חשבוניות פיקטיביות
ביום 7.10.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין גמא הוד שירותים ואחזקה בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ רמלה) לשלול ניכוי מס תשומות הנובע מ-173 מסמכים הנחזים כחשבוניות מס אשר הוצאו למערערת – חברה העוסקת במתן שירותים ואספקת כוח אדם בתחומי השמירה, אבטחה, פיקוח ושירותי הניקיון – מאת 14 עוסקים שונים.*
* במקביל, ובעקבות בקשה דחופה שהגיש המשיב למתן צווי עיקול ותפיסה לפי סעיף 112א לחוק מע"מ, עוקלו כספי המערערת בסך של כ-2.6 מיליון ש"ח. זאת, בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים בקשר לבקשה האמורה.
בפסק-דין האוחז 65 עמודים, דחה בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, את הערעור (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, לדבריו של השופט גורמן באשר לטענת המערערת בדבר אכיפה סלקטיבית (ראו פס' 233 לפסק-הדין) וכן לטענתה כי בחירתו של המשיב שלא להשית עליה כפל-מס מלמדת על כך שהוא אינו עקבי בטענותיו (ראו פס' 232 לפסק-הדין).
בקשה לפסילת שופט
רקע
במבזק מס' 1726 מיום 1.7.2018 דיווחנו על פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אביוב גולד בע"מ וש.א.ר.פ מתכות בע"מ.
עניינם של הערעורים בשומות תשומות שהוציא המשיב (אגף המכס ומע"מ חקירות ויחידת ביקורת פשיעה חמורה) למערערות בגין ניכוי שלא כדין של מס תשומות בענף הזהב.
זאת, כחלק מפרשה מורכבת ומסועפת (שכּונתה "זוג משמיים") של הפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות בענף הזהב, במסגרתה אנשים רבים הועמדו לדין פלילי, הורשעו וריצו עונשי מאסר ממושכים.
בפסק-דין האוחז 72 עמודים, דחה בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' סרוסי, את הערעור תוך פסיקת הוצאות בהוצאות משפט בסך 65,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).
המערערות ערערו על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, כאשר במסגרת הערעור, הגישו המערערים בקשה לצירוף ראיות חדשות.
בהחלטה מיום 29.11.2020 קבע בית-המשפט העליון, כי "התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי הנכבד לדיון בסוגיית הראיות החדשות שהגשתן התבקשה בשלב הערעור בתאריך 29.01.2020 וביחס לנפקות האפשרית של הדבר לגבי פסק הדין שניתן".
ביום 24.2.2021, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1904, ניתנה החלטתה של השופטת סרוסי ביחס לראיות הנוספות.
השופטת סרוסי בחנה את הראיות הנוספות וקבעה, כי אין ולא יהיה בצירופן כדי לשנות ממסקנות פסק-הדין (קישור להחלטה).*
* יצוין, כי בין המערערות לבין המשיב התגלעה מחלוקת באשר לשאלת פרשנות החלטתו של בית-המשפט העליון: האם בית-המשפט יצא מנקודת הנחה שהראיות מתקבלות לתיק ונבחנת שאלת השפעתן על פסק-הדין (כטענת המערערות), או שמא יש קודם לדון האם יש מקום לקבל את הראיות החדשות ורק לאחר מכן לדון בהשלכתן (כטענת המשיב).
השופטת סרוסי קבעה, כי עיון בהחלטת בית-המשפט העליון מעלה כי פרשנותו של המשיב היא הנכונה.
על רקע זה, ביקשו המערערות להגיש תוספת לנימוקי הערעור, ולהתייחס להחלטתה המשלימה של השופטת סרוסי.
ביום 12.7.2021, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1926, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור.
בית-המשפט העליון החליט ברוב דעות (המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר והשופט י' אלרון כנגד דעתה החולקת של השופטת י' וילנר) לקבל את הערעור בחלקו באופן שהתיק יוחזר לדיון מחוּדש בבית-המשפט המחוזי (קישור לפסק-הדין).
הבקשה לפסילת המותב
המערערות הגישו בקשה לפסלוּת המותב מלשבת בדין בדיון המחודש.
זאת, בטענה, כי לאור ההחלטה בבקשה לצירוף ראיות, מותב זה אינו יכול לדון באופן אובייקטיבי בתיק; וכי ישיבתו של המותב לדון בעניין אשר בו הוא כבר הכריע מהווה בגֶדר משוא פנים ברור ואמיתי.
המשיב התנגד לבקשה, בגורסו כי זו הוגשה בשיהוי ניכר וכן מהטעם שגישת המערערות היא גישת מרחיקת לכת לפיה בכל עת שבית-משפט שדן בבקשה לצירוף ראיות דוחה את הבקשה מהטעם כי התנאי לפיו "הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לבירור האמת" אינו מתקיים, או, בדומה דוחה בקשה להוספת טענה, הרי שהדבר יביא לפסילתו.
לשיטת המשיב, אין כל הבדל בין מקרה זה למקרה אחר בו ערכאת ערעור קיבלה ערעור על החלטתה של הערכאה הדיונית שלא לקבל ראיה או טענה נוספת; וחזקה כי מותב זה יקיים דיון מחדש ויבחן את הראיות בהתאם להוראתו של בית-המשפט העליון.
השופטת סרוסי דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).