פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין נחלי הורד בע"מ.
המבקשת הגישה לבית-המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, בגדרהּ נטען כי המשיבה (רשות המסים בישראל) גובה שלא כדין מס רכישה בגין תשלומים ששולמו במסגרת עסקות רכישת קרקע מרשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") עבוּר "עבודות פיתוח נוספות", דהיינו עבור הקמת מבני ציבור ושדרוג תשתיות בשכונות וותיקות ("עבודות הפיתוח הנוספות").
לטענת המבקשת, היות שמדובר בתשלומים שאינם מיועדים לפיתוח הקרקע הנרכשת, והם נדרשים על ידי רמ"י בנוסף למחיר עבוּר הקרקע, ובנוסף למחיר עבוּר עבודות הפיתוח המתייחסות לקרקע ובנפרד מהם – אין הם נכללים ב"שווי המכירה" ואין לשלם בגינם מס רכישה.
המשיבה, מנגד, טענה, כי יש לשלם מס רכישה אף בגין תשלומים אלה וזאת לאור עקרון "צירוף כל התמורות" כאמור בהלכת פרידמן חכשורי (ע"א 3534/07) ובהלכת יחד הבונים (ע"א 4140/15), וכי חסד נעשה עם המבקשת בכך שחויבה אך ורק בגין אותו חֵלק בעבודות שבוצע בפועל עד למועד העִסקה תוך החלת הלכת שרביט (ע"א 2960/95).
לאחַר מספר דיונים, המליץ בית-המשפט בפני המבקשת להסתלק מבקשת האישור, וזאת מאחָר שסבר כי על-פני הדברים התשלומים בגין עבודות הפיתוח הנוספות הם חֵלק מהתמורה שנדרש הרוכש לשלם עבוּר הקרקע על-פי עקרון "צירוף כל התמורות", ולפיכך הטלת המס לפי האמור בהלכת שרביט, שעניינה הוצאות פיתוח המתייחסות לקרקע, בוודאי שאינה בבחינת גביית מס שלא כדין, ואולי – מבלי לקבוֹע כל מסמרות בעניין זה – אף מדובר בגביית מס בחסר; מה גם שספק אם למבקשת עילת תביעה אישית וזאת בהתחשב בכך כי מס הרכישה שולם על-ידיה על-פי שומתה העצמית.
ביום 5.2.2020 הגישה המבקשת "בקשה למשיכת ההליך (הסתלקות)", בגדרהּ צוין, כי אין בהסתלקותה לגרוֹע מהטענות לגופן אם וככל שיתבררו בהליך אחר כלשהו. המבקשת ביקשה למחוק את ההליך ללא צו להוצאות.
ביום 18.2.2020 הגישה המשיבה תגובה לבקשת המבקשת.
בתגובתה הִבהירה המשיבה כי היא מתנגדת לנוסח הבקשה כפי שהוגשה, שכּן לדעתה אם וככל שתוגש בקשת אישור נוספת באותה עילה, ראוי יהיה לסלקה על הסף. לפיכך הודיעה המשיבה, כי היא שומרת על זכותה לבקש לסַלק על הסף בקשת אישור חדשה שתוגש, אם תוגש.
המשיבה אף עָמדה על זכותה לפסיקת הוצאות לטובתה וזאת בהתחשב בכך שמדובר בבקשה שאינה מוצדקת, בהתחשב במשאבים שהושקעו על-ידיה בכתיבת התגובות ובהשתתפות בדיוני קדם-המשפט, ולאור הצורך להעביר מסר לציבור כי אין מקום להגשת תובענות ייצוגיות שסיכוייהן נמוכים.
ביום 2.3.2020 הִגישה המבקשת תשובתה לתגובת המשיבה.
לטענתה, גישת המשיבה לפיה יש להחיל בעניין זה את עקרון "צירוף כל התמורות" הועלתה לראשונה רק בתשובתה בהליך דנן, תוך כדי "איום" שתטיל את המס על מלוא התשלומים עבוּר עבודות הפיתוח הנוספות, למרות שבפועל אינה נוהגת כך, וכי על-מנת להקטין את הסיכון לחברי הקבוצה מצאה לנכון להעדיף הליך פרטני של הגשת ערר, כאשר הסתלקות מבקשה אינה יוצרת "מעשה בית דין".
עוד טענה המבקשת, כי הבקשה הוגשה בתום-לב לאחַר שבוצעה פניה מוקדמת שנותרה ללא מענה; כי ההליך הוא בתחילתו; וכי המשיבה לא הייתה ערוכה לתת מענה לסוגיות שהועלו במהלך דיוני קדם המשפט.
לפיכך, טענה המבקשת, אין מקום לפסוֹק הוצאות לטובת המשיבה.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, אישר את הסתלקות המבקשת מהתובענה ומבקשת האישור ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).