לאחרונה ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין עופר נבון וסול צ'יפ בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בכתב תביעה שהגיש נבון ("התובע") כנגד סול צ'יפ בע"מ ("החברה") ובו טען, כי בהיותו בעל מניות של החברה ולאור הוראות חוק החברות, הוא זכאי לזכויות שונות ובכלל זאת עוֹמדת לו זכות העיון בפרוטוקולים של האסיפות הכלליות של החברה, בתקנון החברה ובדו"חותיה הכספיים.
עוד נטען בכתב התביעה, כי עומדות לתובע כל הזכויות המוקנות על-פי דין לבעל מניות בחברה ובהן הזכות להצביע באסיפת בעלי המניות.
בנוסף, נטען, כי יפויי הכוח עליהם חתם התובע (ראו להלן) בטלים.
החברה, לעומת זאת, ביקשה לדחות את התביעה, בגורסה כי המניות מוחזקות על-ידי נאמן לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ורשומות על-שם הנאמן, וממילא כל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, לרבות הזכות לקבלת מידע, נתונות לנאמן בלבד.
עוד טענה החברה, כי במסגרת תוכנית ההקצאה שאושרה על-ידי פקיד-השומה ולפיה הוקצו לתובע אופציות (שמומשו מאוחר יותר למניות המוחזקות בידי הנאמן), זכויות ההצבעה בְּשל המניות המוקצות לעובדים מוקנות, כל עוד לא הוחלט על הנפקה ראשונה לציבור, למיופה כוח שייקבע על-ידי דירקטוריון החברה; וכי בהתאם להוראה זו, חתם התובע על ייפויי כוח (Proxy) המַסמיכים את יו"ר דירקטוריון החברה להשתף בישיבות החברה ולהצביע בשם בעלי המניות המוקצות.
בית-המשפט, מפי ס' הנשיא השופט ר' סוקול, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, ניתח השופט סוקול את הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ואת הכְּלָלים שהותקנו מכוחן,* תוך שהוא מַבהיר כי אלה נעדרים התייחסות מפורשת למהות הזכויות המוקנות לנאמן המחזיק במניות בהתאם לתוכנית ההקצאה כמו גם לזכויותיו של העובד במניות בתקופה בה אלו מוחזקות בידי הנאמן.
* כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003.
לאחר מכן, נדרש השופט סוקול למהותה של הנאמנות וקבע, כי כאשר בוחנים את חובותיו של הנאמן הממונה על-פי תוכנית ההקצאה שאושרה על-ידי פקיד-השומה, מתחייבת המסקנה כי מדובר בנאמנות השונה משליחות; וכי חובותיו של הנאמן אינו מוטלות רק על-מנת להבטיח את העובד-הניצע, אלא כלפי מספר גורמים ובכללם החברה ובעיקר כלפי רשויות המס.
לאור זאת, הוסיף השופט סוקול וקבע, כי כל עוד לא מימש העובד את זכויותיו, בין בדרך של קבלת המניות על-שמו ובין בדרך של מכירה לצד שלישי (תוך תשלום מס), אין לעובד זכויות במניות ועומדות לו רק זכויות כלפי הנאמן ובראשן הזכות לדרוש מהנאמן לקיים את חובות הנאמנות המוטלים עליו. זאת, הן לאור סעיף 130 לחוק החברות* והן לאור סעיף 131(א) לחוק.**
* סעיף זה קובע, כי "בעל מניות בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות".
** סעיף זה מורה, כי בעל מניות שהוא נאמן יודיע על כך לחברה והחברה תרשום אותו במרשם בעלי המניות, תוך ציון נאמנותו, ויראו אותו לעניין חוק החברות כבעל מניה.
השופט סוקול המשיך ונדרש למשמעותם של יפויי-הכוח (Proxy) עליו חתם התובע וקבע, כי היות שהמניות מוחזקות עדיין בנאמנות על-ידי הנאמן, העלאת הטענות לגבי תוקפם של ייפויי-הכוח היא מוקדמת; וכי כל עוד לא ישלם התובע את המס ויקבל את המניות על-שמו, אין לו ולא יכולות להיות לו זכויות הצבעה.
בהתאם, השופט קבע, כי לא מצא כי עילה להורוֹת על ביטול יפויי-הכוח עליהם חתם התובע.
נציין, כי הגם שהשלכותיו העיקריות של פסק-הדין הינן לבר-מיסויות, קביעותיו של השופט סוקול מחלישות, במובן מסוים, את טענות רשויות המס מסוגן של אלו שנטענו בעניין טל שוחט.*