שיעור הריבית לגבי סעיף 3(ט) לפקודה
פורסמה ברשומות הודעת שר האוצר לפיה שיעור הריבית בשנת-המס 2023 לעניין סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה* הינו 3.87% (קישור להודעה).
* תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ"ה-1985.
שיעור הריבית בשנת-המס 2023 לעניין סעיף 3(י) לפקודה* טרם פורסם.
* תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לעניין סעיף 3(י)), התשמ"ו-1986.
כללים לחתימה מרחוק על הדוח השנתי של לקוח מול מייצגו
כידוע, המערכת להגשת "דוח שנתי מקוון מלא" הושקה בנובמבר 2020 והָחל ממועד זה ניתן להגיש דוחות של יחידים וחברות לשנות-המס 2019 ואילך באופן מקוּון מלא. כלומר, ניתן להגיש את הנספחים והצרופות של הדוח השנתי באופן מקוּון וכן לקבל אישור הגשה ממוחשב ללא צורך בהגעה פיזית למשרד השומה.
היות שלצורך השלמת הגשת הדוח השנתי נדרש המיַיצג להחתים את הנישום על הדוח ולהעבירו באמצעות המערכת להגשת דוח שנתי מקוּון מלא, ניתנה למַייצגים, עם פתיחת המערכת שהתרחשה בעיצומו של משבר הקורונה, אפשרות להחתים את הלקוח באמצעות תוכנה להחתמת לקוח מרחוק (נוסף לאפשרויות השונות הקיימות להחתמת הלקוח: חתימה פיזית, מייל, פקס וכו').
ביום 18.1.2023 פורסמה הנחייתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, לפיה נוכח האפשרות להגשת דוח מקוּון כאמור, ובמטרה להתאים את המערכות לצרכים המשתנים במשק וכדי להקל על ההתנהלות בין ציבור המייצגים לנישומים, בכוונת הרשות לאפשר חתימה מרחוק על הדוח השנתי כאפשרות חלופית וקבועה.
ההנחייה האמורה עוסקת בהתוויית כללים שיאפשרו למיַיצגים להחתים מרחוק את לקוחותיהם על הדוחות השנתיים, באמצעות תוכנות חתימה מרחוק.
להורדת ההנחייה, לחצו כאן.
עדכון נוסף להסדר האורכות למייצגים להגשת הדוחות לשנת-המס 2021
במבזק מס' 1971 מיום 30.3.3022 דיווחנו על פרסום הודעתו של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת דוחות לשנת-המס 2021 – הֶסדר האורכות למיַצגים (קישור להודעה).
במסגרת ההודעה פורטו, בין היתר, מועדי הארכּות למיַיצגים לשנת-המס 2021 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם נציגי הלשכות המקצועיות.
ואילו במבזק מס' 2006 מיום 12.1.2023 דיווחנו אודות פרסום הודעתו הנוספת של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת), וזאת בנושא עדכון הנוהל האמור ולפיה מועד ההגשה למכסת דוחות היחידים שנקבעה בשיעור 100% ליום 31.1.2023 נדחה ליום 28.2.2023.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום הודעה נוספת של מר אוחיון בנושא עדכון הנוהל האמור ולפיה מכסת הגשת הדוחות לחברות ליום 31.1.2023 תוקטן משיעור של 58% לשיעור של 50% (מועד ההגשה נותר 31.1.2023).
להורדת ההודעה הנוספת, לחצו כאן.
לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2022
במבזק מס' 2002 מיום 14.12.2022 דיווחנו אודות פרסום נוסח מעודכן של לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2022 (קישור ללוח המעודכן), במסגרתו נכללים, בין היתר, הסכומים המתואמים לשנת-המס 2022, סכומי שווי השימוש, תקרות ההכנסה ושיעורי ההנחה בישובים מוטבים ורשימתם, דוגמות למתן נקודות זיכוי על-פי מצב משפחתי ועוד.
ואילו במבזק מס' 2006 מיום 12.1.2023 ציינו, כי בלוח העזר האמור נפלו שתי טעויות סופר, כמפורט בהודעתה בעניין זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (קישור להודעה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעה נוספת בנושא של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) ולפיה השינויים בשדות הכלולים בטופס 106 המצוינים בלוח לא יבוצעו, כך שלא חל שינוי בכללים לדיווח בטופס 106.
נזכיר, כי במקביל לפרסום הנוסח המעודכן של לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2022 פורסם הלוח לשנת-המס 2023 (קישור ללוח).
לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2022
במבזק מס' 2002 מיום 14.12.2022 דיווחנו אודות פרסום נוסח מעודכן של לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2022 (קישור ללוח המעודכן), במסגרתו נכללים, בין היתר, הסכומים המתואמים לשנת-המס 2022, סכומי שווי השימוש, תקרות ההכנסה ושיעורי ההנחה בישובים מוטבים ורשימתם, דוגמות למתן נקודות זיכוי על-פי מצב משפחתי ועוד.
ואילו במבזק מס' 2006 מיום 12.1.2023 ציינו, כי בלוח העזר האמור נפלו שתי טעויות סופר, כמפורט בהודעתה בעניין זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (קישור להודעה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעה נוספת בנושא של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) ולפיה השינויים בשדות הכלולים בטופס 106 המצוינים בלוח לא יבוצעו, כך שלא חל שינוי בכללים לדיווח בטופס 106.
נזכיר, כי במקביל לפרסום הנוסח המעודכן של לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2022 פורסם הלוח לשנת-המס 2023 (קישור ללוח).
תובענה ייצוגית נגד רשות המסים על-ידי שכיר
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 1885 מיום 22.11.2020 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין samart rachakham ופידון ג'קרי.
עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 שעניינה בטענת שני המבקשים, עובדים תאילנדים המועסקים בבקעת הירדן, לפיה המשיבה (רשות המיסים) גובה מהם ומעובדים זרים אחרים המועסקים ב"אזור" כמשמעותו בפקודת מס הכנסה מס שלא כדין, וזאת באמצעות ניכוי במקור המבוצע על-ידי מעבידים ישראליים.
המבקשים טוענים, כי המשיבה אינה חולקת על כך שאותם העובדים לא היו חייבים בתשלום מס הכנסה בישראל, אלא שבמקום להשיב להם מיוזמתה את אותם הכספים שנגבו על-ידי המעסיקים החקלאיים, היא מערימה עליהם קשיים בעצם דרישתה להגיש בקשה להחזר לפי סעיף 160 לפקודת מס הכנסה.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין קבע, כי המבקשים עותרים להחזר מס באופן אחר, ושלא בדרך הגשת בקשה (דו"ח) כאמור בסעיף 160 הנ"ל, אלא שדרך ההשבה, להבדיל מעצם ההשבה, אינה יכולה להוות נושא לדיון בתביעה ייצוגית. שכּן, תובענה ייצוגית נועדה למצבים שבהם נגבה מס שלא כדין שהרשות מסרבת להשיבו, ולא למצבים שבהם קיימת לנישום טרוניה באשר לאופן ההשבה.
עוד קבע השופט, כי משלא פעל תובע על-פי האמור בפקודת מס הכנסה ולא הגיש בקשה (דו"ח) להחזר המס כנדרש, טרם קמה לו הזכות להחזר וממילא גם לא ניתן לומר כי הרשות מחזיקה בידה את סכומי המס "שלא כדין".
השופט בורנשטין הוסיף וקבע, כי בדין טענה המשיבה, כי במקרה דנא לא הוכח קיומו של תובע ייצוגי אשר בשמו הוגשה בקשת האישור, ולפיכך לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות ("החוק"). יתרה מזאת, הבקשה הוגשה ללא תצהירי המבקשים, כך שלא בוססה זכאותם להחזר וממילא לא הוכח גובה ההחזר הנטען.
השופט חזר על דבריו בעניין נוקראי (ע"מ 5356-05-16),* לפיהם אין לאשר תובענה ייצוגית מקום שבו לא קיים מבקש בעל עילה אישית העומד מאחורי הבקשה ומחויב לה.
* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן. נזכיר, כי הערעור שהגיש נוקראי לבית-המשפט העליון על פסק-הדין של השופט בורנשטין נדחה. למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
לאור כל האמור, קבע השופט בורנשטין, כי לא קיימת למבקשים עילת תביעה אישית הנמנית עם העילות הנזכרות בחוק; וכי בנסיבות העניין הוא אינו סבור, כי יש מקום לבחון את אפשרות החלפת המבקשים בתובעים ייצוגים חלופיים בעלי עילת תביעה אישית, או את האפשרות כי תחת אדם בעל עילה תביעה אישית, תוגש התובענה על-ידי ארגון, מה גם שהדבר לא התבקש על-ידי באי-כוח המבקשים, וככל הנראה לא בכדִי.
פסק-הדין של בית-המשפט העליון
אחד מבּין שני המבקשים (מר ג'קרי) מיאן להשלים עם פסק דינו של בית-המשפט המחוזי והגיש ערעור לבית-המשפט העליון; ואתמול (23.1.2023) ניתן פסק-הדין בערעור.
בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שטיין (אליו הצטרפו הנשיאה א' חיות והשופטת י' וילנר), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט שטיין הִבהיר, כי סעיף 4(א)(1) לחוק דורש כי לתובע הייצוגי תהיה עילת תביעה אישית כתנאי להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, דהיינו אדם פרטי רשאי להגיש תובענה ייצוגית רק כאשר הוא רשאי להגיש תביעה אישית באותו עניין.
שעה שכך, הוסיף השופט, יש לבחון האם המערער, לוּ היה מגיש תביעה אישית, היה זכאי לקבל במסגרתה את הסעד הנתבע על ידיו בגדרי התובענה הייצוגית, בשינויים המחויבים.
השופט שטיין קבע, תוך שהוא מַפנה להלכת שחר (ע"א 3602/97), כי על-פי סעיף 160 לפקודה, לא זו בלבד שאין החזר מס בלא הגשת דו"ח, אלא שבלא הגשת דו"ח – גם לא ניתן לפְנות לבית-המשפט בעניין זה. זאת לאור סעיף 160(ג) לפקודה הקובע כי "כל הרואה עצמו מקופח בהחלטתו של פקיד השומה בדבר הסכום שיש להחזירו [...] תהיה לו אותה זכות ערעור על ההחלטה שהיתה לו אילו היה רואה עצמו מקופח בשומה שנעשתה לו". דהיינו, את החלטת פקיד-השומה בבקשה בדבר החזר המס ניתן לתקוף בדרך של ערעור לפי סעיף 153 לפקודה (ערעור מס אשר נדון בפני בית משפט מחוזי).
עוד קבע השופט שטיין, כי החלטת פקיד-השומה בדבר החזר המס או אי-החזרוֹ, שעליה ניתן לערער לבית-משפט מחוזי, יכולה להינתן רק אחרי שתוגש בקשת השבה באמצעות דו"ח; ולפיכך, שעריו של בית-המשפט יהיו פתוחים בפני תביעה להשבת מס ששולם ביֶתֶר רק כאשר התובע הגיש לפקיד השומה דו"ח בהתאם לאמור בסעיף 160(א) לפקודה ואחרי שפקיד השומה החליט בבקשת ההשבה.
אשר לטענת המערער לפיה פקודת מס הכנסה וההסדר הקבוע בסעיף 160(א) הנ"ל אינם חלים עליו, וממילא אינם חוסמים את דרכו בבואו להגיש תביעה אישית להשבת המס אשר נגבה ממנו בניגוד לדין,* קבע השופט שטיין, כי בטענה זו אין ממש.
* זאת, מאחַר שלטענתו הוא אינו בגדר "נישום" על-פי הפקודה, שמעיקרה אינה מטילה עליו כל חבות במס.
שכּן, הגם שהוראות סעיף 3א לפקודת מס הכנסה* אינן כוללות התייחסות להכנסותיהם של תושבי-חוץ אשר הופקו או נצמחו באזור – ובהיעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה ובשים לב להוראות סעיף 2 לפקודה הנוגעות רק להכנסותיהם של תושבי-חוץ שהופקו או שנצמחו בישראל – ניתן ללמוד כי הכנסותיו של תושב חוץ אשר הופקו באזור אכן אינן חייבות במס על-פי הפקודה, הרי שבעצם הפטוֹר ממס הכנסה ישראלי לא די: "העובדה שהפקודה אינה מטילה חבות במס על אדם מסוים, אין משמעותה כי אותו אדם רשאי לתבוע מהמדינה השבת מס, אשר נגבה ממנו בשגגה או מסיבה אחרת, שלא במסגרת סעיף 160)א) לפקודה. כללי החבות לחוד, וכללי ההחזר לחוד" (פס' 26 לחוות דעתו של השופט שטיין) [ההדגשה במקור – הח"מ.]
* סעיף 3א לפקודה מוסיף וקובע את החבות במס בשל הכנסות שהופקו או שנצמחו באזור – קרי: בשטחי "יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית" (ראו סעיף 3א(א) לפקודה).
לאור האמור, קבע השופט שטיין, כי היות שהמערער לא הגיש דו"ח לפי סעיף 160(א) לפקודה, הוא אינו רשאי לפְנות לבית-המשפט בתביעה אישית להשבת מס שלטענתו שולם בשמו ביֶתֶר – זאת, בין אם המס שולם על ידיו במישרין ובין אם המס שולם על-ידי מעסיקו בדרך של ניכוי משכרו; ובהתאם, אין המערער רשאי להגיש תובענה ייצוגית בעניינו של תשלום היֶתֶר.
למעלה מן הצורך (באשר דין הערעור להידחות בהיעדר עילת תביעה אישית בידי המערער), הוסיף השופט שטיין וקבע (ראו פס' 52-39 לחוות דעתו), כי במקרה דנא לא ניתן היה להגיש תובענה ייצוגית מכוחו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק* וכי תובענה ייצוגית ממילא אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שלפנינו (סעיף 8(א)(2) לחוק) (ראו פס' 55-53 לחוות דעתו של השופט שטיין).