פורסמה הכרעת הדין של בית-משפט השלום בכפר-סבא שניתנה בעניינו של דוד פלג.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 10 עבירוֹת של השמטת הכנסה מתוך דו"ח (בניגוד לסעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה) ושתי עבירוֹת של מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח על-פי הפקודה (בניגוד לסעיף 220(2) לפקודה).
על-פי עוּבדות כתב האישום, הנאשם – הבעלים והמנהל של חברה המייצרת ומשַווקת מזון לעופות – לא דיווח על חשבון בנק שפתח בבנק UBS בשוויץ שאליו העביר הכנסות שמקורן ממכירת ניירות-ערך בחשבון שהיה לו בבנק אופנהיים הגרמני ולא דיווח על ההכנסות שנצמחו לו בחשבון הבנק.
הנאשם הודה בכך שהיה עליו לדַווח על קיומם של נכסים בחו"ל ככל שהם בסך העולה על הרף הקבוע בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשמ"ח-1988. את יתר עוּבדות כתב האישום הוא הכחיש.
הנאשר העלה טענות מקדמיות שעניינן ביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק בְּשל אכיפה בררנית ופגיעה בזכותו להליך הוגן; וכן טען לאי-קבילוּת הודעותיו במשטרה בְְּשל פגיעה ברצונו החופשי עת נחקר ללא אזהרה ומבלי שיוּדַע אודות זכותו להיוועץ בעורך-דין. בנוסף, טען הנאשם לאי-קבילוּת המסמכים שנתפסו במשרדו של רואה-החשבון שלו, היות שאֵלה נתפסו ללא צו שיפוטי ותוך פגיעה בזכויותיו.
עוד יצוין, כי הנאשם בחר שלא להעיד להגנתו במשפט ולמעשה לא כָּפר בחלק העובדתי שיוחס לו בכתב האישום, כך שעיקר הגנתו התמקדה בטענותיו המקדמיות, כמפורט לעיל.
בית-המשפט, מפי השופט א' שרון, הרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום (קישור להכרעת הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, להתייחסותו של השופט לכך שאי-הדיווח על הנכסים וההכנסות בחו"ל נעשה למרות שהנאשם תושאל במפורש על-ידי רואה-החשבון שלו, כחלק מנוהל העבודה במשרד, לגבי קיומם של נכסים והכנסות כאמור (פס' 15–17 להכרעת הדין); לטענה בנושא חיסיון עורך-דין לקוח (פס' 24–26 להכרעת הדין); לטענה בעניין התנהלות בררנית מטעם רשות המסים במסגרתה בחרה לנהוֹג בנאשם בחומרה יתרה ולהעמידו לדין פלילי בעוד שעניינם של חשודים אחרים, בנסיבות דומות, במסגרת פרשת הבנק השוויצרי, הסתיים בתשלום כופר בלבד (פס' 41–47 להכרעת הדין); ולטענה לפיה פתיחת החקירה נגד הנאשם מנעה ממנו את האפשרות לפְנות בבקשה לגילוי מרצון (פס' 48–52 להכרעת הדין).