מבזקים, חדשות ועדכונים בביטוח לאומי

פסק-הדין של בית-הדין האזורי

במבזק מס' 1959 מיום 16.1.2022 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בענין נס א.ט. בע"מ.

באותו מקרה, נדוֹנה תביעת החברה לבטל קביעת חוב שנקבעה לה במסגרת ביקורת ניכויים בשנים 2005–2007 בְּשל הקצאת ניירות-ערך לעובדי חברות בנות שלגבּיה ניתן לחברה אישור מקדמי מסלול שכּוּנה "ליד 102".
הגם שאין חולק כי החברה קיבלה את ההסדר הקבוע באישור המקדמי ולפיו יראו כל רווח של העובד מהאופציות שהוקצו או בגינן תוספת להכנסתו של העובד מעבודה שהופקה ונצמחה בישראל אשר תמוסה בהתאם לשיעור המס השולי של העובד, החברה טענה כי האופציות אינן חייבות בדמי ביטוח לאומי, שכּן מדובר, לשיטתה, בהכנסה הונית כאמור בסעיף 102 הישן.

בית-הדין, מפי השופט א' שגב, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

השופט שגב קבע, כי במהותה, התביעה דנן מהווה תקיפה עקיפה ומאוחרת של הֶסדר המיסוי לעניין הקצאת אופציות שהתובעת נהגה על פיו לפני שנים רבות, למרות שהתובעת לא השיגה ולא הלינה על ההסדר בזמן אמת ונהגה על פיו ללא כל טרוניה, מתוך הכרה בו ומתוך קבלתו ככתבו וכלשונו.
בנסיבות אלו, הוסיף השופט, יש לראות את ההסדר כהסדר מוסכם, ובהתאם לסעיף 158ג(ה) לפקודת מס הכנסה לא ניתן לערער עליו ואין לקבל מצב בו אותו גורם טוען טענות מנוגדות כלפי רשויות שונות.

וכך קבע השופט שגב (בפס' 41 לפסק-הדין):
"התוצאה של קבלת עמדת התובעת היא יצירת אנומליה שאינה מוכרת בדין: הכנסה שמוכרת כפירותית לצורכי מס הכנסה ובה בעת מוכרת כהונית לצורך דמי ביטוח לאומי. כל מסלול ויתרונותיו. כל מסלול וחסרונותיו, ולא הוכח כי הסדר המס עם רשות המסים נכפה על התובעת בניגוד לרצונה ובוודאי שלא בניגוד לדין. מסקנה זו מובילה אותי לקבל את טענתו המשפטית של הנתבע, לפיה הלכת לפיד [ע"א 6159/05] לא חלה מן הטעם שלא הוחל על התובעת סעיף 102 הישן וההקצאה בוצעה בהתאם להסדר. הוא הדין ביחס להלכת אורמת [עב"ל 3393-10-14], שם דובר בפירוש על עובדי החברה המקצה ולא על עובדי חברות בנות.​"

הערעור לבית-הדין הארצי לעבודה

המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה וביום 31.1.2023 ניתן פסק-הדין בערעור.

בית-הדין הארצי (השופטת ס' דוידוב-מוטולה, השופט ר' פוליאק, השופטת ח' אפיק גנדלר, נציג ציבור (עובדים) מר י' לויזנון ונציב ציבור (מעסיקים) מר ד' רם) דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בית-הדין הארצי קבע, כי לאחַר עיון בכל חומר התיק ושקילת טענות הצדדים, כפי שהובאו בפניו בכתב ובעל-פה, יש מקום לדחות את הערעור וזאת בעיקרו של דבר בהתבסס על נימוקיו וטעמיו של בית-הדין האזורי.

נקבע, כי אין בכוחה של המערערת להתנער בדיעבד מתנאי התכנית המאושרת, שהיוותה הֶסדר כולל שגם יתרונותיו בצדו, וכי העובדה שמדובר במסלול "ליד 102" כטענת המל"ל עולה בבירור לא רק מהתכתובת בין הצדדים אלא גם ממהותו של המסלול האמור.
עוד נקבע, כי אף במכתב ב"כ המערערת למוסד מיום 29.3.2011 צוין במפורש כי דוּבּר "במסלול ליד סעיף 102, ועל-כן לא ניתן להתעלם מכך, ולראות בהכנסה מושא המחלוקת ככזו החוסה תחת "מסלול 102 "הרגיל, תוך התעלמות מהבקשה המפורשת שהפנתה המערערת בזמן אמת. בקשה זו קיבלה מענה חד-משמעי שכָּלל תנאים מוקדמים לאישור התכנית המבוקשת וביניהם תנאי מפורש לפיו ההכנסה תיחשב כהכנסה פירותית מבּחינת העובדים; ומשכך, המערערת אינה יכולה לחזור בה בדיעבד מהסכמתה דה פקטו לתנאים אלה ולבקש לראות בהכנסה כהכנסה הונית לצורך אי-תשלום דמי ביטוח על-בסיס שינוי מאוחר בפסיקה שהתייחסה ל"מסלול 102 טהור".