מבזקים, חדשות ועדכונים במס ערך מוסף

החלטות מיסוי

רשות המסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות בנושא מע"מ:

החלטת מיסוי 2003/13 – מע"מ בגין תשלום ע"פ הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

עניינה של החלטה זו (קישור להחלטה) בחברה הרשומה כ"עוסק מורשה" על-פי חוק מע"מ והעוסקת בייבוא כלי רכב וחלקי חילוף. 
כנגד החברה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לקיומו של פגם בכלי הרכב אותם מכרה החברה ללקוחותיה ובטענה כי הפגם האמור עלול להביא לירידת ערך בכל כלי הרכב, לרבות אלה שלא נתגלתה בהם תקלה כלשהי.
בהתאם להסכם פשרה שנחתם בין החברה לבין התובעים ואשר קיבל תוקף של פסק-דין, תזַכה החברה את כל בעלי כלי הרכב בהחזר כספי ובנוסף תשלם גמול לתובעים המיַיצגים ולבאי כוחם.

במסגרת ההחלטה (שלא בהסכם) נקבע, כי בנסיבות מושא ההחלטה הסכומים שהחברה משלמת לבעלי כלי הרכב בְּשל ירידת עֵרכּם מהווה שינוי בתנאי עסקת מכירתם על-ידי החברה ועל-כן החברה תהיה רשאית להקטין את מחיר עסקאותיה בְּשל הסכומים ששולמו לבעלי כלי הרכב האמור. עוד נקבע, כי על החברה להוציא הודעת זיכוי לכל אחד מחברי הקבוצה ולפעול בהתאם לתקנה 23א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973.
עוד נקבע, כי אין באמור כדי לקבוע, כי בכל המקרים בהם "עוסק" המשלם במסגרת תובענה ייצוגית לחברי קבוצת התובעים, יהיה אותו עוסק רשאי להקטין את מחיר עסקאותיו בגובה הסכומים המשולמים; והקטנת מחיר העִסקה תיבחן על-פי הנסיבות והנתונים הפרטניים כפי שיוצגו למחלקה המקצועית-מע"מ שברשות המסים.
בנוסף, נקבע בהחלטה, כי הסכומים המשולמים על-ידי החברה לתובע המיַיצג ולבא-כוחו אינם מהווים שינוי בתנאי העִסקה, ועל-כן החברה אינה רשאית להקטין את מחיר עסקאותיה. זאת, מהטעם שהגמול שנפסק לתובע המיַיצג ושכר-הטרחה שנקבע לבא-כוחו הינם בְּשל השירות שהם נתנו לחברי הקבוצה.

החלטת מיסוי 5566/18 – מע"מ במכירת כלי שיט משומשים

החלטה זו (קישור להחלטה) דנה בחברה העוסקת במכירת כלי שיט וציוד ימי והמעוניינת למכור כלי שיט משומשים אשר יירכשו בעסקות טרייד-אין מאנשים פרטיים שאינם רשומים כ"עוסק" לעניין חוק מע"מ.

במסגרת ההחלטה (שלא בהסכם) נדחתה בקשת החברה להחיל על עסקות מכירת כלי השיט הישנים שנרכשו בעסקות הטרייד-אין את הוראות סעיף 5(א) לחוק מע"מ (כך שהמע"מ ישולם על ההפרש בין מחירו של כלי השיט המשומש בעת המכירה לבין מחיר רכישתו במסגרת עסקת הטרייד-אין ולא על מחיר המכירה המלאה).
צוין בהחלטה, כי התקנה הרלבנטית במקרה זה היא תקנה 2 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 לפיה "על מכירת רכב פרטי משומש, אופנוע משומש או טרקטורון משומש, בידי עוסק שעסקו קניית רכב משומש ומכירתו, יחולו הוראות סעיף 5 לחוק, והמס ישולם על ההפרש שבין מחיר הרכב בעת המכירה לבין מחירו בעת הרכישה"; וכי כלי שיט וציוד ימי אינם נמנים עם הנכסים המנויים בתקנה האמורה.
בהתאם, נקבע בהחלטה, כי על עסקאות של מכירת כלי שיט משומשים לא תחולנה הוראות סעיף 5(א) לחוק מע"מ ומחיר העִסקה בְּשל מכירתם יהיה בהתאם לתמורה שהוסכמה בין הצדדים (כקבוע בסעיף 7 לחוק), דהיינו החבות תהא על מלוא מחיר המכירה של כלי השיט המשומשים.

החלטת מיסוי 2239/18 – מכירת דירה שהתקבלה במסגרת תמ"א 38/2 

עניינה של החלטה זו (קישור להחלטה) בשאלה האם ניתן למכור בפטוֹר ממס שבח דירת מגורים הנבנית במסגרת פרוייקט תמ"א 38/2 מייד עם סיום הבנייה,* וזאת בשים לב לתנאי הקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין לפיו על המוֹכר להיות בעל הזכות בדירה הנמכרת במשך 18 חודשים לפחות מיום שהייתה לדירת מגורים.

* לדיון בפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים במסגרת פרוייקט תמ"א 38/2 כאמור (דהיינו, במסגרת ההתקשרות עם היזם), ראו את פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין זיונץ (ע"א 1827/15).

במסגרת ההחלטה נקבע, כי מגורי המוֹכרת בדירת המגורים מושא הסכם התמ"א (דהיינו, הדירה שנהרסה יחד עם הבניין), עובר להריסתה, אכן עונים לתנאי האמור.

ההחלטה בעניין פרי ואח'

במבזק מס' 1748 מיום 22.10.2018 דיווחנו אודות החלטתה של השופטת י' סרוסי בבקשה לעיכוב הליכים בערעורים מאוחדים שעניינם בשומות תשומות שהוציא המשיב, מנהל מע"מ, למנוח ארנון פרי ז"ל ולחברות שבבעלותו.
במקור, הדיון בערעורים נדחה ללא מועד מכוח תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת לאור קיומו של הליך פלילי מקביל בעניינם של המערערים, בגדרו הם הורשעו בעבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ ובעבירה של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.
על הכרעת הדין וגזר הדין הוגש ערעור, אך בסמוך להגשתו ובטרם התקיים בו דיון, נפטר המנוח (ביום 20.6.2015).
ב"כ המערערים דאז הגישו הודעה לערכאת הערעור בהליך הפלילי בה ציינו, כי "בהתאם להוראת סעיף 236 לחוק סדר דין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ייפסק כל הליך פלילי בעניינו". ואילו המשיבה בהליך ציינה בתגובתה כי האמור בהודעה מקובל עליה וכי ייפסק ההליך הפלילי המתקיים במסגרת הערעור. בהתאם, ערכאת הערעור קבעה ביום 22.6.2015, כי "ההליכים ייפסקו".
ברם, ביום 22.2.2017 הגיש המשיב בקשה לחידוש ההליכים בערעורים בהתאם לתקנה 153(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך שהוא מַבהיר כי סעיף 106א לחוק מע"מ, הקובע התיישנות על עריכת שומת מס לנפטר, אינו חל על המערערים שכּן הם כבר נישומו וחויבו במס על-פי השומות ואין מניעה לגְבות חובות מס לאחַר פטירת הנישום.
במסגרת תגובת המערערים, צוין כי פטירתו של המנוח סיכלה את האפשרות לברר לגופן את הטענות בערעור על הכרעת הדין הפלילית ולכן לא ניתן לומר כי הרשעת המערערים היא חלוטה באופן המאפשר להסתמך עליה בהליכי הערעור. עוד נטען, כי לא יהיה זה צודק לחדֵש את ההליכים בערעורים, שכּן לאחַַר פטירת המנוח אין בנמצא מי שיוכל להתייחס לסוגיות העובדתיות שבמחלוקת. בנוסף, נטען, כי אין תכלית לחידוש ההליכים, שכּן ככל הידוע המנוח לא הותיר אחריו נכסי עיזבון שמהם ניתן יהיה להיפרע לצורך תשלום חובות המס ואף לא הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואה או לצו ירושה.
בעקבות האמור, עשתה השופטת י' סרוסי שימוש בסמכותה לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי וזימנה לדיון את ארבעת ילדיו של המנוח, ובעקבות זאת הוגשה בקשה מטעם שלושה מהם לעיכוב ההליכים בערעורים מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט ו/או תקנה 153(א) לתקנות סדר הדין האזרחי ו/או מכוח סמכותו הטבועה של בית-המשפט. בבקשה זו ניתנה ההחלטה האמורה.

השופטת י' סרוסי דחתה את הבקשה לעיכוב ההליכים (קישור להחלטה).
השופטת סרוסי ציינה, כי מהותה של הבקשה אינה עיכוב בירור הערעור אלא, למעשה, הותרת הערעור תלוי ועומד ללא הכרעה, ללא כל תוחלת או יעד, לעולם ועד, וממילא המשמעות המעשית של דחיה זו היא שהמשיבה לא תוכל לגְבות את חוב המס השנוי במחלוקת, תוצאה הזהה למעשה לקבלת הערעורים דה פקטו. תוצאה לפיה המבקשים אינם מנהלים את הליכי הערעור, מחד, אך גם אינם מאפשרים למשיבה לגְבות את חובות המס, מאידך – הוסיפה וציינה השופטת – אינה סבירה ואינה מתיישבת עם תכליתה של תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי. זאת, עם כל ההבנה והסימפטיה לנסיבות הקשות והמצערות אליהן נקלעו המבקשים.
השופטת סרוסי התייחסה לבקשתן החלופית של המבקשים, כי בית-המשפט יורה על עיכוב ההליכים מכוח סמכותו הטבועה. לדבריה, הסמכות הטבועה כאמור נועדה לסייע לבית-המשפט לקבוע סדרי דין מקום בו הפרוצדורה הנוהגת אינה נותנת מענה או כאשר יש צורך למנוע אי-צדק, אך בית-המשפט אינו רשאי לקבוע הֶסדר הנוגד את ההסדר שנקבע בדין.
לאור האמור, דחתה השופטת סרוסי את הבקשה לעיכוב ההליכים וקבעה את סדר המשך ניהול ההליך, תוך שהיא שבה ומפצירה בצדדים להגיע לפשרה במחלוקות שביניהם.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה החלטה נוספת של השופטת סרוסי בתיק האמור, וזאת בבקשת המשיבה למינוי ארבעת ילדיו של המנוח ארנון פרי ז"ל כבעלי דין חליפיים בערעור בעקבות פטירתו של המנוח-המערער. זאת, מכוח סמכותו של בית-המשפט על-פי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי.

השופטת סרוסי קיבלה את הבקשה (קישור להחלטה) וקבעה, כי בנסיבות העניין יש לקבוע כבר עתה, אף בטרם הוצא צו ירושה, כי ילדי המנוח, שהם יורשיו הפוטנציאליים, יהיו חליפיו בהליכי הערעור.
עוד קבעה השופטת, כי ילדי המנוח יודיעו לא יאוחר מיום 3.2.2019 אם הם מוכנים להתמנות כחליפים, תוך שעליהם לקחת בחשבון כי אי-מינויָם כחליפים כאמור עלול להביא למחיקת הערעורים, בהיעדר גורם שינהלם.
לעומת זאת, לגבי החברות המערערות קבעה השופטת סרוסי, כי לאור עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברות, אין בפטירת המערער המנוח כדי להשפיע על המשך ניהול הערעור מטעמן ועל-כן אין צורך למַנות להן בעל דין חליפי.