ביום 6.12.2020 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים.
עניינו של פסק-הדין בשאלת חבותה של ממשלת צרפת (על-ידי הקונסול הצרפתי הכללי בירושלים) במס שבח בגין מכירת זכות במקרקעין מחודש אוקטובר 1993.
שאלה זו התעוררה רק בחודש אוגוסט 2015 כאשר התברר לעוררת כי קיים חוב מס רכוש בגין המקרקעין ובעקבות זאת היא פנתה בעניין זה למשיב, מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים. במסגרת פניה זו עלה, כי העוררת כלל לא דיווחה למשיב על המכר.
כך, רק בחודש מרץ 2016 הגישה העוררת הצהרה על מכירת זכות במקרקעין ובעקבותיה הוציא המשיב שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 82 לחוק מיסוי מקרקעין.
בחודש מרץ 2017 הגישה העוררת בקשה לתיקון השומה והשגה אשר במסגרתה התבקש המשיב לפטוֹר את העוררת מתשלום הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות וכן ליתן פטוֹר חלקי ממס שבח בגין "מכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי" לפי סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק.
בחודש יוני 2017 התקבלה החלטת המשיב בהשגה ולפיה ההשגה נדחתה והוחלט שלא לאשר פטוֹר לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין, שכּן העוררת אינה מחזיקה באישור "מוסד ציבורי" בהתאם לתנאי החוק. עוד צוין בהחלטה, כי הבקשה לביטול הקנס, הריבית וההצמדה הועברה לטיפול מחלקת הגביה של משרדי מיסוי מקרקעין ירושלים. העוררת לא הגישה ערר על החלטת המשיב , וזו הפכה לחלוטה.
מאוחר יותר, ובאותו חודש יוני 2017, התקבלה החלטת המשיב, לפנים משורת הדין, לבטל 95% מהקנס שהוטל על העוררת.
לטענת העוררת, לאחַר ששילמה את מס השבח, התגלה לב"כ העוררת דבר קיומו של חוזר מק/23/16 מיום 20.2.1970, שעניינו "מכירת נכס ע"י נציגות דיפלומטית"* והיא פנתה למשיב בבקשה לקבלת העתק מהחוזר האמור.
* וכך צוין בחוזר:
"1. ישנם מקרים בהם נציגויות דיפלומטיות המוכרות מקרקעין מבקשות לפטור את ה'מכירה' מתשלום מס שבח. התעוררה בעיה כיצד לנהוג במקרים אלה מאחר ובחוק מס שבח אין סעיף הפוטר נציגות דיפלומטית ממס שבח.
2. בסעיף 23 בהצעת חוק החסינות וזכויות היתר הדיפלומטיות והקונסולריות, תשכ"ח-1967, נקבע כי נציגויות דיפלומטיות פטורות ממס שבח על מכירת נכס כל עוד אין בעיסקה סימנים שהיא נעשתה למטרות רווחיות.
3. לפיכך, כאשר נציגות דיפלומטית מוכרת מקרקעין, יש לבדוק אם העיסקה נעשתה למטרות רווחיות, ואם לאו יש לפטור את המכירה ממס שבח."
בחודש ספטמבר 2017 הגישה העוררת בקשה לתיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, בגדרהּ טענה כי לאור הוראות החוזר היא זכאית לפטוֹר מלא ממס שבח ומבוקש להשיב לה את המס ששילמה.
בקשת העוררת נדחתה. מכאן הערר.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט א' דורות (בהסכמת חברי הוועדה מר א' הוכמן ורו"ח ש' מדהלה), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופט דורות קבע, כי פטוֹר ממס שבח במכירת זכות במקרקעין על-ידי נציגוּת דיפלומטית חייב להיות מעוגן בחוק, או על פיו, והסמכוּת לפטוֹר מתשלום מס חייבת להיות בלשון ברורה בהוראה מפורשת של חוק או תקנה.
עוד קבע השופט, כי במקרה דנא אין גם מקום לטענה בדבר ציפיה לגיטימית והסתמכות של העוררת על החוזר המקצועי, שכּן עסקת המכר התבצעה בשנת 1993 והעוררת לא ידעה אז על קיומו של החוזר וממילא לא הסתמכה עליו.
השופט דורות המשיך ונדרש לטענה החלופית של המשיב לפיה העוררת אינה עומדת בתנאי החוזר המקצועי לפיו עסקת המכירה לא נעשתה למטרות רווח.
השופט דחה את טענת העוררת כי טענה חלופית זו מהווה הרחבת חזית אסורה וקבע, כי אכן לא עלה בידי העוררת להוכיח את עמידתה בתנאי החוזר וגם מטעם זה לא ניתן לקבל את הערר.
לבסוף, דחה השופט דורות את טענת השיהוי שהעלתה העוררת ולפיה החלטת המשיב בבקשת העוררת לתיקון השומה ניתנה אחרי כשנה וחצי. זאת, בין היתר, לאור השיהוי הכבד שנפל מצד העוררת בדיווח על המכר משנת 1993 (כזכור, דיווח זה נעשה לאחַר 23 שנים).