בחודש יוני 2014 פורסמו המלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח (קישור להמלצות).
מסקנות הוועדה כָּללו שורה של המלצות שנועדו לקַדם פתרונות אפשריים למימון חברות היי-טק באמצעות הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, וזאת באמצעות עידוד הנפקות ראשונות לציבור של חברות היי-טק גדולות יחסית ועידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות אשר ישקיעו ויתמכו במספר חברות היי-טק ובמיזמים בשלבים מקדמים. בנוסף, המליצה הוועדה על אימוץ מספר פתרונות מימון חוץ-בורסאיים.
בהמשך לכך, דיווחנו במבזק מיום 29.3.2016, כי פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220 והוראות שעה), התשע"ו-2016 ("תיקון 220" או "התיקון") (קישור לתיקון) המתבסס על המלצות הוועדה.
בגדרו של תיקון 220 נקבע, כי תתאפשר החזקה של כמה קופות גמל בקרנות נאמנות פטורות בשיעור שאינו עולה על 75% (במקום 50%). קרנות אלו תהיינה קרנות היי-טק ("קרן טכנולוגיה עילית") נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות אשר תהיינה רשאיות להשקיע עד 30% מהסכום שיגויס מהציבור בניירות-ערך של חברות היי-טק לא נסחרות, ועד 50% במקרה בו תתקבל תמיכת מדינה.
בנוסף, נקבעה בתיקון הוראת-שעה לשש שנים לפיה עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח (כהגדרתה בתיקון) תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר-קיזוז, וזאת עד לסכום השקעה כולל של 5 מיליון ש"ח.
עוד נקבעה בתיקון הוראת-שעה לשלוש שנים לפיה הגדרת "בעל שליטה" בסעיף 102(א) לפקודת מס הכנסה תמעט עובד שהוא בעל שליטה בחברת מחקר ופיתוח (כהגדרתה בתיקון) לגבי מניה אשר ניתנה לו בקשר עם יחסי עובד-מעביד.
בעניין זה, נבקש לעדכנכם, כי פורסם חוזר מס הכנסה 21/2018 ובו התייחסות לתיקון 220 (קישור לחוזר).