ביום 12.12.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין מושב נהלל.
באותו מקרה, נדוֹנה השאלה האם המערער, מושב נהלל (מושב עובדים שהוא וחבריו רשומים לצורכי מע"מ כעוסקים מורשים אשר מדַווחים במסגרת איחוד עוסקים), זכאי לנַכּוֹת את מס התשומות הכלול ב-36 חשבוניות שהוציאה רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") למתיישבים החדשים בנהלל בעקבות תשלום ששילמו לרמ"י בגין דמי היוון.
לטענת המערער, ניתן לנַכּות 66% ממס התשומות שנכלל בחשבוניות שהוציאה רמ"י, שכּן התמורה נועדה לאפשר את הקצאת הנחלה בכללותה והנחלה מניבה הכנסות אשר חייבות במע"מ. זאת, בהתאם לתקנה 18(ב)(2) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 ("תקנות מע"מ").*
* יצוין, כי במקור המערער ניכה במסגרת תיק איחוד העוסקים 25% ממס התשומות, וזאת בהתאם לתקנה 18(ב)(3) לתקנות מע"מ.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד בָּחנה את חומר הראיות שהוצג בפניה וקבעה, כי זה מצביע באופן ברור על כך שהתשלום מושא החשבוניות היה עבוּר חלק המגורים בלבד.
למעלה מן הצורך הוסיפה השופטת הוד וקבעה, כי אפילו הייתה מתקבלת עמדת המערער באשר למהות התשלום מושא החשבוניות הרי שלא היה די בכך והיה עליו להוכיח כי התשומות שימשו לעסקה חייבת במס.
לדבריה, המערער לא הרים את הנטל המוטל על כתפיו בעניין זה: לא הוצגו ראיות רלבנטיות ובכללן הסכמים המלמדים על התקשרות של מי מבעלי הנחלות עם אחר אשר מעבד את הקרקע עבורו; לא זומנו לעדוּת עדים רלבנטיים וביניהם בעלי הנחלות האמורות ומי שלכאורה מעבד את הנחלות במקרים בהם הנחלות מעובדות שלא על-ידי בעלי הנחלות; וטענות רבות נטענו בעלמא וביניהן הטענה לפיה כל הנחלות בנהלל מעובדות.
נזכיר, כי סוגיה דומה נדוֹנה על-ידי השופטת הוד בעניין אלוני (ע"מ 63040-02-20) אליו נדרשנו במסגרת מבזק מס' 1921 מיום 15.6.2021.