישות רשויות המדינה למידע על אודות 'בעל שליטה סופי' (Ultimate Beneficial Owner) בישויות והסדרים משפטיים הנמצאים במדינה, העדר מידע בקשר לנאמנויות מסוימות הפועלות בישראל והעדר מידע בדבר עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים (להלן – הליקויים).
טיוטת ההמלצות של הביקורת צפויה להתפרסם בסוף מרץ 2024, בהתבסס על המצב החוקי במדינה באותה עת. אם ישראל לא תעבור את ביקורת העמיתים שמבצע ה-Global Forum, היא תוגדר כמדינה שאינה מיישמת את המלצות הארגון באופן מלא (Partially Compliant).
נוסף על האמור, אם הליקויים שנמצאו לא יתוקנו וישראל לא תעמוד בדרישות הביקורת היא עתידה להיכנס ל'רשימה שחורה' של מדינות, הנערכת על ידי האיחוד האירופי בנושא אי-ציות. נכון להיום מופיעות ברשימה זו מספר מצומצם של מדינות, המהוות 'מקלטי מס'. על מדינות המצויות ברשימת אי-הציות מטיל האיחוד האירופי סנקציות כלכליות רבות, ובכלל זאת דרישה לניכוי במקור בשיעור גבוה על העברות כספים ממדינות האיחוד, כגון בדיבידנדים ובהשקעות. בשל האמור, יש חשיבות רבה בתיקון הליקויים שנמצאו בהקדם האפשרי ומכאן הצעת חוק זו."
במסגרת הצעת החוק, מוצע לבצע מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה:
- נאמן כהגדרתו בפרק רביעי 2 בחלק ה לפקודת מס הכנסה, לרבות כל אדם שהחזיק בנכס הרשום על שמו לטובת אדם אחר, יחויב להגיש הודעה לפקיד-השומה על יצירת נאמנות שבמסגרתה החזיק בנכסים. בעקבות זאת, גם נאמנים שהיום אינם חייבים להגיש דיווח על הקמת הנאמנות לפי ההוראות הקיימות כיום בפקודה, יצטרכו להגיש דיווחים.
עם זאת, אין בהצעת החוק כדי לחיֵיב את אותם נאמנים בהגשת דוחות שנתיים על הכנסת הנאמנות ועל נכסיה מדי שנה בשנה, אלא רק לחיֵיב אותם לדַווח על הקמת הנאמנות ועל שינויים בבעלי הזכויות בה, אם ישנם. - נאמן ישראלי החייב בדוח שנתי למס הכנסה יצרף בכל שנה לדוח השנתי שלו דיווח לגבי היחידים שהם בעלי הַשליטה הסופיים בנכסי הנאמנות, לפי ההגדרות של "זכות שביושר" בהמלצות הבין-לאומיות, המתאימות להגדרה של "בעל שליטה" הקבועה בסעיף 135ב לפקודה.
- ביטול הפטוֹר מדיווח (שבסעיפים 134ב ו-135(1)(ב) לפקודה) לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ("עולה חדש") ותושב חוזר ותיק.
עם זאת, אין בהצעה כדי לבטל או לצמצם את הפטוֹר ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק אשר ימשיך להינתן על-פי ההוראות הקיימות. כמו-כן, אין בהצעה כדי לחיֵיב דיווח במהלך שנת ההסתגלות לפי סעיף 14(ב) לפקודה.*
* אולם, במסגרת ההצעה מוצעים כמה תיקונים טכניים הנדרשים בעקבות השינוי שנעשה לגבי חברת משלח יד זרה בתיקון 198 וכן בְּשל השינויים המוצעים בהצעה לגבי הודעה על שינוי סוג של נאמנות, אשר יבהירו כי גם לצורך סעיפים אלה שנת ההסתגלות כאמור תבוא במניין התקופה.
יושם אל לב, כי בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין (בדומה לתזכיר), כי "בכוונת רשות המסים להקל עד כמה שניתן בקבלת הדוחות על ההכנסות הפטורות. כך לדוגמה, אם לתושב יש הכנסות מעסק שפועל במדינה הזרה שמוגש בשל פעילותו דוחות למדינה שבה העסק נמצא, הרשות תאפשר את קבלת הדוחות אשר הוגשו למדינה הזרה ואפילו הוגשו בשפה זרה. כל זאת לשם הקלה על התושבים שהפכו להיות תושבי ישראל, תוך עמידה באמות המידה הבין־לאומיות". - מוצע לתקן את סעיף 131 לפקודת מס הכנסה הקובע חובת הגשת דוח שנתי על-ידי מי שהוא נישום בישראל ובכלל זאת להוסיף לפרטים הנדרשים במסגרת חובת הגשת הדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה שמגיש חבר-בני-אדם חובת דיווח על פרטי בעלי הַשליטה בחֶבֶר המדַווח, ועל תושבוּת המס שלהם. באופן דומה, מוצע להוסיף שגם נאמן החייב בהגשת דוח שנתי ידַווח במסגרת הדוח השנתי על בעלי הַשליטה בנאמנות.*
* בעל זכות שביושר לעניין הדיווח המוצע יוגדר כ"בעל שליטה" כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודה. סעיף זה קובע את חובת הדיווח המוטלת על מוסדות פיננסיים, לצורך חילופי מידע בין־לאומיים במסגרת הוראות הֶסדרי FATCA ו-CRS.
בנוסף, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לעניין זיהוי בעל הזכות שביושר, והוראות בעניין רישום, תיעוד, שמירת מסמכים וניהול רישומים לגבי פרטי הזיהוי כאמור.
כמו-כן, מוצע לקבוע שבעל זכות שביושר יהיה חייב למסור לנאמן או לחייב בדיווח המגיש את הדיווח, את המידע אשר נדרש לספק לפי התקנות. - מוצע לאפשר לפקיד-השומה לדרוש דוח באופן פרטני מחבר-בני-אדם שהַשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, או מהעולה החדש או מהתושב החוזר הוותיק עצמו אם חבר-בני-האדם לא הגיש את הדוח.*
* אין בתיקון המוצע כדי לחיֵיב חבר-בני-אדם כאמור, שבעליו הוא עולה חדש או תושב חוזר ותיק, בתשלום מס על הכנסותיו מחוץ לישראל או בהגשת דיווח שנתי בכל שנה (כפי שמגיש חבר-בני-אדם כאמור שהַשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל על-ידי מי שהוא לא תושב חוזר ותיק או עולה חדש). - מוצע לאפשר לרשות המסים לפְנות למוסד פיננסי ולקבל את פרטי הזיהוי של בעל החשבון, שהגיעו לידיו לפי פרק ג' לחוק איסור הלבנת הון, במהלך עבודתו, ובכלל זה את פרטי בעלי הַשליטה בחשבון כהגדרתם בחוק איסור הלבנת הון, לצורך חילופי מידע בהתאם להסכם בין־לאומי לפי סעיפים 214א עד 214ג לפקודה, המהווים את המסגרת המשפטית בעניין זה. מידע כאמור יהיה ניתן להעביר רק לצורך יישום הסכם בין־לאומי כאמור ולא לצורך אכיפת דיני המס בישראל.
עוד מוצע לקבוע, כי יהיה ניתן להעביר פרטי זיהוי של מקבל שירות לפי פרק ג' לחוק איסור הלבנת הון, גם כשרשות המסים אינה רשאית לדרוש את המידע הזה לצורך עריכת שומות ולצורך אכיפת דיני המס בישראל; וכי מנהל רשות המסים לא ישתמש במידע שהוא פרטי זיהוי של מקבל שירות לפי פרק ג' לחוק איסור הלבנת הון, למעט לצורך העברתו לרשות מס במדינה זרה בהתאם להסכם בין־לאומי. - מוצע לתקן בתיקון עקיף את חוק איסור הלבנת הון כך שגופים פיננסיים שחלות לגביהם חובות לפי אותו חוק יהיו רשאים להעביר פרטי זיהוי של מקבל שירות כאמור למנהל רשות המסים בישראל לצורך העברתו לרשות מס זרה בהתאם להסכם בין־לאומי.
מוצע, כי התיקונים בדבר חובות הדיווח לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או מי שהיה לתושב חוזר ותיק, יחולו רק לגבי תושבים כאמור שהפכו לתושבי ישראל הָחל מיום 1.6.2025 ואילך.
לעומת זאת, לגבי חובת הגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה עם פרטי בעלי הַשליטה, מוצע, כי זו תחול על דוח שיש להגישו לשנת-המס 2024 ואילך.
ואילו לגבי נאמנויות שאינן חייבות בדיווח לפי סעיף 131 לפקודה, שהיו קיימות טרם תיקון החוק המוצע, מוצע כי הן תחויבנה בהגשת הודעה על פרטי בעלי הַשליטה ותושבוּת המס שלהם בתוך 120 ימים מיום פרסומו של החוק המוצע.