השפעת פריסת רווח הון/שבח על החבות במס נוסף
ביום 19.11.2020 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין גורביץ.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהוגשה על-ידי רשות המסים לעכב את בירור הליך של תובענה ייצוגית עד לאחַר הכרעה בהליך ערעור מס הכנסה שהגישו המשיבים לבית-המשפט באותו נושא שהועלה על ידיהם בתובענה הייצוגית – סירובה של רשות המסים להביא בחשבון פריסה של רווח הון/שבח ריאלי לעניין חישוב החבות במס יסף לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה.
הסעד האישי לוֹ עתרו המשיבים הינו בסך 149,034 ₪. סכום זה הינו תוספת המס בהתאם לשומה לפי מיטב השפיטה לשנת-המס 2013 שהוּצאה למשיבים ובה נקבע כי יש להחיל את סעיף 121ב לפקודה על מלוא רווח ההון שנצמח להם ללא התחשבות באפשרות פריסתו בהתאם לסעיף 91(ה)(1) לפקודה.
יצוין, כי בתיק הוגשה תחילה בקשה מוסכמת לאיחוד הדיון בתיק הערעור האישי עם הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית. אולם לאחַר הגשת הבקשה, הגישה המבקשת הודעה ובקשה מטעמה בגדרהּ הודיעה כי לאחַר בחינה מחודשת של סוגיית איחוד התיקים ומכיוון שמדובר בהליכים שונים חזרה בה המבקשת מבקשתה המוסכמת לאיחוד ההליכים ובית-המשפט התבקש לעכב את בירור הליך התובענה הייצוגית עד לאחַר הכרעה בערעור המס האישי שהגישו המשיבים.
המשיבים התנגדו לבקשת העיכוב ועל-כן ההחלטה עוסקת במחלוקת זו.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את בקשת רשות המסים (קישור להחלטה).
לאחַר שסָקר את פסקי-הדין הרלבנטיים – ובכללם את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אריה גבע (בש"א 30602/07) ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קירשבלום (ת"צ 58029-11-14) – קבע השופט דורות, כי במקרה דנא אין מדובר בבעלי דין אשר הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית מבלי לפעול במסלול השומתי, שכּן המשיבים הגישו השגה ואף הגישו ערעור מס לבית-המשפט זה (הגם שזה הוגש "למען הזהירות"). עוד קבע השופט, כי הן בערעור המס והן בבקשה לאישור אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים והמחלוקת היא משפטית בלבד ועל-כן אין מקום לעכב את בירור בקשת האישור עד להכרעה בסוגיה המהותית במסגרת ערעור המס.
השופט דורות הוסיף וקבע, כי אין צורך לאחֵד את הדיון בערעור המס ובבקשת האישור. שכּן, שני ההליכים מתבררים בפניו כך שאין כל חשש לפסיקה סותרת, מה גם שההכרעה בערעור המס תחייב את הצדדים לבקשת האישור.
עוד קבע השופט, כי הגם שהסוגיה המהותית זהה בשני ההליכים, בפי המבקשת טענות נוספות הנוגעות לשאלה האם ראוי לאשר את התובענה כייצוגית, אך טענות אלו נזכרו בהודעה ובבקשה מטעם המבקשת באופן מקוצר ועל-כן על המבקשת להגיש כתב תשובה לבקשת האישור שבו תפורטנה הטענות האמורות.
תם אך לא נשלם...
יום ושווי המכירה במכירת מקרקעין
ביום 17.11.2020 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין עמותת אלזהור וח'טיב.
עניינו של פסק-הדין בשני עררים שאוחדו והמתייחסים למכירה של קרקע ביישוב טמרה ("המקרקעין"): האחד, ערר שהוגש על-ידי עמותת אלזהור על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) בעניין יום המכירה של המקרקעין ושווי המכירה לעניין חבותה במס רכישה; השני, ערר שהוגש על-ידי וחידה ח'טיב ומאזן ח'טיב בעניין יום המכירה ושווי המכירה כאמור, כאשר לגביהם שווי המכירה רלבנטי לעניין חבותם במס שבח.
במסגרת ההצהרות שהגישו העוררים דוּוח כי יום המכירה הוא 8.7.2017 ואילו שווי המכירה הוא 800,000 ש"ח.
המשיב, לעומת זאת, קבע כי יום המכירה הוא 1.6.2002 אך לאחַר המצאת מסמכים והליך השגה החליט כי יום המכירה הוא 31.12.2001.
עוד קבע המשיב, כי שווי המכירה הוא 2,950,000 ש"ח.
ועדת-הערר, מפי חבר הוועדה עו"ד ד"ר נ' מולכו (בהסכמת יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד וחבר הוועדה עו"ד ח' שטרן), קיבלה את הערר באופן חלקי (קישור לפסק-הדין).
עו"ד מולכו קיבל את עמדת העוררים בעניין יום המכירה וקבע, כי מדובר ב-8.7.2017.
לעומת זאת, טענת העוררים בעניין שווי המכירה נדחתה ועו"ד מולכו קבע אותו בהתאם ל"עיקרון צירוף כל התמורות" ל-4,600,000 ש"ח, דהיינו גבוה יותר מהשוֹוי שנטען על-ידי המשיב. זאת, בהתאם לסמכותה של הוועדה (על-פי סעיף 89(ב) לחוק מיסוי מקרקעין) להגדיל את השומה.
לאור זאת, נקבע, כי המשיב רשאי לחיֵיב את המערערים בקנס גירעון* ובחיובי ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לקביעוֹת שבפסק-הדין; וכי העוררים יישאו בהוצאות המשיב בסך 25,000 ש"ח.