מבזקים, חדשות ועדכונים

החלטות ועדות-הכופר בשנת 20187 

רשות המיסים פרסמה את קובץ החלטות ועדות-הכופר של שנת-המס 2018 (קישור לקובץ).

הקובץ כולל 216 החלטות, מתוכן 89 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין (ובכללן 23 החלטות בנושא השמטת הכנסות מדמי שכירות) 124 החלטות בתיקי מכס ומע"מ ו-3 החלטות משותפות למכס מע"מ ומס הכנסה.

בגדרו של הקובץ מפורטים התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות שמו של החשוד ומקצועו, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות-המס הרלבנטיות, החלטת הוועדה ותמצית נימוקיה.

קובץ זה מתווסף לקובץ החלטות ועדות-הכופר לשנת 2006 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה לשנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2012 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2012 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2014 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2015 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2016 (קישור לקובץ); ולקובץ ההחלטות של שנת-המס 2017 (קישור לקובץ).

תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים

ביום 13.3.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין צדק פיננסי (ע"ר).

עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית (לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006) שהגישה המבקשת, עמותה ציבורית, כנגד רשות המסים.

לטענת המבקשת, הכלי באמצעותו מבוצעת כיום ההשבה של המס שנגבה ביֶתֶר מנישומים שכירים על-ידי מעסיקיהם – הגשת בקשה להחזר באמצעות דו"ח שנתי – מעורר קושי ואינו מספק מענה הולם לעניין, שכּן נישומים רבים נמנעים מהגשת בקשות להחזרי מס.
לטענתה, על המשיבה לערוך בדיקה על-בסיס הנתונים המצויים בידיה ולבחון מי מהנישומים זכאי להחזר מס ששולם ביֶתֶר, וזאת אף ללא הגשת דו"ח ייעודי בעניין זה.

המשיבה, לעומת זאת, הִבהירה, כי היא אינה חולקת על זכותם של נישומים, לרבות שכירים, לקבל החזר מס בגין מס שנוכה מהם במקור ביֶתֶר, אך החזר המס הוא עניין פרטני ויכול להיעשות רק לאחַר הגשת דו"ח שנתי על-ידי הנישום ובדיקת נתוניו האישיים.
בהתאם, טענה המשיב, כי עניינה של הבקשה הוא באשר לאופן ההשבה (להבדיל מעצם ההשבה) וממילא אין מדובר בנושא המתאים להתנהל כהליך ייצוגי, מה גם שלא מתקיימים בנסיבות העניין התנאים הנדרשים על-פי דין לאישור התובענה כייצוגית.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית (קישור לפסק-הדין).

לאחַר שניתח את הכְּלָלים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות באשר להגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, הִבהיר השופט בורנשטין, כי תובענה ייצוגית כנגד רשות לפי פרט 11 לחוק נועדה למצבים שבהם נגבה מס שלא כדין שהרשות נמנעת מלהשיבו ולא למצבים שבהם קיימת לנישום טרוניה באשר לאופן ההשבה ובכלל זאת העניין דנא שעניינו בפרשנותו של סעיף 160 לפקודת מס הכנסה.

השופט בורנשטין הוסיף וציין, תוך שהוא מַפנה, בין היתר, להלכות בעניין הד הקריות (ע"א 438/90) ובעניין שחר (ע"א 3602/97), כי גם לגופו של עניין הוא לא מצא ממש בטענת המבקשת באשר לפרשנות סעיף 160 לפקודה.

למעלה מן הצורך, הוסיף השופט וקבע, כי למרות שתנאי לאישורה של תובענה כייצוגית הוא כי למבקש קמה עילת תביעה אישית, טענת המבקשת לפיה קיים קושי במציאת תובע ייצוגי בשר ודם לא נתמכה בתשתית ראייתית מינימלית ולמעשה הרושם המתקבל הוא כי נוח היה לגורמים העומדים מאחורי המבקשת להגיש את הבקשה לאישור בדרך זו.
בנוסף, ציין השופט בורנשטין, תוך שהוא נדרש להחלטת בית-המשפט העליון בעניין נוקראי (עע"מ 6889/19), כי השימוש בארגון כתחליף לתובע ייצוגי בשר ודם (שאפשרי מכוח סעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות) ראוי שיאושר אך במשורה, במיוחד בתובענה מהסוג דנן.

עיקול רכוש של עֵקב חוב של חֵברה בבעלות בן-הזוג

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אולגה מלוייב.

עניינו של פסק-הדין בתביעה למתן פסק-דין הצהרתי שהגישה מלוייב שלפיו מקרקעין, כספים בחשבון בנק ורכב הרשומים כולם על שמה, ואשר עוקלו ונתפסו על-ידי הנתבע, ממונה מע"מ באר-שבע, בגין חוב של חברת סיף מתכות בע"מ* אשר בבעלותו וניהולו של בן-זוגה של התובעת (ידועים בציבור), עוקלו שלא כדין ושלא בסמכות והתובעת אינה חייבת בחוב שבגינו ננקטו הליכי הגבייה ביחס לנכסים האמורים.

* המדובר בחוב של חברה אחרת בשם אלשורוק בע"מ אשר בעקבות סגירתה יוחס לחברת סיף מתכות בע"מ, וזאת על-פי סעיף 106 לחוק מע"מ. ראו לעניין זה את מבזק מס' 1709 מיום 2.5.2018.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גדעון, דחה את התביעה בהתייחס למגרש ולכספים שבחשבון הבנק וקיבל את התביעה ביחס לרכב (קישור לפסק-הדין).