ביום 2.1.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין נימה אר אנד די בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש מנהל מע"מ ת"א 1, המשיב בערעור מע"מ שהגישה המערערת, להורוֹת לאחרונה להפקיד ערובה מספקת להבטחת תשלום הוצאות המשיב, ככל שהערעור יידחה.
הבקשה הוגשה על-ידי המשיב כשבוע לפני הגשת ראיותיו וכשבועיים לפני דיון ההוכחות.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה וקבע את הערובה על סך של 3,000 ש"ח (קישור להחלטה).
השופטת סרוסי ציינה, כי יש צדק בטענות המערערת באשר לשיהוי הכבד בהגשת הבקשה, אך אין בשיהוי לבדו כדי להביא לדחיית הבקשה על הסף, ואף לא לגופה, הגם שיש בו להוות שיקול משמעותי בשאלת גובה הערובה הראוי.
לדבריה, המקרה דנן הוא מקרה ראוי לחיוב בהפקדת ערובה, שכּן מדובר בחברה בע"מ שמקורותיה הכספיים מוגבלים עד למאוד ושסיכויי תביעתה אינם "גבוהים במיוחד" באופן המצדיק לפטוֹר אותה מהעמדת ערובה. על-כן, במקרה הרגיל היה מקום לחיֵיב את המערערת בהפקדת ערובה מספקת.
אולם, לאור מועד הגשת הבקשה, המטרה העיקרית בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע – שהיא למְנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע – מאבדות מתוקפן באופן שאין בו כדי לאיין לחלוטין את בסיס הבקשה אך יש בו כדי להשליך על גובה הערובה הראויה.
לאור האמור, ובהינתן האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות של המערערת לבין זכותו של המשיב להבטיח את תשלום הוצאותיו, יש להעמיד את גובה הערובה בו תחויב המערערת על הצד הנמוך ביותר בסך של 3,000 ש"ח.