מבזקים, חדשות ועדכונים במיסוי בינלאומי

העברת מידע במסגרת ה-CRS

מבוא

כידוע, CRS* הינו תקין אחיד, שפותח על-ידי ה-OECD, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות, אשר על פיו ייאסף מידע פיננסי אודות תושבים זרים על-ידי המוסדות הפיננסיים ויועבר לרשות המוסמכת במדינה (בדרך כלל רשות המס) לצורך העברתו למדינות התושבוּת של בעלי החשבונות, באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי.

* Common Reporting Standard.

בחודש מאי 2014 הצהירה מדינת ישראל, במסגרת מפגש מועצה במעמד שרים שהתקיים ב-OECD (ביחד עם 50 מדינות נוספות) כי תפעל ליישום מהיר של התקן ולשם כך תדאג לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי.
בחודש אוקטובר 2014 הודיעה מדינת ישראל כי היישום של חילופי מידע אוטומטיים בהתאם לסטנדרט יחל בסוף 2018.
ואילו בחודש יולי 2016, אישרה הכנסת את תיקון 227 לפקודת מס הכנסה (קישור לתיקון), ובו תשתית חוקית לחילופי מידע אוטומטיים.

במבזק מס' 1773 מיום 10.2.2019 דיווחנו על פרסום תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 ("תקנות CRS") המבוססות על התקן ובעקבותיהן המוסדות הפיננסיים יצטרכו לזַהוֹת לקוחות שהם תושבים זרים לצורכי מס ולהעביר מידע על חשבונות שבבעלותם, המוחזקים באותם מוסדות פיננסיים, לרשות המסים, לשם העברתם למדינת מושבם (קישור לתקנות CRS).
עוד דיווחנו, כי רשות המסים פרסמה את רשימת המדינות המשתתפות ורשימת המדינות בנות הדיווח אליהן ישראל תעביר מידע במסגרת התקן (קישור לרשימה).

בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1892 מיום 27.12.2020 על פרסום תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (הוראת שעה), התשפ"א-2020 ("הוראת השעה") (קישור להוראת השעה) המאריכות את המועדים המנויים בתקנות 6(ג)(1) ו-7(ה) לתקנות CRS.

טיוטת התיקון לתקנות CRS

בדוח שפרסם ה-*Global Forum בחודש דצמבר 2020 על התשתית המשפטית בישראל צוינו מספר פערים.

* Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes.

גוף זה פועל תחת ארגון ה-OECD ואחראי, בין היתר, על בחינת יישום הוראות תקן ה-CRS במדינות השונות. בשנת 2020 ערך ה-Global Forum ביקורת עמיתים לבחינת התשתית המשפטית ליישום ה-CRS בכל המדינות שהתחייבו ליישם את ה-CRS ובכללן מדינת ישראל.

שני הפערים המהותיים ביותר שהוצגו בדוח הם חוסר בהוראה מפורשת בתקנות CRS לשמירת מסמכים ותיעוד פעולות ששימשו לסיווג חשבון כחשבון בר-דיווח וחוסר בתקנות CRS בהוראה אנטי-תכנונית שמאפשרת למנהל רשות המסים לקבוע כי ניתן להתעלם מפעולה או מהסדר שמטרתם העיקרית היא התחמקות מדיווח לפי תקנות CRS.

לאור האמור, וכפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 1969 מיום 16.3.2022, פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ובדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון מס' 1), התשפ"ב-2022 ("טיוטת התקנות"), בגדרהּ מוצע לתקן את תקנות CRS, בהקשר לשני פערים אלו (קישור לטיוטת התקנות).

רשימת המדינות המשתתפות בהתאם לתקנות CRS

בהמשך לכל האמור, נבקש לעדכנכם, כי מחלקת מיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית שברשות המסים פרסמה רשימה מעודכנת של המדינות המשתתפות והמדינות בנות הדיווח אליהן ישראל תעביר מידע במסגרת ה-CRS.

למַעבר לרשימה, לחצו כאן.

קביעת שווי קניין רוחני במכירה בין צדדים קשורים

שלשום (25.10.2022) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין סי איי סופטוור ישראל בע"מ.

להלן עיקרי העוּבדות כפי שהובאו בפתח פסק-הדין:
המערערת היא חברת תוכנה שהוקמה בשנת 1990 תחת השם ממקו תוכנה בע"מ ("ממקו").
בסוף שנות ה-90 ממקו נרכשה, בשרשור, על-ידי .CA Inc, חברת ענק בינלאומית ("החברה העולמית") אשר עומדת בראש קבוצה בת למעלה מ-200 חברות תוכנה ואתרי פיתוח ברחבי העולם.
לאחַר הרכישה בידי החברה העולמית, שוּנה שמה של המערערת לסי. איי. סופטוור ישראל בע"מ ובמהלך השנים מוזגו אליה חברות תוכנה ישראליות נוספות שהחברה העולמית רכשה.
במועד הרכישה, החזיקה המערערת ב-4 תוכנות לאבטחת מידע שפותחו בשנות ה-90 בתמיכת המדען הראשי ובסיוע מענקים ממנו ("תוכנות ממקו"), כאשר המרכזית בתוכנות ממקו הייתה תוכנת ה-SeOS, אשר הושקה בשנת 1995, וכונתה בהמשך "CA Access Control", בהתאם לפעולת הגבלת הגישה אותה ביצעה ("תוכנת ה-SeOS" או "התוכנה"). מהותה של תוכנת ה-SeOS הייתה מניעת גישה בלתי-מורשית למשאבי מערכת ההפעלה על-ידי חסימה בליבת מערכת ההפעלה (ה-Kernel).
בסמוך לאחַר הרכישה, פעילותה והכנסותיה של המערערת התרכזו בארבעה מישורים שונים: (א) שיווק והפצה בישראל של מוצרים שבבעלות החברה העולמית עבור 65% מתמורת המכירה, כאשר יתרת התמורה (35%) הועברה לחברה העולמית; (ב) שירותי מו"פ לחברה העולמית בתמורה להחזר עלות בתוספת שיעור רווח של 12.5% (Cost +12.5%), כאשר הבעלות בקניין הרוחני שפותח במסגרת זו היא של החברה העולמית; (ג) מו"פ ותחזוקה של תוכנות ממקו, כאשר הבעלות בתוצרי המו"פ היא של המערערת ("המו"פ העצמי"); ו-(ד) הכנסות מתמלוגים בגין הקניין הרוחני שבבעלות המערערת. שיווק ומכירת תוכנות ממקו ברחבי העולם בוצעו על-ידי החברה העולמית, כאשר החברה העולמית קיבלה 65% מתמורת המכירה, והמערערת קיבלה 35%.
בשנת 2010 מכרה המערערת את הקניין הרוחני שבבעלותה לחברה העולמית בתמורה לסך של כ-111,300,000 ש"ח, בהתאם להערכת שווי שערכה ("העִסקה").
לעמדת המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 3), שווי הפונקציות, הנכסים והסיכונים (FAR – Functions, Assets, Risks) שהועברו במסגרת העִסקה עולה עשרת מונים על השווי שדוּוח על-ידי המערערת, ועל-כן, והיות שמדובר בעסקה בין צדדים קשורים, יש להתערב בשווי העסקה ולקבוע כי שוויה האמיתי הוא בסך של כ-667,000,000 ש"ח.
המערערת מתנגדת לעמדת המשיב וטוענת כי הקניין הרוחני נמכר בשווי שוק, בהתאם להערכות שווי שונות שהציגה.
עוד קבע המשיב, כי מאחַר שהמערערת לא קיבלה בפועל את מלוא הפיצוי בגין העִסקה, יש לראות באותם סכומים שלא הועברו לה כהלוואה שניתנה לחברה העולמית, ולכן יש לחיֵיב את המערערת בגין הכנסות ריבית רעיונית מהחברה העולמית. המשיב קבע את שיעור הריבית לפי 2.2585% לשנה, בהתאם להלוואה שהייתה קיימת בין המערערת ובין החברה העולמית.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).