פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין חברת ק.ס.ם – קרית ספר מרכזים בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשני עררים שהדיון בהם אוחד באשר עלתה בהם אותה שאלה, והיא האם יש להכיר בביטול העִסקה שנכרתה בשנת 2003 בין העוררת 1 (חברת ק.ס.ם – קרית ספר מרכזים בע"מ) לבין העוררת 2 (עיריית מודיעין עילית) ככזה הנכלל בהוראות סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין וכנגזר מכך מחיֵיב את השבת מס המכירה ששולם על-ידי העוררת 1,* או שמא יש לראות בהסכם הביטול משנת 2011 בגֶדר מכר חוזר הגורר חבות (נוספת) במס שבח (של העוררת 2) ובמס רכישה (של העוררת 1), כטענת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים).
* להבנתנו, העוררת 1 לא שילמה מס שבח בעסקה זו והעוררת 2 לא שילמה מס רכישה, וממילא לא נדרשה השבה של מסים אלה.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט א' דורות (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ל' מרגלית ורו"ח ש' בלאיש), דחתה את הערר להשבת מס המכירה לעוררת 1 וקיבלה באופן חלקי את הערר לביטול החבות במס שבח ובמס רכישה בגין ההסכם משנת 2011 (קישור לפסק-הדין).
השופט א' דורות קבע, כי עיון בכלל המסמכים בתיק, בתצהירי הצדדים ובעדותיהם בפני הוועדה מביא למסקנה, כי יש לסַווג את העִסקה בגין הצדדים משנת 2011 כמכר חוזר ולא כביטול עסקה. זאת, מהטעם שעִסקה זו הכתה שורשים בקרקע המציאוּת ולא ניתן לטעון לביטולה מתוקף סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין.
בהתאם, נקבע, כי העוררת 1 אינה זכאית להחזר מס המכירה ששילמה בגין המכירה משנת 2003.
השופט א' דורות הוסיף ונדרש לשאלת חבותן של העוררות במס שבח (העוררת 2) ובמס רכישה (העוררת 1) וקבע, כי הגם שאין לקבל את טענות העוררות בדבר התיישנות ההשגה שהגישו על השומות שהוצאו להן, הרי שבהתאם לסמכות הוועדה על-פי סעיף 89(ב) לחוק מיסוי מקרקעין,* לא ניתן לאשר את השומות כפי שהן.
* לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת כפי שתראה לנכון.
כך, בכל הנוגע לשומת מס השבח שהוּצאה לעוררת 2, קבע השופט דורות, כי אין להתעלם מהוראת סעיף 72 לחוק הפוֹטר ממס מכירת זכות במקרקעין על-ידי רשות מקומית.
ואילו בכל הנוגע לשומת מס הרכישה שהוּצאה לעוררת 1, קבע השופט, כי זו התבססה על שווי מכירה בסך של 15 מיליון ש"ח מבלי שהתקיים דיון בנושא, ועל-כן יש להחזיר את הדיון לשלב ההשגה לצורך ליבון שווי המכירה בנוגע לחישוב מס הרכישה, ובעקבות כך יוציא המשיב החלטה בהשגה בעניין זה בלבד/