מבזקים, חדשות ועדכונים במס ערך מוסף

ההחלטה בעניין מיכאל ביטוח עבודות בניה בע"מ

המבקשת הינה חברה בע"מ שעיסוקה בתחום הבניה, אשר ניכתה מס תשומות על-פי חשבוניות מס שקיבלה מעוסקים ברשות הפלסטינית, אך לא הגישה למשיב דו"ח מיוחד כמתחייב מהוראות חוק מע"מ ומצו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים), התשנ"ו-1996.
היות שעל-פי סעיף 38(ג)(2) לחוק מע"מ אי-הגשת דו"ח מיוחד מובילה לשלילת הזכאות לנַכּוֹת את מס התשומות הכלול בחשבוניות הרלוונטיות, הוציא המשיב למבקשת שומת תשומות.
המבקשת הגישה בפני המשיב השגה על השומות המתוקנות, ולאחַר שזו נדחתה ערערה על כך בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים. בעקבות כך ביקש המשיב מבית-המשפט המחוזי לחיֵיב את המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו במקרה שהערעור יידחה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות.
בית-המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיב והורה למבקשת להפקיד ערובה בסך 25,000 ₪.

על החלטה הזו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופט נ' הנדל, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

ההחלטה בעניין עדי אשד

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בעניין עדי אשד.

המשיב החליט להפעיל הליכי גביית מס כנגד המערער על-פי סעיף 106ב לחוק מע"מ בגין חובות מס של שתי חברות אשר היו בבעלותו ובניהולו של המערער-המבקש.
המערער ביקש מהמשיב שיאפשר לו לעיין בכל החומר ששימש אותו בהחלטתו וכן בכל החומר הקשור להליכים שהמשיב ניהל מול החברות.
הצדדים נפגשו על-מנת לנסות ולייתר את המחלוקות שהתעוררו בסוגיית גילוי המסמכים ואף השיגו התקדמות, אך נותרה ביניהם מחלוקת לגבי חלק מהמסמכים ובגינהּ הגישו סיכומים קצרים לבית-המשפט.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה בחלקה (קישור להחלטה).

פסק-הדין בעניין יצחק אמגר

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין יצחק אמגר.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטות המשיב (מנהל מע"מ אשדוד) שלא לקבל את ההשגה שהגיש המערער על שומת מס תשומות שהוּצאה לו לשנת 2013 בגין ניכוי מס תשומות על-פי חשבוניות של מספר חברות שהופצו על-ידי צד שלישי, לפסול את ספריו של המערער ולהטיל עליו קנס בגין אי-ניהול ספרים כדין.

בית-המשפט, מפי השופט ג' גדעון, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין קרן קיימת לישראל

כנגד הנתבעים (ראובן שבתאי ואבן ספיר מושב עובדים להתיישבות חקלאית) ניתן פסק-דין של בית-משפט השלום בירושלים לפיו עליהם היה לשלם לתובעת, קרן קיימת לישראל ("קק"ל"), דמי שימוש ראויים.
קק"ל הגישה לבית-המשפט פסיקתא לחתימה, אך הנתבע חָלק על גובה הסכומים בפסיקתא, על תוספת המע"מ בגין הסכומים שחושבו וכן על דרישת קק"ל לפסיקת צו להוצאות.
בסופו של יום, נותרה בעינה המחלוקת בנוגע לתוספת המע"מ על החיוב בדמי השימוש הראויים.

בית-משפט השלום, מפי ס' הנשיאה השופטת ד' פינשטיין, דחתה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

השופטת פינשטיין ציינה, כי מותב זה דן בעשרות תיקים לדמי שימוש ראויים וזהו התיק הראשון שבו מוצגת דרישה של קק"ל או המינהל כי ישולם מע"מ בגין דמי שימוש. לדבריה, ייתכן שבסופו של יום יוכרע כי דרישה זו מעוגנת בדין, והיה על קק"ל עצמה לשלם מע"מ,* אך התביעה בשלב זה אינה שוויונית ומנוגדת למדיניות שהוצגה עד כה על-ידי קק"ל.

* יצוין, כי בהתאם להחלטתה של השופטת, התקבלה בתיק עמדת רשות המסים לפיה על קק"ל לשלם מע"מ ועל מי שמשלם דמי שימוש לשלם אף הוא מע"מ. עוד טענה הרשות, כי האכסניה הנכונה לדיון בשאלת חיובה של התובעת במע"מ בגין קבלת דמי שימוש היא בית-המשפט המחוזי במסגרת ערעור מס ולא בית-משפט השלום, אגב אורחא.

עוד ציינה השופטת, כי בתי-משפט אחרים הכריעו באופן שונה בשאלת החיוב במע"מ בגין דמי שימוש ראויים ועל-כן ראוי שקק"ל תבחן את חובותיה מול רשות המסים ותציג מדיניות עקבית ואחידה בתביעות לדמי שימוש; וכי בדין טענה רשות המסים שהסוגיה צריכה להתברר במסגרת ערעור מס שבו גם תתברר שאלת החבות של קק"ל או של המינהל וכן הסוגיה אם תשלומים המשתלמים מכוח דיני עשיית עושר חבים במע"מ אם לאו.
לבסוף, בחנה השופטת פינשטיין האם דמי השימוש במע"מ חייבים במע"מ ובכלל זאת נדרשה לרכיבי המונח "עסקה" שבחוק מע"מ (ראו סעיפים 22–27 לפסק-הדין) וקבעה, כי במקרה זה לא הוּכחה דרישתה של קק"ל לקבל מע"מ בגין דמי השימוש.