במבזק מיום 28.8.2014 דיווחנו אודות פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים (ב"ל 44372-09-11), בגדרו קיבל בית-הדין את תביעת המשיבה, אורמת מערכות בע"מ, וקבע, כי פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין יחזקאל לפיד וחגי כץ (ע"א 6159/05) – לפיו הכנסה המתקבלת בידי עובד ממכירת מניות שמקורן באופציות אשר הוקצו לו בהתאם לסעיף 102 הישן (דהיינו, סעיף 102 כנוסחו לפני תיקון 132) מהווה הכנסה הונית – חלה גם באופן רטרוספקטיבי וכי למוסד לביטוח לאומי לא קם אינטרס הסתמכות ראוי להגנה.
על פסק-הדין הגיש המוסד לביטוח לאומי ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה תוך שמאוחר יותר גם צוּרף היועץ המשפטי לממשלה להליך.
בראשית הדברים, הבהיר בית-הדין הארצי, כי אין מחלוקת שמכירת מניות שמקורן באופציות אשר הוקצו בהתאם למסלול שהיה קבוע בסעיף 102 לפקודה טרם תיקון 132, מהווה הכנסה הונית; ואף אין מחלוקת שהחבות בתשלום דמי ביטוח לאומי מתייחסת רק להכנסות פירותיות.
באשר לשאלה האם הלכת לפיד שינתה את המצב המשפטי שקָדם לה (כטענת המל"ל), קבע בית-הדין, כי אין מדובר בשינוי הלכה או סטיה מהלכה קיימת אלא בהצהרה על פירושו של חוק. עם זאת, מדובר בהלכה שבאה לעולם על רקע עמימות משפטית מסוימת שנגעה לתקופה שקָדמה לתיקון 132 ואכן הִבהירה את שהיה טעון הבהרה.
בהתאם, נקבע, כי מוצדק לקבוע להלכת לפיד תחולה רטרוספקטיבית יחסית, וזאת הָחל מהמועד בו ניתן פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בעניין חגי כץ (22.3.2005). מנקודת זמן זו, כך קבע בית-הדין, לא קם למל"ל אינטרס הסתמכות הראוי להגנה.
בהתאם, נפסק, כי אורמת זכאית להשבת דמי הביטוח ששילמה בעד עובדיה בגין התקופה שבין חודש אפריל 2005 ועד לחודש דצמבר 2006 (כולל) בְּשל מימושי אופציות שהוקצו מכוח סעיף 102 לפקודה כנוסחו לפני תיקון 132; ולאור הסכמתה, מדמי הביטוח הללו יקוזזו סכומי יתר ששילם המל"ל לעובדיה, ככל שיוכח על-ידיו ששילם, בגין גמלאות מחליפות שכר כתוצאה מראיית מימושי האופציות כהכנסה פירותית.