פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין אחים סלטי עסאם בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשני עררים (אשר הדיון בהם אוחד) על החלטות המשיב בהשגות אשר הגישו העוררות, במסגרתן לא קיבל המשיב את השוֹוי שהצהירו על מכירת מקרקעין בידי העוררת 1 לעוררת 2 בחודשים פברואר ואפריל 2015.
השוֹוי המוצהר של כל אחת משתי העִסקות עמד על 1,650,000 ש"ח, בעוד שהמשיב קבע שווי עסקה בסך 5,000,000 ש"ח לגבי כל אחת מהעִסקות.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' הללי ורו"ח נ' זועבי) קיבלה את הערר בחלקו (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד בָּחנה את הראיות שהוצגו בפניה וקבעה, כי העוררות לא הוכיחו את טענתן לפיה הסכמי המכירה נכרתו בנסיבות מיוחדות ובְשל כך השוֹוי המוצהר הוא שווי השוק של המקרקעין; וכי לא עלה בידיהן להוכיח את הטעמים בגינם העוררת 1 מכרה, לכאורה, את המקרקעין במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק של המקרקעין. עוד קבעה השופטת הוד, כי לא עלה בידי העוררות לסתור את קביעת המשיב לפיה לא חל החריג לפיו יש לקבוֹע את שווי הזכויות בהתאם לשווי המוסכם בין הצדדים; וכי בנסיבות אלו, היה המשיב רשאי לקבוע את שווי הזכות הנמכרת.
השופטת הוד הִמשיכה ונדרשה לשאלה, האם קביעת המשיב בעניין זה סבירה או שמא יש מקום להתערב בקביעתו. לדבריה, נפלו מספר פגמים בקביעתו האמורה של המשיב (וראו לעניין זה, פס' 32–54 לפסק-הדין) ובהתאם יש לקבוֹע את שווי העִסקות על סך של 2,464,014 ש"ח ו-2,454,520 ש"ח.