מבזקים, חדשות ועדכונים בביטוח לאומי

חלוקת הכנסה בין בני-זוג העובדים בעסק משותף

כידוע, תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971 ("התקנות") מַסדירה את אופן חלוקת ההכנסה וחיוב בדמי ביטוח שבין בני-זוג המועסקים שלא כעובדים שכירים בעסק משותף של שניהם או של אחד מהם.
בתקנה נקבעו האפשרויות באשר ליחס חלוקת ההכנסות בין בני הזוג: 50% לגבר ו-50% לאשה; 67% לגבר ו-33% לאשה; ו-67% לאשה ו-33% לגבר.
עוד נקבע בתקנה, כי אם אחד מבני-הזוג הינו עובד שכיר במקביל, לא ייוחסו לו יותר מ-33% מההכנסה.
ההצהרה על יחס החלוקה המבוקש בין בני הזוג צריכה להיות מוגשת לפני ה-30 באפריל של אותה השנה, וככל שלא הוגשה הצהרה כאמור ברירת המחדל תהא 67% ייחוס הכנסה לגבר ו-33% לאשה. 

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסומן של תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) (תיקון), התשפ"א-2020 ("התיקון"​) (קישור לתיקון).

בגדרו של התיקון נקבע, כי ברירת המחדל תהיה יחס חלוקה שוויוני בין בני-הזוג, דהיינו 50% לאשה ו-50% לגבר, אלא אם בני-הזוג הגישו עד ה-30 באפריל של השנה השוטפת בקשה לחלוקה אחרת.
בנוסף, בוטל התנאי בדבר חלוקת הכנסות שאינה עולה על 33% כאשר אחד מבני-הזוג הינו שכיר במקביל.

ראו בעניין זה גם את החוזר שפורסם על-ידי המוסד לביטוח לאומי (קישור לחוזר).

תהליך העבודה בטיפול במבוטחים שכירים לפי צו סיווג מבוטחים

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר בנושא תהליך העבודה בטיפול במבוטחים שכירים לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972.*

* צו זה קובע, כי מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א' בתוספת הראשונה לצו, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לענין החוק כעובד; כי מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט בטור א' בתוספת השניה לצו, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לענין החוק כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק; ואילו מבוטח העוסק בפעילות האמורה בתוספת השלישית ייחשב לענין החוק בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

להורדת החוזר, לחצו כאן.