פק"מ OUT קרן כספית IN
בעת האחרונה, ובעקבות העלאת הריבית, העיתונות הכלכלית נדרשה בהרחבה לשיעור הריבית שניתן לחוסכים בפיקדונות בנקאיים.
בהקשר זה, נבקש להזכירכם, כי יחידים וחברות השוקלים להשקיע בפיקדונות שקליים ייטיבו לעשות אם יבחנו את האפשרות להשקיע בקרן כספית (Money Market Fund).
קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקי השקעה סולידיים שמשך החיים הממוצע (מח"מ) שלהם אינו עולה על 90 יום, כאשר מבּחינה מיסויית ענייננו בקרן נאמנות לכל דבר ועניין, תוך שמרבית הקרנות הכספיות בוחרות להיחשב כקרנות פטורות ולא כקרנות חייבות.
נזכיר, כי ככלל, קרן נאמנות פטורה, כשמה כן היא, פטורה ממס על הכנסותיה, אך כאשר היחיד מממש את השקעתו בקרן הפטורה ברווח, הוא משלם בגינו מס בשיעור 25%. כלומר, מדובר בשיעור מס גבוה יותר מזה שמשולם על פיקדון שקלי (15%). עם זאת, כאשר מחושב הרווח לצורכי מס, מנוטרל שיעור עליית מדד המחירים לצרכן (אינפלציה), וזאת בדומה לחישוב הרווח החייב במס במכירת מניות.
לעומת זאת, כאשר יחיד משקיע בפיקדון שקלי,* הוא מחויב במס בגין מלוא הרווח הנומינלי, קרי: ללא ניטרול של האינפלציה. כלומר, בעוד שהמס בשיעור 25% מוטל על רווח ההון הריאלי, המס בשיעור 15% מוטל על רווח ההון הנומינלי.
* כמו גם במק"מ.
ומה באשר לחברה?
חברה חייבת במס בשיעור 23% הן על הכנסה מריבית שמקורהּ בפיקדון בנקאי והן על רווח הון ריאלי ממכירת יחידות בקרן כספית.
נזכיר, כי עד לתיקון 20 לחוק התיאומים, חברות שחוק התיאומים חל בקביעת הכנסתן, היו זכאיות ל"ניכוי בשל אינפלציה" ובכך נוטרלה (אם כי לא באופן מלא) הטלת המס בשיעור "הרגיל" על פיקדון שקלי. ברם, בעקבות התיקון והחִל מיום 1.1.2008, הוראות חוק התיאומים אינן חלות עוד* וכנגזר מכך, חברות לא מקבלות עוד "ניכוי בשל אינפלציה".
* אומנם, חלק מהוראות חוק התיאומים ממשיכות לחול בהתאם להוראות המעבר, אך הוראות אלו אינן רלבנטיות לענייננו.
כלומר, חברה הבוחרת להשקיע בפיקדון בנקאי חייבת במס בשיעור רגיל (23%) על מלוא התשׂואה הנומינלית הגלומה בפיקדון.
נוסיף ונציין, כי להשקעה בקרן כספית (פטורה) יתרון משמעותי בהשוואה לפיקדון שקלי והוא דחיית מס: קרן פטורה אינה משלמת מס על הכנסותיה והמס מוטל רק כאשר המשקיע (לרבות חברה) מוכר את היחידות בקרן (למעט אם הקרן מחלקת רווחים, או אז רווחים אלה מחויבים במס). כלומר, ההשקעה בקרן מאפשרת לצבור (על הנייר) רווחים בשוק ההון מבלי לשלם מס, וזאת עד למועד המימוש בפועל.
בהקשר זה נזכיר, כי חברה חייבת במס על רווחים שמקורם בקרן נאמנות (חייבת/פטורה) בשיעור 23% ועל-כן השקעה של חברה בקרן נאמנות חייבת תביא לכפל-מס: פעם אחת, במישור הקרן (שמשלמת מס כמו יחיד); ופעם שנייה, במישור החברה. על-כן, זולת אם מדובר בקרן שצברה הפסדים לצורכי מס, אין כל הגיון שחברה תשקיע בקרן חייבת.
יתרון נוסף שיש לקרן כספית (פטורה) על-פני פיקדון שקלי הינו לעניין קיזוז הפסדים: הפסד הון ממכירת ניירות-ערך מותר בקיזוז כנגד רווח הון מכל סוג שהוא ובמקרים מסוימים, לגבי יחיד, גם כנגד ריבית/דיבידנד שמקורם בניירות-ערך. כלומר, לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד הכנסות ריבית מפיקדון שקלי (שכן פיקדון בנקאי אינו נחשב לנייר-ערך), אך ניתן לקזז את ההפסד כנגד רווח הון מפדיון יחידות בקרן כספית.
סיכומו של עניין
לקרן הכספית עשויים להיות מספר יתרונות משמעותיים ובכלל זאת יתרונות מס מעצם היותה קרן פטורה.
מובן שבכל מקרה, יש לבחון את כדאיות ההשקעה בהתחשב בנתוניו האישיים של המשקיע, האינפלציה ועמלות הכרוכות (ככל שכרוכות) בהשקעה.
נזכיר, כי ספרנו מיסוי שוק ההון (מהדורה שלישית, 2019) כולל דיון נרחב לגבי מיסוי פיקדונות ותוכניות חיסכון בנקאיים (פרק 9) ולגבי מיסוי השקעות בקרנות נאמנות (פרק 11) ביחס למשקיעים השונים.*
* לפרטים נוספים לגבי הספר, לחצו כאן.
המלצות לגבי אסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, גב' שירה גרינברג, פרסמה דו"ח רחב היקף שהוגש לשר האוצר בנושא נכסים דיגיטליים, ובו המלצות לגבי אסדרת התחום בישראל.
הדו"ח מקיף מִגוון רחב של היבטים הנוגעים לתחום הנכסים הדיגיטליים ובכלל זאת סקירה של שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל ובעולם ובפרט שוק המטבעות הדיגיטליים, הערכת הסיכונים ועמידה על החסמים המרכזיים להתפתחות נאותה של השוק, וכן המלצות מקיפות בהקשרים אלה.
ראו, בין היתר, את ההתייחסות בדו"ח להשלכות המס, בסעיפים 3.8 (עמ' 43) ו-7.4 (עמ' 70) לדו"ח.
להורדת הדו"ח, לחצו כאן.