5 שנים = עסקת אקראי
במבזק מס' 1870 מיום 17.8.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין בניזרי.
הסוגיה העיקרית שנדוֹנה בפסק-הדין* הייתה שאלת סיוּוגו של הרווח (בסך של כ-5.3 מיליון ש"ח) שנצמח למערער – שעיסוקו בתחום האחזקה של בתים פרטיים ודירות יוקרה, בעיקר לתושבי-חוץ, שבמרבית ימות השנה אינם מאוכלסים על ידי בעליהם – ממכירת וילה בהרצליה פיתוח כמעט 5 שנים לאחַר רכישתה, כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.
* בגדרו של פסק-הדין נדוֹן גם, ובין היתר, הפרש ההון הבלתי-מוסבר שהתגלה בין הצהרות ההון שהגיש המערער.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור ברובו ובכלל זאת קיבל את עמדת המשיב לפיה מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי (קישור לפסק-הדין).*
* ראו את ניתוחו של השופט דורות באשר לסיווג העִסקה בפס' 66 ואילך לפסק-הדין ובכלל זאת את קביעתו (בפס' 77) לפיה תקופת החזקה בת כמעט 5 שנים "אינה ארוכה במונחי נכסי מקרקעין, אך גם אינה קצרה".
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המערער הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, אך לאחַר שנשלמו טענות הצדדים ובהמלצת המותב (הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה נ' הנדל והשופט ע' פוגלמן), הודיע ב"כ המערער, כי הוא אינו עומד על הערעור, ובהתאם הערעור נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
בקשה להוסיף חוות-דעת שמאית לאחַר סיום הליך ההוכחות
ביום א' שעבר (19.12.2021) ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אזורים בנין (1965) בע"מ ואח'.
בין הצדדים נתגלעה מחלוקת, בין היתר, בשאלה האם יש לכלוֹל במסגרת "שווי המכירה" בעסקה סכום של 85 מיליון ש"ח, חבות בהיטל השבחה בגין תוכנית תא/5000, אשר לטענת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) מהווה חבות חוקית של המוֹכר, כאשר לאור ההתחייבות החוזית של הקונה לשאת בה בעצמו, יש לצרפהּ לשווי המכירה לפי עיקרון צירוף כל התמורות.
הליך שמיעת הראיות בערר הסתיים וביום 16.11.2021, עם חתימתו האלקטרונית של תמליל הקלטת הדיון, ניתן צו לסיכומים בכתב לפיו על העוררות להגיש את סיכומיהן עד ליום 2.1.2022 ועל המשיב להגיש את סיכומיו עד ליום 15.2.2022.
ביום 2.12.2021 הוגשה "בקשה דחופה מטעם עוררות 2 ו-3" במסגרתה התבקשה הוועדה לאפשר לעוררות להגיש "חוות דעת שמאית" אשר תתייחס לשאלת עצם החבות בהיטל השבחה, היקף החבות בהיטל השבחה ועיתוי אירוע המס לצורך "קביעת החבות החוקית בהיטל השבחה ליום המכירה".
העוררות ביקשו להגיש את חוות-הדעת השמאית האמורה בתוך 30 ימים מיום אישור הבקשה ולהורוֹת בהתאם על דחיית המועדים להגשת סיכומי הצדדים.
המשיב, שהגיש תגובה מנומקת לבקשה, ביקש לדחותה מהטעמים שפורטו על ידיו.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' סרוסי (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ומר א' זיו), דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).