מבזקים, חדשות ועדכונים במס ערך מוסף

ערעור על החלטת הוועדה לקבילוּת פנקסי חשבונות

ביום 2.12.2020 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין ד"ר משה וינברג.

עניינו של פסק-הדין בעתירה המכוּונת כלפי החלטה שקיבל יושב ראש הוועדה לקבילוּת פנקסי חשבונות ("ועדת-הערר") הפועלת מכוח פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ ובכלל זאת טענתו של העותר כי הליכים משפטיים שונים שהתקיימו בעבר בינו לבין היו"ר מחיְיבים את פסילתו של האחרון מלשבת בדין בעניינו.
עם הגשת העתירה, התעוררה השאלה האם ההליך המתאים לביקורת שיפוטית על החלטת היו"ר הוא הגשת עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק, או שמא קיים סעד חלופי שבו יכול העותר לנקוט.

בית-המשפט, מפי השופטים ד' ברק-ארז, מ' מזוז ו-ע' ברון, דחה את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי (קישור לפסק-הדין).

נקבע, כי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 חל גם על ועדת-הערר, בשים לב לכך שזוהי אותה ועדה הפועלת לפי חוק מע"מ, בהתאם לתקנות.
שעה שכך, חל במקרה זה ההסדר הקבוע בסעיף 45(ד) לחוק בתי דין מינהליים המכיר באפשרות להגיש לבית-המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטות מסוג זה.

תובענה ייצוגית נגד רשות המסים

שלשום (5.12.2020) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חברת האחים ע. מלק למיזוג אויר בע"מ ואח' (קישור לפסק-הדין).

ששת המבקשים הגישו ביום 23.7.2019 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (רשות המסים) הכוללת שלוש עילות תביעה:
האחת, לגבי עוסקים אשר הגישו דוחות מע"מ תקופתיים והיו זכאים להחזר מס תשומות בְּשל כך שמס התשומות עולה על מס עסקאות, כאשר על פי הנטען, עוסקים אלה זכאים להחזר מס התשומות העודף בערכים ריאליים (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה), בעוד שהמשיבה מחזירה את עודף המס בערכו הנומינלי;
השניה, לגבי עוסקים אשר הגישו דוח מע"מ תקופתי במועד ואף על פי כן חויבו בקנס, הוצאות אכיפה, ריבית והצמדה;
והשלישית, לגבי נישומים אשר חויבו בעיצום כספי בְּשל אי הגשת "הצהרת המנכה/ המשלם/ המייצג" שאמורה להיות מצורפת לטופס 856 ו/או לטופס 126, שהחובה להגישם קבועה בסעיף 166 לפקודת מס הכנסה, וזאת למרות שהמערכת המקוּונת של רשות המיסים אינה מאפשרת מבּחינה טכנולוגית הגשת הצהרה יחד עם הגשת הדוח.

בעניינן של שתי העילות הראשונות, הגישה המשיבה הודעת חדילה.
ואילו בעניינה של העילה השלישית, הגישה המשיבה תשובה מפורטת לבקשת האישור ואף הוגשה תגובה לתשובה. מאוחר יותר, הגישו המבקשים 5 ו-6 בקשת הסתלקות בקשר עם העילה האמורה ובקשה זו אושרה בפסק-דין חלקי של בית-המשפט.

עניינו של פסק-הדין בשתי סוגיות:
האחת – האם יש להאריך את המועד הקובע לעניין הודעת החדילה של הרשות?*

* נזכיר, כי לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, מעת שהוגשה נגד רשות תביעת השבה ובקשה לאשרהּ כתובענה ייצוגית, עומדים לרשותה 90 ימים, במסגרתם יכולה היא לחדול מן הגבייה שבעטיה הוגשו התובענה והבקשה.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, ענה על שאלה זו בחיוב, תוך שהוא מתבסס, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין דהאן (בר"מ 7689/13).

השנייה – מהו הגמול ושכר-הטרחה שיש לפסוק לתובעים הייצוגיים ולבאי-כוחם?
השופט בורנשטין קבע, כי בנסיבות העניין לא מצא לפסוֹק גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים; וכי הגמול שישולם למבקשים יהיה בסך של 80,000 ש"ח (20,000 ש"ח לכל אחד) ואילו שכר-הטרחה שישולם לבאי-כוחם יהיה בסך 750,000 ש"ח בצירוף מע"מ.