מבזקים, חדשות ועדכונים

מערכת חדשה לאישורי ניכוי מס במקור

במבזק מס' 1986 מיום 14.8.2022 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הודעתה (קישור להודעה) של גב' ענת סרוסי, סמנכ"לית לגבייה – שעם ברשות המסים, לפיה ביום 1.1.2023 ייכנסו לתוקף מספר שיפורים ושינויים באישורי ניכוי מס במקור: אפשרות חדשה לזיהוי על פי מספר ישות (תעודת זהות, מספר חברה או מספר שותפוּת), שינוי בסוגי התשלום הכלולים בכל סעיף והפרדת אישור ניכוי מס במקור מאישור גופים.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים.
למַעבר להודעתה של רו"ח קלימן, לחצו כאן.

פסק-הדין בעניין הרב אבוחצירא

ביום 19.8.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הרב ברוך אבוחצירא ובנו של הרב, הרב יהודה אבוחצירא.

הרב ברוך אבוחצירא ("הרב") הינו רב מוּכּר, נצר לשושלת רבנים ידועה מבית אבוחצירא ובנו של הרב ישראל אבוחצירא הנודע בכינויו "הבאבא סאלי". הרב מקבל את קהל מאמיניו, מברך, מייעץ, מוֹכר אותיות בספרי תורה, משתתף באירועים, מקיים הילולות ומשכיר חדרים לשבתות חתן. כמו-כן, הקים הרב חמש עמותות.
פעילות זו של הרב מניבה ממון ונתמכת בדרך של מה שמכוּנה תרומות ומתנות מצד קהל מאמיניו בארץ ובחו"ל.
לאחַר דיוני שומה, קבע המשיב (פקיד-שומה יחידה ארצית לשומה) ביום 30.12.2014 לרב שומות לשנות-המס 2003–2010 וביום 24.1.2017 לרב ו/או לרעייתו גב' ויויאן אבוחצירא (רעייתו) שומה לשנת-המס 2011, כל אלו, לפי מיטב השפיטה. כמו-כן, קבע המשיב ביום 24.1.2017 לרב יהודה אבוחצירא ("בנו של הרב") ו/או לרעייתו גב' רוחמה אבוחצירא שומות לשנות-המס 2005–2011, לפי מיטב השפיטה.
המשיב יִיחס את הסכומים שהופקדו או הועברו לחשבונות הבנק של הרב ו/או בנו ו/או נשותיהם למכלול פעילותו לרבות ברכות, ייעוץ, השתתפות באירועים וטקסים וארגון הילולות, תוך שראה בסכומים האמורים הכנסות ממקור של עסק או משלח-יד למתן שירותי דת לפי הוראות סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, או הכנסה מתשׂואה על נכסים לפי הוראות סעיף 2(7) לפקודה, או הכנסה ממקור אחר לפי הוראות סעיף 2(10) לפקודה. לטענת המשיב, המערער כלל אינו מקיים כל תיעוד על התקבולים המתקבלים על ידיו ועל-כן נקבעו השומות רק על-סמך הפקדות בחשבונות הבנק של המערערים, לאחַר גריעת הסכומים שהועברו לעמותות וללא הכספים שהתקבלו במזומן ולא הופקדו בחשבונות.
המערערים טענו, כי ההכנסות ניתנות כמתנות אישיות וכי חלק מההכנסות מקורן בהילולות שהמערערים עורכים ומכספים לגביהם הם רק משַמשים כצינור להעברת התרומות לעמותות השונות. עוד נטען, כי חלק מההכנסות מקורן במכירת תשמישי קדושה שהיו שייכים ל"באבא סאלי" וכן מתרומות של אנשים אשר תרמו "כאוות נפשם" עת פנו בבקשה לברכת הרב, לקבלת ייעוץ או בבקשה לשהוֹת בנוכחותו. 

בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור ברובו תוך שהוא מחייב את המערערים בהוצאות בסך 300,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, ציטט השופט אלטוביה בהרחבה מפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין הרב יקותיאל אבוחצירא (ע"א 3159/19) אליו נדרשנו במבזק מס' 1879 מיום 25.10.2020 (קישור למבזק).

השופט אלטוביה קבע, כי מעדותו של הרב ובנו של הרב עולה כי בשנות-המס נָטל הרב חלק בפעילויות שונות, ובין היתר, במתן ייעוץ וברכות למאמיניו, השתתפות בחתונות, קיום הילולות בארץ ובחו"ל, והכל בצורה שוטפת, תוך שהוא נעזר במערכת ארגונית הכוללת עוזרים ועובדים שעָסקו בתיאום פגישות, קבלת קהל, ניהול כספים, ליווי הרב לפגישות ואירועים תוך הסעתו לאלו. עוד עולה מהראיות, כי התקבולים שקיבל הרב במסגרת פעילותו בהמחאות, במזומן, בהעברות לחשבונו הפרטי ו/או לחשבון העמותה ו/או לחשבון בנו ו/או נשותיהם הגיעו לכדי סך של עשרות מיליוני ש"ח בשנות-המס שבמחלוקת.
השופט הוסיף וקבע, כי גובה הסכומים, תדירוּת ההעברות והמערכת הארגונית הענפה אשר אפשרה את המפגשים עם הרב מלמדים שמדובר בפעילות המגיעה כדי עסק או משלח-יד והנובעת ממעמדו והכשרתו של הרב, מכישוריו האישיים והמוניטין האישי שלו, לרבות ייחוסו המשפחתי ("זכות אבות"); ולפיכך, לצורכי מס ומהטעמים שנקבע בעניין אבוחצירא, יש לראות בתקבולים שהתקבלו על רקע פעילותו ומעמדו של הרב כהכנסה מעסק או משלח-יד לפי סעיף 2(1) לפקודה.
עוד ציין השופט, כי אין מקום לקבל את טענות הרב ובנו לפיהן חלק מהתקבולים נתקבלו כמתנות על רקע אישי-רגשי בלבד. "כבר נקבע כי מה שמכונה מתנות אינו מתנה בראי דיני המס כאשר מדובר בסכומים המועברים למקבל 'המתנה' בשל תוארו או העמדה או המשרה בה הוא מחזיק. תקבולים אילו ניתנים בשל תפקידו של מקבלם ומשכך תפקידו כישוריו משרתו או מעמדו הם המקור להכנסות אילו. קל וחומר כאשר יש מנגנון עסקי המטפל בכך או כאשר מדובר בסכומים ניכרים החורגים ממתנה הניתנת ברגיל כאשר אין מדובר באדם במעמד או משרה שכזו" (פס' 14).

בהמשך הדברים, נדרש השופט אלטוביה להכנסות מריבית שנצברו בחשבון הבנק של גב' ססיל בוסיקלה וכן להכנסות מריבית על הלוואה שניתנה לצד שלישי ואשר יוחסו על-ידי המשיב לרב וחויבו במס לפי סעיף 2(4) לפקודה.
השופט קיבל בעניין זה את עמדתו של הרב וקבע, הגם שלא בלי היסוס, כי אין לייחֵס לו את הכנסות הריבית. עוד קבע השופט, כי משבחר המשיב לסַווג כספים אלה כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה וסיווג זה לא הוכח כדבעי, אין מקום וגם אין תשתית לאתֵר סעיף הכנסה אחר שיכול והיה מתאים יותר.

אשר לטענת המערערים לפיה המשיב לא כימת את ההוצאות שהיו להם לצורך ייצור ההכנסות שיוחסו להם למרות שהיה עליו לעשות כן הן על-פי סעיף 17 לפקודה והן על-פי חוזר מס הכנסה  2/2012 (שכותרתו "אסמכתאות להתרת הוצאות ו/או דרישת עלויות") (קישור לחוזר), קבע המשיב, כי המערערים לא צירפו ראיות או מסמכים להוכחת ההוצאות בהן עמדו, וזאת למרות שהמשיב ביקש במספר הזדמנויות שתומצאנה לו אסמכתאות תומכות.
השופט קבע, כי נוכח האמור, ובהתחשב באפשרות שחלק מההוצאות מומנו על-ידי העמותות ו/או שולמו בכספי המזומן שקיבל הרב באופן שוטף, הרי בשעה שאין ניהול פנקסים כדין יהיה זה נכון שלא להכיר בהוצאות. "אכן אין עסק שאין לו הוצאות ומס צריך שיוטל על ההתעשרות קרי על ההכנסה החייבת מאידך אין מקום בנסיבות אילו [...] להתיר לפנים משורת הדין על דרך האומדנה שעור הפחתה בשל הוצאות" (פס' 28).

לבסוף, קבע השופט אלטוביה, כי אין מקום להתערב בשיקול דעת המשיב שעה שהטיל על הרב קנס בְּשל אי-ניהול פנקסי חשבונות על-פי סעיף 191ב לפקודת מס הכנסה.
לדבריו, שיקול דעת זה נכון גם כמדיניות ראויה וכמסר לציבור בנסיבות הנדונות והחלת הסעיף מהווה יישום הנחיית מחוקקוֹ על המסר והתכלית שאליהם כיוון.